טריסקאידקפוביה

טריסקאידקפוביה היא פוביה או הימנעות מ־המספר 13 כתוצאה מאמונה טפלה כי המספר 13 מביא מזל רע. כך למשל, ברבי-קומות מסוימים מדלגים על המספר 13 במספור הקומות. זוהי גם סיבה לפוביה מיום שישי הנופל ביום ה-13 של חודש כלשהו, הנקראת פאראסקבדקטריאפוביה (paraskavedekatriaphobia) או פריגאטריסקאידקפוביה (friggatriskaidekaphobia).

מעלית בבית מלון בלונדון, בו לא ממוספרת קומה 13

מקורות

בנצרות

החל משנת 1890, מספר מקורות בשפה האנגלית קושרים בין הסעודה האחרונה של ישו שהתרחשה ביום שישי, בה סעדו 13 אנשים - ישו ושנים-עשר השליחים ובהם יהודה איש קריות. עקב כך, יום שישי ה-13 נחשב ליום מועד לפורענות.

תאוריית חמורבי

מיתוס נוסף הקושר את המספר 13 לחוסר מזל או לרשע, מיוחס לחוקי חמורבי (בערך 1780 לפני הספירה), שם לכאורה הושמט המספר 13 בסדר הפרקים. למעשה, בקוד המקור של חמורבי לא מוספרו הפרקים. המקור לטענה זו נובע מהשמטה מוטעית של סעיף 13 לחוקי חמורבי בתרגומו של ל.וו קינג (L.W King) משנת 1910. תרגומים אחרים של חוקי חמורבי כוללים את סעיף 13.

משחק קלפים

משחקי קלפי טארוט הוכחו לפחות מאז 1450 עם הטארוט ויסקונטי-ספורה. אחד מקלפי המנצח בטארוט מייצג את המוות, והוא מספר 13 במספר גרסאות.

בשנת 1781, אנטואן קורט דה ג'בלין כותב על נוכחותו של קלף זה בטארוט של מרסיי שהמספר שלוש עשרה היה "toujours regarde comme malheureux" ("תמיד נתפס כחסר מזל"). בשנת 1784, יוהאן גוטלוב עמנואל ברייטקופף מצטט את ג'בלין, ומאשר שוב שקלף הטארוט מספר 13 הוא מוות ואומלל ( "Der Tod, Unglück" ).

13 ליד שולחן

מאז 1774 לפחות, תועדה אמונה טפלה של "שלושה עשר בשולחן": אם 13 אנשים יושבים ליד שולחן, אז אחד מהם צריך למות תוך שנה. מקור האמונה הטפלה אינו ברור ותיאוריות שונות על מקורה הוצגו במהלך השנים.

בשנת 1774, יוהאן אוגוסט אפרים גצה העלה השערות:

מכיוון שאני יודע מניסיון שאמונות טפלות לא אוהבות דבר טוב יותר מאשר ענייני דת כהוכחותיה, אני מאמין שאני כמעט בוודאות לא טועה כשאני שואב את מקור העניין של המספר XIII מקטע הבשורה שבו ישב המושיע לשולחן עם שנים עשר תלמידים בארוחת הפסחא.

המקור בגרמנית

Da ich aus der Erfahrung weis, daß der Aberglaube nichts liebers, als Religionssachen, zu seinen Beweisen macht; so glaube ich bey nahe nicht zu irren, wenn ich den Ursprung des Gegenwärtigen mit der Zahl XIII, von der Stelle des Evangelii herleite, wo der Heiland, bey der Ostermahlzeit, mit zwölf Jüngern zu Tische saß.

משנות ה-90, מספר מקורות באנגלית חזרו על הרעיון שבסעודה האחרונה יהודה, התלמיד שבגד בישוע, היה ה-13 שישב ליד השולחן. התנ"ך לא אומר דבר על הסדר שבו ישבו השליחים, אבל היו שלושה עשר אנשים ליד השולחן.

בשנת 1968, דאגלס היל בקסמים ואמונות טפלות מספר על מיתוס נורדי על 12 אלים שעורכים מסיבת ארוחת ערב בוואלהלה. האל הטריקסטר לוקי, שלא הוזמן, הגיע כאורח ה-13, וארגן להדר לירות בבלדר עם חץ עם קצה דבקון. הסיפור הזה קיבל הד גם בפולקלור, פוביות וכיף של חגים על ידי היסטוריון הפולקלור דונלד דוסי, בציטוט של היל. עם זאת, ב"פרוזה אדה" מאת סנורי סטורלוסון, הסיפור על לוקי ובלדר אינו מדגיש כי ישנם 12 אלים, ואינו מדבר על מסיבת ארוחת ערב או המספר 13.

אירועים הקשורים ל"חוסר מזל" 13

• ביום שישי, 13 באוקטובר 1307, הורה פיליפ הרביעי מצרפת על מעצרם של האבירים הטמפלרים. בעוד שהמספר 13 נחשב חסר מזל, יום שישי ה-13 לא נחשב אז כחסר מזל. הרעיון השגוי כי מעצרם קשור לפוביות סביב יום שישי ה-13 הומצא בתחילת המאה ה-21 וזכה לפופולריות על ידי הרומן צופן דה וינצ'י.
• בשנת 1881 התכנסה קבוצה משפיעה של תושבי ניו יורק, בראשות קפטן מלחמת האזרחים הוותיק בארצות הברית ויליאם פאולר, כדי לשים קץ לאמונה טפלה זו ואחרות. הם הקימו מועדון קברט לארוחת ערב, שהם כינו את מועדון השלוש עשרה. בפגישה הראשונה, ב-13 בינואר 1881, בשעה 20:13, ישבו שלושה עשר אנשים לסעוד בחדר 13 של המקום. האורחים הלכו מתחת לסולם כדי להיכנס לחדר והתיישבו בין ערימות של מלח שנשפך. "שלוש עשרה מועדונים" רבים צצו בכל רחבי צפון אמריקה במהלך 45 השנים הבאות. פעילותם דווחה באופן קבוע בעיתונים מובילים, ומספרם כלל חמישה נשיאי ארצות הברית לעתיד, מצ'סטר א. ארתור ועד תיאודור רוזוולט. ל-13 מועדונים היו חקיינים שונים, אך כולם דעכו בהדרגה בגלל חוסר עניין.
• הצוללת הבריטית, HMS K13, טבעה ב-29 בינואר 1917 בזמן ניסויה לאחר שצללה עם צוהר וכמה פתחי אוורור עדיין פתוחים. אף על פי שהיא שרדה ו-48 גברים חולצו, מתו 32 מלחים וטכנאים אזרחיים. לאחר תיקון, שמה שונה ל־K22, אך מאוחר יותר הייתה מעורבת בסדרה מרובת של התנגשויות עם צוללות אחרות מסוג K ב-1 בפברואר 1918, שבהן נהרגו בסך הכל 103 גברים, אירוע המכונה קרב מאי מאי. בצוללת הבריטית בדרגת L שלאחר מכן, לא נעשה שימוש במספר L13.
• אפולו 13 שוגר ב-11 באפריל 1970, בשעה 13:13:00 CST וסבל מפיצוץ מיכל חמצן ב-13 באפריל בשעה 21:07:53 CST. הוא חזר בשלום לכדור הארץ ב-17 באפריל.
• יום שישי המיני ריסוק ה-13 הייתה מפולת בבורסה שהתרחשה ביום שישי, 13 באוקטובר 1989.
• לוחיות הרישום של הרכב באירלנד הן כאלה ששתי הספרות הראשונות מייצגות את שנת הרישום של הרכב (כלומר, 11 היא מכונית רשומה משנת 2011, 12 היא 2012 וכן הלאה). בשנת 2012, היו חששות בקרב חברי האגודה של תעשיית הרכב האירית (SIMI) כי הסיכוי שיהיו להם כלי רכב רשומים "13" עלול להרתיע נהגים לקנות מכוניות חדשות בגלל אמונות טפלות סביב המספר שלוש עשרה, וכי מכירות מכוניות ו- תעשיית המוטורים (שכבר הייתה במצב רע) תסבול כתוצאה מכך. הממשלה, בהתייעצות עם SIMI, הציגה מערכת לפיה מחרוזת זיהוי הגיל של לוחיות הרישום של כלי רכב רשומים ב-2013 תשתנה כך שתקרא "131" עבור כלי רכב שנרשמו בששת החודשים הראשונים של 2013 ו-"132" עבור אלו הרשומים באחרון. שישה חודשים בשנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טריסקאידקפוביה בוויקישיתוף

• טריסקאידקפוביה, באתר MathWorld (באנגלית)