יאיר שרגאי
יאיר שרגאי (נולד ב-1 במאי 1948) הוא פזמונאי, מלחין ומעבד ישראלי, מראשוני מקימי להקות הרוק בישראל עם להקת "הרוחות".
 | |
| לידה |
1 במאי 1948 (בן 75) תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
  | |
שרגאי שילב ביצירתו את מוזיקת הרוק עם המוזיקה הישראלית, ובחלק גדול מההפקות בהן השתתף הוא הצליח לשלב בין שתי ההשפעות האלה וליצור צליל פולק-רוק מקומי (בעיקר בעבודתו עם חנן יובל), והייתה לו השפעה גם על התפתחות הרוק בישראל (בעיקר בעבודתו עם שלמה ארצי וגרי אקשטיין).
ביוגרפיה עריכה
נולד וגדל בבית דתי, אביו היה בעל מכולת ושימש לעיתים כחזן בבית הכנסת ואמו שעלתה מרומניה, הייתה רוקחת, בתו של רב העיר, מצאצאי הרבי מברדיצ'ב. שני הוריו נהגו לשיר רבות בבית. גדל בשכונת נחמני בתל אביב, למד בבית הספר ביל"ו בתל אביב והחל מכיתה ג' שר במקהלת בית הספר. בגיל 7, החל ללמוד נגינה בכינור אך לא התמיד. בשנות ה-60, בגיל 12, למד נגינה בפסנתר במשך שנתיים ולאחר מכן החל בעקבות חבריו לנגן בגיטרה, התעניין ברוקנ'רול והפופ שהגיעו לישראל, והפך למומחה למצעד הפזמונים.
בשנת 1964 יחד עם חבריו לשכונה, הקים את להקת הרוחות, מראשונות להקות הקצב בישראל ואחת היחידות שהוקלטו: בסוף 1966 היא הקליטה גרסאות שלה ללהיטי התקופה ובעיקר לשירי הביטלס,[1] במהלך לימודיו בתיכון צייטלין, הופיע עם הלהקה במספר מועדונים בסופי שבוע. בצבא שר ביחידתו, בצוות הווי מאולתר עם יוסי ליטני (אח של דני ליטני) ואחרים. בסוף 1969, אחרי שהשתחרר, הופיע כשנתיים כמלווה של תיקי דיין (ששרה איתו קודם לכן גם בלהקת הרוחות). לאחר שחרורו, סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה. בראשית 1972 הוא הקים צמד עם חנן יובל והיה בין אלה שדחפו את יובל לכתוב שירים. הוא גם השתתף בהקלטות הסולו הראשונות של יובל וכתב מילים לשיר אחד באלבום הבכורה שלו, "על ענן 26" (ל' יובל). באותה שנה הוא עיבד חלק משירי אלבומו של שלמה ארצי, "פתאום אחר ימים רבים", ניגן בהקלטות בגיטרה אקוסטית ושר קולות.
שרגאי הלחין את שירו של ארצי "ארץ גלויה" (דואט עם דורית פן) שיצא באלבומו אומרים ישנה ארץ (אלבום) בשנת 1973 ובאותה שנה הצטרף ללהקת "גברת תפוח" של ארצי, שהגיעה לביטוי מלא באמצע 1974 באלבומו של ארצי לכל החברים מהמסע מים אל ים. שרגאי הלחין מילים של ארצי ל"בארץ ישראל", "Love לאהבה" ו"אחד ועוד אחד ועוד אחד", השתתף בעיבודים, שר קולות וניגן בגיטרה. גברת תפוח המשיכה להקליט עם ארצי עוד שנים אחדות, אך ללא שרגאי. באוקטובר 1974 הכיר את אשתו, לה נישא שנה מאוחר יותר. את תקליטו של חנן יובל, "עוצם עיניים ושר", שיצא ב-1976, שרגאי הפיק מוזיקלית עם יובל, והוא גם עיבד חלק מהשירים. באותה שנה הוא ניגן בגיטרה באלבומו של שלמה ארצי, "יש לי אשה ילדה ולמברטה ואני גר בתל אביב", ובשנה שלאחר מכן השתתף שרגאי באלבומו של גרי אקשטיין, "מחזור א' תשל"ז" בקולות רקע. ב-1977, עיבד את שירי האלבום הראשון של זוהר ארגוב: "ילדה חיכיתי שנים" ו"כל יום שעובר".[2] ב-1978 היה שרגאי שותף בכיר ורב השפעה באלבום ששינה את הקריירה של ארצי והחל את הנסיקה שלו: גבר הולך לאיבוד. הוא עיבד והפיק את האלבום, וחידש את הצליל של ארצי כשהביא להקלטות את חבריו מלהקות הקצב, יוסי מנחם בבס, משה לוי בקלידים, שלמה חממי בתופים ואקשטיין בגיטרות. ב-1979 הוא השתתף בעיבוד והפקה של האלבום של ארצי דרכים. בשנת 1978 עיבד שרגאי את שירו של שלמה ארצי "עצרו את החגיגה".
באותה שנה הוא עיבד והפיק מוזיקלית וגם ניגן בפסנתר וכלי הקשה במופע "קרוב יותר" של יובל. הוא עיבד חלק משירי אלבום הבכורה של אריק סיני וכתב מילים ללהיט "מסתובב ושר" (ל' אקשטיין). ל"ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל ב-1980 עיבד שרגאי את "1 בינואר, לילה" (שחיבר אבות ישורון), אותו הלחין ושר יובל. ב-1980 הצטרף שרגאי כזמר וגיטריסט ללהקת סתיו עם אקשטיין בגיטרות ושירה, מוטי דיכנה בבס ושירה, חממי בתופים ושירה ודריו מלכי בקלידים ושירה. הלהקה הופיעה עם חומר מקורי, בעיקר של אקשטיין, ומעט קטעי רוק ובלוז מחוץ לישראל.
ב-1981 שרגאי השתתף בעיבוד שירי אלבומו של ארצי, חצות. השיר "לא עוזב את העיר" מתוך האלבום, הגיע למקום השלישי במצעד השנתי תשמ"א (1981), הגבוה ביותר מבין שיריו של שרגאי. כעבור שנה הוא עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומו של יובל, "הקוסקוס והסרפן" וניהל מוזיקלית את הפקת האלבום "מקום" של ארצי. הוא גם עיבד את שירה של נעמי שמר "עצוב למות באמצע התמוז" ששרה נורית גלרון. ב-1985 שרגאי עיבד והפיק מוזיקלית את האלבום "דור" של יובל. הוא גם ניגן (עם אקשטיין) את כל הליווי המוזיקלי ושר קולות רקע. הוא עיבד ללהקת פיקוד דרום את השירים "לדרום" ו"ארץ סיני". ב-1987 שרגאי עיבד והפיק את אלבומו של יובל "באמצע החיים" ואת אלבום הבכורה של הזמרת אסתי כץ. לפסטיבל הזמר באותה שנה הוא עיבד ליובל את שירו "מי יתגעגע". ב-1990 שרגאי כתב והלחין את השיר "בלוז ים המלח" ששרו מרגלית צנעני ואקשטיין לפסטיבל הבלוז בים המלח. הוא עיבד והפיק מוזיקלית את האלבום "הכל דיבורים" של יובל והפיק בפועל את הדיסק הסיקסטיז של להקת הסיקסטיז.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 המשיך שרגאי להפיק ולעבד לזמרים שונים ולחבורות זמר. הוא גם היה בין המנהלים האמנותיים של פסטיבל ערד ופסטיבלים נוספים (פסטיבל "חג היין" (לימים פסטיבל ראשון לציון), פסטיבל התנ"ך, ימי זמר בחולון ועוד). הפיק אירועים לעיריות ובהם אירועי פרישה, במות יום העצמאות וכו'. הופיע עם להקת “חתום בנשיקה”: מוטי דיכנה, אסנת זנו ואיל הלר, להקת גרסאות כיסוי לשירים משנות ה-60 וה-70.
קישורים חיצוניים עריכה
- יאיר שרגאי, באתר שירונט
יאיר שרגאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יאיר שרגאי, דף שער בספרייה הלאומית
- ראיון עם יאיר שרגאי בפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית
.svg){kind=logo}