יאנוש גראי
יאנוש גראי (בהונגרית: Garai János; ג'נג'ש, 29 במאי 1913[1] – קומארום, 1945) היה משורר, סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי שניספה בשואה. בנו לאסלו גראי הוא פסיכולוג.
 | |
| לידה |
29 במאי 1913 ג'נג'ש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1945 (בגיל 31 בערך) קומארום, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
קורות חיים עריכה
יאנוש גראי נולד במשפחה יהודית כבנם של אלדאר גראי (1881–1936) בנקאי, עורך דין לנושאי שטרי חליפין ושל מרגיט שוורץ (1886–1970).[2] אביו היה עורך דין עשיר וליברלי. הוא התגייס במלחמת העולם הראשונה, וויתר על דרגת הקצונה שהייתה מגיעה לו. קרא את היומון נפסבה שופר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית ושיחק בבורסה; הוא היה מעריץ מתון של מיקלוש הורטי, ולעיתים מתח ביקורת מתונה על הממשלה, הוא נהנה מכך שלעיתים קרובות חשבו אותו לגיולה גמבש (Gyula Gömbös), לו דמה, אף על פי שהמאפיינים האלימים בפוליטיקה של גמבש לא היו לרוחו. המשפחה ברחה לבודפשט בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית ולאחר מכן התיישבה בבודקאלאס (Budakalász).
יאנוש גראי התפרנס מעבודה מזדמנת בתקופת לימודיו באקדמיה למסחר. גראי הצעיר היה מעורב בתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית. שיריו הוקראו בהצגות פועלים, דיקלמו אותם שם וגם שרו (אלה שהולחנו). הוא היה בן דורו של המשורר אטילה יוז'ף וכתב שיר לעג נגד המשורר מטעם המפלגה (1933).
במשך תקופה קצרה עבד ככתב בנפסבה. בין 1937 לבין 1942 ניתק את יחסיו עם המפלגה הקומוניסטית וב-1942, לאחר מעצרו וכליאתו, חזר למפלגה. במחנה ביישוב גראן כתב את ספרו "הטנגו האדום", שקיבל פרסום רק אחרי מותו בתום מלחמת העולם השנייה והוסרט בשנות ה-90 של המאה ה-20.[3] בסוף אפריל 1942 הוא גורש לשארושפטק במסגרת פלוגת עונשין (מחנה עבודה) ולאחר מכן לאוקראינה. בתחילת 1945 ניסה להימלט בסביבות העיר קומארום מפלוגת העונשין שנסוגה מערבה, אך נתפס והוצא להורג (לא ידועים החודש, התאריך והמיקום המדויקים של מותו). אשתו הייתה שרולטה אונגר, בתם של אברהם אונגר ושל הרמין קראוט. הם נישאו בבודפשט ב-19 ביוני 1934.[4]
כתביו עריכה
כרכי שירה עריכה
- פרספקטיבה (בודפשט, 1930)
- הברזל חם (בודפשט, 1931)
- מזרעה עם מגל (בודפשט, 1933)
- חופשת קיץ (בודפשט, 1934)
- רוחות הסמטאות (בודפשט, 1937)
רומנים עריכה
- כך חיים האדונים (בודפשט, 1933)
- בנות המוניות (בודפשט, 1938)
כתבות עריכה
- אזורים כפריים הונגרים נאבקים (טטה, 1936)
עבודותיו בכלכלה עריכה
- המצב הכלכלי של הונגריה (עם אימרה פינטר, בודפשט, 1934)
- המצב הנוכחי של הכלכלה העולמית (תרגם להונגרית את הגרסה הגרמנית של ינה ורגה להונגרית בשם אישטוואן באלוג Balog, בודפשט, 1934)
לקריאה נוספת עריכה
- Új magyar irodalmi lexikon I. (A–Gy). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 634. ISBN 963-05-6805-5 (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
קישורים חיצוניים עריכה
- Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש 1967)
- לאסלו גראי: "אבי האמין..." נזכר ביאנוש גראי. סוף האלף. 1996
- העטיפה של אחד מקובץ שיריו "חופשת קיץ"
הערות שוליים עריכה
- ^ "Születési bejegyzése a gyöngyösi polgári születési akv. 331/1913. folyószáma alatt".
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a gyöngyösi polgári házassági akv. 48/1911. folyószáma alatt".
- ^ Vörös tangó
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest XI. kerületi polgári házassági akv. 171/1934. folyószáma alatt".