כריסטיאן רובן

צייר גרמני-אוסטרי

כריסטוף כריסטיאן רובןגרמנית: Christoph Christian Ruben‏; 30 בנובמבר 18059 ביולי 1875) היה צייר גרמני-אוסטרי ופרופסור באוניברסיטה.[1]

כריסטיאן רובן
Christian Ruben
לידה 30 בנובמבר 1805
טריר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביולי 1875 (בגיל 69)
אינצרסדורף, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אמנות חזותית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פרנץ רובן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

כריסטיאן רובן היה בנו של קרל רובן (1772–1843), מורה לציור בבית הספר בטריר, שלימד שם גם את בנו. לאחר שסיים את התיכון נסע לדיסלדורף בשנת 1823 ללמוד ציור אצל פטר קורנליוס באקדמיה המלכותית לאמנות. ציור המזבח "הירידה מהצלב" נוצר בתקופה זו כיצירה הגדולה הראשונה בציור ההיסטורי שלו. כשעבר קורנליוס למינכן, הוא עבר לשם בשנת 1826 ועבד על ויטראז'ים עבור חלונות הזכוכית החדשים של קתדרלת רגנסבורג וכנסיית הרובע הקתולית "מריה הילף" (גר') ברובע (אנ') או (אנ') במינכן. בתחילה כעוזרו של קורנליוס, בהמשך כאמן עצמאי. הוא עבד עבור המלך לודוויג הראשון בכמה פרויקטים גדולים של בנייה. בשנת 1836 הוזמן מרובן הקומפוזיציות לקישוט טירת הוהנשוואנגאו.[2]

עד מהרה הוא התמסר גם לציור ז'אנר. התוצאה הייתה מוטיבים שפורסמו גם כתחריטים וליטוגרפיות והיו בשימוש נרחב. כחברו של מקס האוסהופר, הוא השתייך למושבת האמנים שלו של ציירי הנוף והז'אנר באזור כימזה (Chiemsee) בדרום בוואריה.

הוא התחתן עם אחותה של אשתו של האוסהופר אנה, סוזנה דמבסר (1819–1903), בתו של בעל בית מפראואנאינזל (אנ'). לזוג נולדו כמה בנים. מבין אלה, הבכור, פרנץ רובן, הפך לצייר.

בשנת 1841 ביקר ברומא באותה שנה מונה למנהל האקדמיה לאמנות בפראג, שם עסק בציורי קיר. במהלך תקופה זו נוצר ציור השמן שלו "קולומבוס ברגע בו גילה את העולם החדש". הרוזן פרנץ וליאו פון תון היו בין תומכיו, והוא גם היה ידיד עם הראשון. הוא צייר אולם מפואר לנסיך הוגו קארל אדוארד צו זאלם-רייפרשיידט. ירוסלב צ'רמק היה בין תלמידיו.

בשנת 1850 הוא נעשה חבר בוועדה לרפורמה באקדמיה לאמנויות יפות בווינה. בין השנים 1852 ל־1872 הוא היה מנהל האקדמיה הזו. הוא לא היה פופולרי בקרב כל בני דורו, ולכן היה לו יריב ידוע קרל רהל. דרך עבודתו באקדמיה רובן כמעט ולא מצא הזדמנויות להמשיך בכישוריו האמנותיים. הוא השקיע זמן רב ביישום הרפורמות הדרושות ובעבודה מנהלית, או שהתמקד בהוראת תלמידיו. אלה כללו את קרל בוהם, פרנטישק צ'רמק, פרדיננד לאופברגר, גבריאל פון מקס וונצל שוורץ. הצייר האוסטרי פרנץ ראס היה גם אחד מתלמידיו.[3]

כמה שנים לאחר פרישתו, מת רובן בגיל 69 באינצרסדורף שליד וינה.

הוא קיבל פרסים ותארים כמו מסדר כתר הברזל השלישי. תואר ממסדר פרנץ יוזף, צלב האבירים של המסדר הבלגי של ליאופולד, צלב הקצינים של מסדר גואדלופה המקסיקני וצלב המפקד של מסדר האפיפיור גרגורי.

הצייר פרנץ רובן היה בנו.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כריסטיאן רובן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Obituary – Christian Ruben. In: The Art Journal. 1875, S. 285, The Art Journal (1875-1887), 1 בינואר 1875
  2. ^ retro|bib - Seite aus Meyers Konversationslexikon: Rpta. - Rubens, www.retrobibliothek.de
  3. ^ The Serenade. In: The Aldine – The art journal of America. New York 1879, Sp. 320