טרייסי אמין

אמנית אנגלייה

טרייסי אמיןאנגלית: Tracey Emin; נולדה ב-3 ביולי 1963) היא אמנית אנגליה עכשווית הידועה בעיקר ביצירותיה האוטוביוגרפיות והמתוודיות. חברת מסדר האימפריה הבריטית והאקדמיה המלכותית לאמנויות.[1] אמין יוצרת בטכניקות מגוונות, לרבות רישום, ציור, פיסול, קולנוע, צילום, כיתוב בניאון ותפירה. אם בשנות ה-80 נחשבה ל"ילדה הרעה" מקבוצת האמנים הבריטים הצעירים, טרייסי אמין כיום היא חברת איגוד אקדמיה המלכותית לאמנות.[2]

טרייסי אמין
Tracey Emin
לידה 3 ביולי 1963 (בת 60)
קרוידון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תקופת הפעילות 1986–2024 (כ־38 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, צילום, פיסול, קולנוע ועוד
זרם באמנות אמנים בריטים צעירים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Everyone I Have Ever Slept With 1963–1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשל התעסקות בנושאים מעוררי מחלוקת וטאבו, קבוצת האמנים הבריטים הצעירים הואשמה על ידי מבקרים בשימוש ב"טקטיקת הלם" ולא בכישרון אמנותי.[3] על אף שדיון בנושאי טאבו יכול להיתפס כמזעזע, ההתעסקות של אמין בחוויותיה כאישה ובמערכת היחסים שלה עם גופה הייתה חיונית עבור הדור הצעיר של הנשים.[4]

בשנת 1997, הציגה את העבודה "כל מי שאי פעם שכבתי איתו 1963-1995" (Everyone I Have Ever Slept With 1963–1995), אוהל עם שמות תפורים מחלקי בד של כל מי שהאמנית שכבה איתו, בתערוכה של צ'ארלס סאצ'י באקדמיה המלכותית בלונדון.[5] באותה שנה, זכתה אמין לחשיפה תקשורתית ניכרת כאשר קיללה במצב של שכרות בשידור חי בטלוויזיה הבריטית בתוכנית "מוות הציור" (The Death of Painting).[6]

ב-1999, הציגה אמין תערוכת יחיד ראשונה בארצות הברית בגלריה להמן מופין, בשם "כל חלק בי מדמם". באותה שנה היא הייתה מועמדת לפרס טרנר והציגה את "מיטתי" – מיצב רדימייד של מיטתה מבולגנת ומלוכלכת, בה היא בילתה במשך כמה שבועות בשתייה, עישון, אכילה, שינה, וקיום יחסי מין. היצירה הכילה קונדומים משומשים ותחתונים מוכתמים בדם.[7]

בשנת 2007 נבחרה אמין לייצג את בריטניה בביאנלה ה-52 של וונציה. היא הציגה את תערוכת היחיד "אור שאול", עבודות חדשות שיצרה במיוחד לביאנלה, עשויות בטכניקות מגוונות ושונות. אמין היא האישה השנייה שהציגה תערוכת יחיד בביתן הבריטי בביאנלה, אחרי רייצ'ל וייטריד בשנת 1997.

אמין היא מרצה ומנחה, היא הרצתה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון,[8] בגלריה לאמנות של ניו סאות' ויילס בסידני (2010),[9] באקדמיה המלכותית לאמנות (2008),[10] ובמוזיאון טייט בריטניה בלונדון (2005),[11] על קשרים בין יצירתיות ואוטוביוגרפיה, ועל תפקיד הסובייקטיביות וסיפורים אישיים ביצירת אמנות. לאמנות של אמין צורות ביטוי שונות ורבות, כולל רקמה ופיסול, רישום, וידאו, מיצב, צילום וציור.[12]

בשנת 2010 הדפסים שלה הוצגו בתערוכה משותפת עם פאולה רגו.

בדצמבר 2011, מונתה אמין לפרופסור לציור באקדמיה המלכותית; לצד פיונה ריי, היא אחת משתי הנשים הראשונות במינוי פרופסור מאז נוסדה האקדמיה ב-1768.

אמין מתגוררת בספיטלפילדס שבמזרח לונדון.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טרייסי אמין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Tate. "The Perfect Place to Grow 2001".
  2. ^ Geneviève, Roberts. "Tracey Emin is made Royal Academician".
  3. ^ Art for Rollins. Winter Park, FL: Cornell Fine Arts Museum. 213.
  4. ^ Battersby, Matilda (2016)."
  5. ^ Emin, Tracey (1 בינואר 1999). Everyone I have ever slept with 1963–1995. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ "Tracey Emin – Artist", h2g2, BBC.
  7. ^ Jonathan Jones, The Guardian on-line, Tracey Emin makes her own crumpled bed and lies in it, on Merseyside, dated 16 September 2016.
  8. ^ Victoria and Albert Museum. "Tracey Emin. Evening Talks". Victoria and Albert Museum.
  9. ^ Art Gallery of New South Wales (6 בנובמבר 2010). "Tracey Emin in conversation". Art Gallery of New South Wales, Sydney, Australia. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Royal Academy of Arts. "Tracey Emin RA in Conversation with Matthew Collings". Geological Society Lecture Theatre, Piccadilly. אורכב מ-המקור ב-2013-09-16.
  11. ^ Tate Britain (27 בינואר 2005). "Art, Memory and Autobiography: Tracey Emin, Christopher Bollas and Gillian Slovo". Tate Britain. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Ltd, Hymns Ancient & Modern (1 בדצמבר 2006). ThirdWay (באנגלית). Hymns Ancient & Modern Ltd. {{cite book}}: (עזרה)