יאנה סודובה

יאנה סודובהצ'כית: Jana Sudova; נפטרה ב-1 בינואר 1993) הייתה חסידת אומות העולם צ'כית, שהסתירה בביתה יהודים בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה.

לזכרה של יאנה סודובה בגן חסידי אומות העולם, יד ושם, ירושלים

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודיםעריכה

סודובה התגוררה עם בתה הפעוטה במזרח צ'כיה, בכפר בוהומין שבמחוז מורביה-שלזיה.

בתקופת השואה הגיעו לביתה של יאנה יהודים שברחו מצעדת המוות מאושוויץ בינואר 1945. הם סיפרו לה שהם פרטיזנים, והיא הסכימה להעניק להם מקום מסתור בעליית הגג בביתה. יאנה דאגה לצרכיהם, אף על פי שידעה את גודל הסכנה. בהמשך החליטו שלושה מהם להמשיך בדרכם, על אף אזהרותיה של סודובה, שחששה לגורלם.

הנאצים תפסו את השלושה והוציאו אותם להורג. יעקב זילברשטיין היה היחיד שהחליט להישאר ולהמשיך להסתתר בביתה של סודובה. כאשר גברה תדירות החיפושים של הגרמנים באזור, מצא זילברשטיין מקום מחבוא בתוך גזע עץ חלול, שעמד בחצר ביתה. לעיתים שהה בו כ-9 שעות ברציפות. בחלוף הסכנה היה יוצא מן הגזע וחוזר לביתה של יאנה. כך נהג עד לשחרור האזור בידי הצבא האדום.[1]

לאחר המלחמהעריכה

כעשור לאחר סיום המלחמה החליט זילברשטיין לחזור לצ'כיה, כדי לחפש את סודובה שהצילה את חייו. הוא לא ידע את שמה, וגם לא זכר את שם הכפר שבו הסתתר.

בעשור הראשון של המאה ה-21 לאחר שגייס לעזרתו את ההיסטוריון הצ'כי ז'דנק וואסאלי, ופורסם מכתב בעיתון מקומי באזור בוהומין, הצליח, באמצעות קורא, שהיה שכן באותו הכפר, ליצור קשר עם בתה של סודובה, וממנה נודע לו שסודובה כבר איננה בין החיים.[2]

הכרה והנצחהעריכה

יאנה סודובה הוכרה ב-22 בינואר 2006 על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם, ושמה נחקק בקיר הכבוד.[3] בטקס השתתפו בתה של יאנה, אניקה גרלובה, וכן ניצול השואה יעקב זילברשטיין וכ-40 מבני משפחתו.[4]

בהמשך פעל זילברשטיין להנציח את זכרה של סודובה באמצעות הבאת גזע העץ החלול, אשר בו הסתתר בחצר ביתה, לישראל. הגזע הוצב בגן חסידי אומות העולם ביד-ושם.[1][5]

זילברשטיין פנה ב-30 באוקטובר 2005 למנהל המדור לחסידי אומות העולם, ד"ר מרדכי פלדיאל, בבקשה להכיר גם בבתה של סודובה, אניקה גרלובה, שהייתה אז בת שלוש, כחסידת אומות העולם, אך היא לא הוכרה.[6]

לקריאה נוספתעריכה

זילברשטיין, יעקב. עץ החיים שלי: סיפור ההישרדות של יעקב זילברמן. ירושלים: י. זילברשטיין, 2008.(הספר בקטלוג ULI)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 וינברגר אריה (עורך), "עץ החיים של יעקב", מדי חודש בחודשו 177, משרד החינוך האגף לתרבות תורנית, טבת שבט תשס"ח
  2. ^ אנשיל פפר, 60 שנים אחרי שהציל חיים בשואה, גזע העץ הוצב ביד ושם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
  3. ^ Sudová Jana, db.yadvashem.org
  4. ^ הודעה לעיתונות, יד ושם, 1 במאי 2006, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762
  5. ^ The Hollow Tree Trunk that Saved a Life is Brought to The Garden of the Righteous Among the Nations | www.yadvashem.org, 08-october-2007.html (באנגלית)
  6. ^ מכתב מזילברשטיין לפלדיאל, יד ושם, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762.