בית מלון

מקום המציע שירותי לינה בתשלום לטווח קצר

בית מלון (או בקצרה: מלון) הוא מוסד המספק לינה בתשלום לטווח קצר. המתקנים הניתנים בחדר במלון עשויים לנוע בין מזרן באיכות צנועה בחדר קטן ועד לסוויטות גדולות. מלונות קטנים במחירים נמוכים יותר עשויים להציע רק את השירותים והמתקנים הבסיסיים ביותר לאורחים. מלונות גדולים יותר, במחיר גבוה יותר עשויים לספק מתקנים נוספים לאורחים כגון בריכת שחייה, טרקלין עסקים, שירותי שמרטפות, מתקני כנסים ואירועים, מגרשי טניס או כדורסל, אולם התעמלות, מסעדות, וספא, ושירותי תפקידים חברתיים. חדרי המלון ממוספרים בדרך כלל (או נקראים בשמות כאשר מדובר במלונות עם מספר חדרים מועט ובצימרים) כדי לאפשר לאורחים לזהות את החדר שלהם. חלק מהמלונות מציעים ארוחות, אם זאת ארוחת בוקר בלבד כמו שקורה בחלק ניכר מהמלונות או עד למצב הקיים בעיקר במלונות נופש ובמלונות יוקרתיים של חצי פנסיון (כולל ארוחת ערב) ופנסיון מלא (3 ארוחות ביום). ביפן, מלונות כמוסות מספקים חדרים זעירים המתאים רק לשינה ולמתקני רחצה משותפים.

חדר במלון
חדר מלון סטנדרטי באיסטנבול

המבשר של המלון המודרני היה הפונדק של אירופה של ימי הביניים. במשך תקופה של כ-200 שנה מאמצע המאה ה-17 שימשו פונדקים כמקום לינה למטיילי דרכים. פונדקים החלו לתת מענה ללקוחות עשירים יותר באמצע המאה ה-18. ומלונות כפי שאנו מכירים כיום החלו להופיע בעולם המערבי החל מסוף המאה ה-18. מלונות התרבו ברחבי מערב אירופה וצפון אמריקה בתחילת המאה ה-19, ומלונות יוקרה החלו לצוץ בחלק המאוחר של המאה ה-19.

פעולות המלון משתנות בגודל, בתפקוד, במורכבות ובעלות. רוב בתי המלון וחברות האירוח הגדולות קבעו סטנדרטים בתעשייה כדי לסווג סוגי מלונות. מתקן יוקרתי של מלון בשירות מלא מציע שירותים יוקרתיים, חדרי אירוח בשירות מלא, מסעדה, ושירות אישי ברמה הגבוהה ביותר, כגון קונסיירז', ושירות חדרים. מלונות בוטיק הם מלונות עצמאיים קטנים יותר, שאינם ממותגים, שלעיתים קרובות מכילים מתקנים יוקרתיים. בתי מלון קטנים עד בינוניים מציעים כמות מוגבלת של שירותים באתר. ישנם מלונות בסיסיים יותר המציעים אירוח בסיסי עם מעט שירותים. מלונות שהות ממושכת הם מלונות קטנים עד בינוניים המציעים אירוח לטווח ארוך יותר בשירות מלא בהשוואה למלון מסורתי.

מוטל הוא מלון קטן בגודלו עם גישה ישירה לחדרים בודדים ממגרש החניה. מספר בתי מלון נכנסו לתודעת הציבור דרך התרבות הפופולרית, כמו מלון ריץ בלונדון. חלק מהמלונות בנויים במיוחד כיעדים בפני עצמם, למשל המלונות הגדולים בלאס וגאס ואתרי נופש. סוכנויות נסיעות רבות מציעות "חבילת נופש", הכוללת חדר במלון במשותף עם שירותי תיירות נוספים, דוגמת כרטיס טיסה, אפשרות השכרת רכב, כרטיס כניסה לאירוע בידור/ספורט וכדומה.

נכון לשנת 2017, בית המלון הגבוה בעולם הוא JW מריוט אשר נמצא באיחוד האמירויות הערביות והמתנשא לגובה 335 מטרים. המלון נפתח בשנת 2012.

סוגי בתי מלוןעריכה

קיימים סוגים רבים של בתי מלון. ניתן למיינם על פי קריטריונים שונים.

מלון עסקיםעריכה

מלון עסקים מאופיין בכך שקהל היעד העיקרי שלהם הוא אנשי עסקים שמגיעים למטרות עבודה. מאפיינים של מלונות עסקים זה מיקומם באזורי תעסוקה שאינם בהכרח אזורים תיירותיים, ובניגוד למלונות נופש, עיקר הפעילות שלו הוא בימי חול ולא בסופי שבוע ובחופשות. הריהוט בלובי מותאם לכך שישמש לעבודה. וכך גם החדרים מותאמים לאנשים שמגיעים בעיקר בגפם.[1]

מלון נופשעריכה

מלון נופש או ריזורט (מאנגלית Resort) הוא מתקן לינה בשירות מלא, המיועד בעיקר לנופשים וממוקם בדרך כלל במקומות בהם מגיעים לרגיעה או בילוי, כגון חופי ים, אגמים, ואתרי סקי. ההבדל בין מלון 'פשוט' למלון נופש טמון במגוון השירותים והשירותים המוצעים. מלון נופש כולל בדרך כלל פעילויות בידור ופנאי, מה שמבדיל אותו ממלונות עירוניים בקנה מידה קטן יותר, צימרים או מלונות בוטיק. מלונות נופש מתפקדים למעשה כמוסדות עצמאיים, המספקים את רוב צרכיו של הנופש בזמן שהוא נשאר במקום: מלבד לינה אתרי הנופש מספקים 3 ארוחות ביום, בריכות שחייה (שלעיתים כוללות מגלשות מים), מופעי בידור, מועדונים, ומרכזי קניות. לכן מלונות הנופש מאוד פופולריים בקרב משפחות. חלק ממלונות הנופש יכולים לפעול על בסיס עונתי (כמו מלונות באתרי סקי הפועלים בחורף בלבד, או מלונות בחופי הים הפועלים רק בקיץ) במקום כל השנה. במקרים שבהם אתר הנופש ממוקם רחוק מהעיר, אתר הנופש מספק את כל התשתית הדרושה (זהו 'כפר' בעצמו).[2]

מלונות בשדות תעופהעריכה

מלונות הנמצאים בסמוך לנמלי תעופה. מופיעים בעיקר בשדות תעופה גדולים עם יותר מ-30 מיליון נוסעים בשנה בהם יש אחוז גבוה של נוסעים במעבר. מלונות מהסוג הזה מכוונים בדרך כלל לקהל או של אנשי עסקים, של אנשי צוות אוויר, או לנוסעים אשר יש להם המתנה ארוכה בין טיסות הדורשת לינה. מלונות מסוימים עשויים לתת שאטלים בין המלון לשדה התעופה. חלק ממלונות בנמלי התעופה גם גובים את האורח לפי שעה במקום חיוב לפי לילה[3].

בתי מלון עירונייםעריכה

בתי מלון במרכזי הערים משמשים נוסעים עסקיים ותיירים כאחד. לעיתים קרובות התיירים דורשים מלון במרכז העיר, שיהיה קרוב לאטרקציות תיירותיות בעיר. שלא בהכרח יהיה יקר, בעוד שהנוסע העסקי יזדקק גם למיקום הנוח אך עשוי להזדקק למלון עם מתקנים רלוונטיים[3]. רשת איביס למשל מתמחה במלונות מסוג זה.

מלונות יוקרהעריכה

מכוונים לאנשי עסקים בדרגים הגבוהים לידוענים לפוליטיקאים וקהל לקוחות עשיר כשווקים העיקריים שלהם. הם מספקים מסעדות וטרקלינים יוקרתיים, שירות מלא, שירותי קונסיירז' וגם מתקני אוכל פרטיים.

שירותים מקובלים במלוןעריכה

 
תלי דלת "נא לא להפריע" ("Do not disturb") על ידית דלת בבית מלון.

השרות הבסיסי שכל מלון מספק לאורחיו הוא חדר ללינה ובו מיטה (או מספר מיטות), ולרוב חדר רחצה ושירותים. רוב בתי המלון מספקים שירותים נוספים, אשר נועדו להנעים את שהותם של האורחים בהם. בהתאם לסוג, כמות ואיכות השירותים הנוספים, נקבעת רמת המלון ודרגתו. ככל שהמלון מספק רמת שירות גבוהה יותר - הוא עשוי לגבות תשלום גבוה יותר בעבורם. במלונות מסוימים, עשויים להיות חדרים בעלי רמות שונות של אבזור ושירותים הניתנים לאורחים: החל מהרמה הבסיסית של לינה וארוחת בוקר בלבד, המשך בסוויטות מפוארות וכלה בפנטהאוזים, בעבורם נדרשים האורחים החפצים להתארח בהם - לשלם מחירים גבוהים במיוחד.

רוב המלונות מספקים שירותים, אשר נועדו להנעים את שהותם של המתארחים בו. שירותים אלה עשויים להיכלל במסגרת עלות השהייה הבסיסית של האורח בחדר, או "שירותי אקסטרה" - הניתנים בתמורה לתשלום נוסף.

השירותים במלון מתחלקים לשלושה סוגים:

  • שירותים המסופקים על ידי המלון והנכללים בדרך כלל במסגרת עלות השהייה בחדר:
    • מיני בר או מקרר קטן, לאחסון מוצרי מזון של האורח, הדורשים קירור. עם זאת, אין האורח יכול להשתמש במוצרים מטעם המלון, אשר נמצאים בתוכם זה מכבר, טרם הגעתו.
    • מקלחת, שירותים ותמרוקים שונים.
    • טלוויזיה עם חיבור לרשת הכבלים או הלוויין.
    • כספת לאחסון חפצי ערך.
    • חיבור לאינטרנט.
  • שירותים המסופקים על ידי המלון ואשר אינם נכללים במסגרת עלות השהייה בחדר; ניתנים בתמורה לתשלום נוסף בלבד:
  • שירותים העשויים להיכלל במסגרת עלות השהייה בחדר, או להינתן בתמורה לתשלום נוסף:
    • ערכת קפה הכוללת: קומקום חשמלי ומצרכים להכנת קפה ותה.
    • קבלת חבילות ודברי דואר בשם האורח. לעיתים, עשויים מלונות לקבל חבילות גם טרם הגעת האורח למלון.
    • בריכת שחייה, באם קיימת במלון.
    • סידור החדר והחלפת מצעים בכל יום.
    • חדר כושר.

דירוג בתי מלוןעריכה

  ערך מורחב – דירוג מלונות

מחירם של בתי מלון מצביעים על איכות ומגוון השירותים המוצעים על ידם. בעקבות העלייה העצומה בתיירות ברחבי העולם במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20, הסטנדרטים, במיוחד אלו המתייחסים לתקנים מינימליים, השתפרו בהרבה. נקבעה מערכת דירוג, על מנת לאפשר השוואה נאותה בין בתי המלון. השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת הכוכבים, במסגרתה נמדדת איכות בתי המלון על פי סקלה של אחד עד חמישה כוכבים. ככל שמספר הכוכבים גדול יותר, כך האיכות גבוהה יותר.

מאז שנות ה-2000, החלו בתי מלון לזכות בדירוג לא פורמלי באמצעות ביקורות גולשים, לדוגמה באתר TripAdvisor. ככל שגבר השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות להזמנות של בתי מלון, כך גם גברה השכיחות של כתיבת ביקורות באינטרנט על ידי אורחי המלון. בעוד שדירוג הכוכבים המסורתי עסק בעיקר בשירותים ובמתקנים שבית המלון מציע, ביקורות גולשים עוסקות בעיקר במענה על ציפיות ומשמשות מעין "בקרת איכות" בעבור בתי המלון. ביקורות הגולשים יצרו אפוא דרך חדשה בעבור המלונות להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות שלהם.[4] מחקר ישראלי של ד"ר נירה יקואל ופרופ' עליזה פליישר מהחוג לניהול מלונאות ותיירות של האוניברסיטה העברית, בחן את ההשפעה של ביקורות גולשים על מחיר המלונות ב-Booking.com בפריז, לונדון, וברצלונה.[5] הממצאים הראו קשר חיובי מובהק בין ביקורות הגולשים ובין מחיר המלון: לקוחות עשויים לשלם יותר עבור מלונות המקבלים ביקורות גולשים טובות.

דירוג בכוכבים בישראלעריכה

בשנת 2014, החזיר משרד התיירות את דירוג המלונות באמצעות שיטת הכוכבים, לפי הסטנדרט האירופי (HotelStars.EU), אולם באופן התנדבותי שאינו מחייב את בתי המלון להצטרף אליו. במקביל, נאסר השימוש הלא רשמי בדירוג בכוכבים ונעשו מאמצים רבים לשכנע את בתי המלון לקבל את הדירוג החדש. אך נכון ל-2015 ללא הצלחה רבה, כיוון שמלונאים רבים מתנגדים לדירוג הכוכבים החדש בטענה שהוא מיותר, ושכיום הסטנדרט הקובע הוא ביקורות גולשים.[6]

בתי מלון בישראלעריכה

הקמת מתקן אכסון מלונאי בישראל מאושרת רק על קרקע בעלת ייעוד למלונאות או במגרשים שאושרו לשימוש זה, בהליכים סטטוטוריים מתאימים. מתקני אכסון תיירותיים לסוגיהם נדרשים לענות על כל הדרישות הסטטוטוריות, בין היתר בנושאי תכנון ובניה, בטיחות, בריאות, שוויון עבור בעלי מוגבלויות, תקנות לפי חוק השוויון, תקנות שירותי תיירות, תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לעניין נותני שירותי מטבע), תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), רישוי עסקים, תנאי תברואה נאותים בבריכות שחיה, התקנת מקומות חניה, מטבחים, שרותי כיבוי אש, תקנות פיקוד העורף, תקנות בזק, שמירה על ניקיון, דיוק ואמת בפרסום לגבי המתקנים והשירותים הניתנים, מחיר ותשלומים נוספים, מדיניות ברורה לגבי ביטולי הזמנות ועוד.[7]

על פי נתוני התאחדות המלונות בישראל, היו בישראל בסוף שנת 2015 כ-50,000 חדרי מלון, ועוד כ-6,500 חדרים הנמצאים בהליכי בנייה.[8] על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו בישראל בשנת 2016 283 בתי מלון, לפי החלוקה האזורית הבאה: ירושלים - 83 מלונות, תל אביב - 67 מלונות, אילת - 50 מלונות, טבריה - 33 מלונות, נתניה - 20 מלונות, שפת ים המלח - 15 מלונות וחיפה - 15 מלונות.[9]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הדס שפר, מצאו נישה: בתי מלון עסקיים, כלכליסט, ‏16 בינואר 2014
  2. ^ Patrick L, man, Resort Hotel Definition / Meaning, Xotels (בAmerican English)
  3. ^ 1 2 Types of Hotels / Classification of Hotel by type, setupmyhotel.com
  4. ^ UNWTO (2014). Online Guest Reviews and Hotel Classification Systems
  5. ^ Yacouel, N., & Fleischer, A. (2012)., The role of cybermediaries in reputation building and Price premiums in the online hotel market ,, Journal of Travel Research, 51(2)
  6. ^ רינה רוזנברג קנדל, בתי המלון בישראל קיבלו רגליים קרות: מסרבים לדירוג בשיטת הכוכבים, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2015
  7. ^ משרד התיירות הישראלי תקנים פיזיים לתכנון וסיווג מתקני אכסון תיירותי.
  8. ^ שלומית צור, ‏"מחסור במלונות? 7,000 חדרי מלון נמצאים בבנייה", באתר גלובס, 22 בדצמבר 2015
  9. ^ 2016/3 רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.