טרה נובה (ספינה)
יכטת קיטור לציד לווייתנים
"טרה נובה" (Terra Nova) הייתה יכטת קיטור לציד לווייתנים שהתפרסמה כששימשה להובלת משלחת טרה נובה (הקרויה על שמה).
"טרה נובה", 1911 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית ציד לווייתנים, אוניית מחקר גאוגרפי |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | אלכסנדר סטיבן ובניו, דנדי, סקוטלנד |
הושקה | 1884 |
תקופת הפעילות | 1884–1943 (כ־59 שנים) |
אחריתה | טבעה ליד גרינלנד ב-13 בספטמבר 1943 |
מיקום | 60°15′15″N 45°55′45″W / 60.254167°N 45.929167°W |
מידות | |
תפוסה | 764 טון |
אורך | 187 רגל (57 מ') |
רוחב | "31.4 רגל (9.6 מ') |
שוקע | 19 רגל (5.8 מ') |
נתונים טכניים | |
גודל הצוות | 65 |
מספר תרנים | 3 |
סוג המעטה | מעטה בארק |
הנעה | מנוע קיטור דו-דרגתי, הספק בלימה 140 כוחות סוס (199 קילוואט); מפרשים |
צורת הנעה | מדחף |
"טרה נובה" נבנתה ב-1884 בדנדי שבסקוטלנד. היא הותאמה להפלגה באזור הארקטי ושימשה במשך עשר שנים לציד כלבי ים בים לברדור, שבצפון האוקיינוס האטלנטי. בשנת 1903 נשלחה יחד עם אונייה נוספת לאנטארקטיקה, כדי לסייע בחילוץ משלחת דיסקברי. בשובה מהפלגה זו נרכשה הספינה על ידי התעשיין האמריקאי ויליאם זיגלר ונשלחה לחלץ משלחת אחרת, בקוטב הצפוני, את משלחת הקוטב של זיגלר.
ב-1909 נרכשה האונייה על ידי רוברט פלקון סקוט תמורת 12,500 לירות שטרלינג, כדי לשמש משלחת חקר אנטארקטית, שנקראה על שם האונייה, "משלחת טרה נובה". לאחר שובה מהמשלחת, בשנת 1913, שימשה האונייה לדיג וציד ולמטרות שונות עד ספטמבר 1943, אז טבעה בחוף גרינלנד. הצוות חולץ בשלום.