טרשת

טרשת (ביוונית עתיקה: σκληρός,‏ sklērós, "קשה") היא התקשחות של רקמה, הנגרמת בדרך כלל על ידי החלפת רקמת האיבר ברקמת חיבור. ניתן לומר כי המבנה עבר שינויים טרשתיים או מציג נגעים טרשתיים, המתייחסים לתהליך הטרשת.

טרשת
Sclerosis

צילום מיקרוסקופי של ליכן סקלרוזיס (טרשת חזזית), H&E
שמות נוספים	Sclerosus
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D012598

מצבים רפואיים שכיחים שהפתולוגיה שלהם כוללת טרשת כוללים:

• טרשת אמיוטרופית צידית - מכונה גם "מחלת לו גריג" או מחלת הנוירון המוטורי (MND) - מחלה ניוונית סופנית, חשוכת מרפא, בדרך כלל קטלנית, הפוגעת בתאי מערכת העצבים המרכזית וההיקפית הקשורים לתנועה.
• טרשת עורקים - הצטברות של פלאק הכולל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות בעורקים הגורמת לעיבוי דופן העורק והתקשחותו.
• טרשת פקעיתית מוקדית מקטעית - היא מחלה התוקפת את הכליה, גורמת צלקות קשות ובכך נגרמת תסמונת נפרוטית בילדים ומתבגרים, וכן גורם מרכזי באי ספיקת כליות אצל מבוגרים.
• טרשת בהיפוקמפוס - נזק מוחי הנראה לעיתים קרובות אצל אנשים הסובלים מאפילפסיה של האונה הטמפורלית.
• ליכן סקלרוזוס (בעברית: יַלֶּפֶת טְרוּשָׁה, באנגלית: Lichen sclerosus) - מחלה אוטואימונית המקשה את רקמות החיבור של הנרתיק והפין.
• טרשת נפוצה - מחלה במערכת העצבים המרכזית הפוגעת בתפקודם התקין של תאי העצב במערכת העצבים המרכזית על ידי פגיעה והפחתה במיאלין.
• אוסטאוסקלרוזיס, מצב בו צפיפות העצם מוגברת משמעותית והיא מתקשה באופן חריג.
• טרשת האוזן - זיהום דלקתי כרוני של מעטפת האוזן הפנימית, הגורם לספיגת עצם.
• טרשת רב-מערכתית (סקלרודרמה מערכתית פרוגרסיבית) - מחלה אוטואימונית כרונית נדירה הפוגעת בעור, ובמקרים מסוימים גם בכלי דם ואיברים פנימיים.
• טרשת גבשושית - מחלה גנטית נדירה הפוגעת במספר מערכות.
• מחלת כבד כרונית חסימתית - מחלה כרונית של הכבד, הנגרמת על ידי דלקת והצטלקויות של דרכי המרה בכבד. הדלקת חוסמת את מעבר המרה למעיים, ועלולה לגרום בסופו של דבר לשחמת הכבד ולאי-ספיקה של הכבד. הסיבה למחלה זו היא ככל הנראה אוטואימונית, והטיפול בסופו של דבר עלול להיות השתלת כבד.
• PLS - מחלה נוירולוגית מקבוצת מחלות הנוירון המוטורי הפוגעת בנוירון המוטורי וגורמת לחולשת שרירים מתקדמת אך לא קטלנית.