יאן מטייקו
יאן אלויזי מטייקו (פולנית: Jan Alojzy Matejko; 24 ביוני 1838, קרקוב – 1 בנובמבר 1893), מגדולי הציירים בפולין. עבודותיו כוללות בעיקר תמונות היסטוריות פטריוטיות.
 | |
| לידה |
24 ביוני 1838 קרקוב, העיר החופשית קרקוב  |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1893 (בגיל 55) קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| לאום |
פולנים |
| מקום לימודים |
אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה (1852) האוניברסיטה היגלונית האקדמיה לאמנות יפה, מינכן |
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפע על ידי |
Władysław Łuszczkiewicz, Wojciech Stattler |
| השפיע על |
מאוריצי גוטליב, יאצק מלצ'בסקי, יוזף מהופר, סטניסלב ויספיאנסקי |
| יצירות ידועות |
הוקרה פרוסית, קרב גרונוולד, Constitution of May 3, 1791, Stańczyk |
| פרסים והוקרה |
שבלייה בלגיון הכבוד |
  | |
חייועריכה
מטייקו נולד בעיר החופשית קראקוב בפולין בשנת 1838 כבן התשיעי במשפחה בת 11 ילדים. אמו הלכה לעולמה כאשר היה בגיל צעיר, וכך הייתה לאחיו הבוגר פרנצ'ישק השפעה על גידולו. בשנת 1852, בדיוק כאשר מלאו לו 14 שנה, החל בלימודי האמנות באקדמיה לאמנויות היפות בקראקוב. בין מוריו היו, בין היתר, וויצ'ך קורנלי סאטלר (Wojciech Korneli Sattler) וולאדיסלב לושצ'קביץ' (Władysław Łuszczkiewicz). כבר באותן שנים סבל מטייקו מבעיות עיניים, אולם הדבר לא הפריע לו להתבלט כאחד מן התלמידים המוכשרים ביותר. לאחר שסיים את לימודיו בקראקוב בשנת 1858, הוא בילה שנתיים במינכן כתלמידו של הרמן אנשיץ (Hermann Anschütz). אחר כך, בשנים 1859–1860, שהה בווינה אצל כריסטיאן רובן (Christian Ruben). הוא חזר לקראקוב, ובשנת 1873 היה למנהל האקדמיה לאמנויות היפות בעיר הולדתו.
מטייקו נשא לאישה את תאודורה, ולזוג נולדו חמישה ילדים: באטה, הלנה, טדאוש, יז'י ורגינה, אשר נפטרה בהיותה תינוקת. דמות רעייתו של מטייקו מופיעה ברבות מתמונותיו, והיא אף שימשה עבורו כמודל לכמה מציוריו, למשל, תמונתה של המלכה בונה ספורצה.
חלוקתה השלישית של פולין הטביעה את רישומה על מטייקו וציוריו ההיסטוריים. בחלוקה זו איבדה פולין את מעמדה כמדינה. במאבק על פולין ועל ריבונותה נהרג אחד מאחיו.
לצד ציורי שמן גדולים צייר מטייקו גם אקוורלים. בין תמונותיו: קרב גרונוולד, סצינות רבות מחצר המלוכה הפולנית, וגלריה של ציורי מלכים פולנים. הוא ידוע גם בציורי דיוקן ליצן החצר סטאנצ'יק. שמו התפרסם הן בפולין והן בשאר העולם, והוא אף זכה בפרסים רבים (כמו, לדוגמה, בתערוכות בפריז). עם זאת, הוא השתדל להימנע מהופעות פומביות, שגרמו לו למתח רב.
יאן מטייקו הלך לעולמו ב-1 בנובמבר 1893 בביתו שבקראקוב, ונטמן בבית הקברות "רקוביצקי". מיד לאחר מותו דאגה מועצת העיר להקים מוזיאון, ולשם כך נרכש מן המשפחה הבית ברח' פלוריאנסקה 41. המוזיאון נפתח בשנת 1904. האקדמיה לאמנות בעיר הולדתו נושאת את שמו.
השפעתו על ציירים אחריםעריכה
הצייר היהודי מאוריצי (משה) גוטליב למד אצל יאן מטייקו בקראקוב, אך סבל מאנטישמיות בקרב חבריו ללימודים, ועזב תוך שנה. לקראת סוף ימיו השפיע עליו מורו מטייקו לצייר שני ציורים שנושאם קאז'ימייז', מלך פולין במאה ה-14 – "המלך קאז'ימייז' נותן זכויות ליהודים" ו"המלך קאז'ימייז' ואהובתו אסתרק'ה", ובכך לתרום לקידום ההבנה בין יהודים לפולנים.
גם הצייר היהודי הנודע שמואל הירשנברג למד אצל מטייקו והושפע ממנו.
בין הציירים שהיו תלמידיו של מטייקו נמנים גם יאצק מלצ'בסקי (Jacek Malczewski), יוזף מהופר (Józef Mehoffer) וסטניסלב ויספיאנסקי (Stanisław Wyspiański).
ציורים מפורסמים של מטייקועריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ויטולד ראצ'ונס: קיצור קורות חייו של מטייקו וגלריה של ציוריו (בפולנית)
- יאן מטייקו באתר Find a Grave (באנגלית)