יאקוב סמיטס

אמן הולנדי-בלגי

יאקוב סמיטסהולנדית:Jakob Smits‏; 9 ביולי 1855 - 15 בפברואר 1928) היה צייר הולנדי-פלמי.

יאקוב סמיטס
0047 Zelfportret.jpg
דיוקן עצמי (תאריך לא ידוע)
לידה 9 ביולי 1855
רוטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1928 (בגיל 72)
בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 בפברואר 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות Molse School עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי אסכולת האג, אנטון מוב, יוסף ישראלס, Albert Neuhuys עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד של מסדר הכתר הבלגי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הוא נולד כבן של מעצב. יאקוב למד ברוטרדם באקדמיה ועזר לאביו בעסקי העיצוב. מ-1873 עד 1876 למד באקדמיה בבריסל, ולאחר מכן במינכן (1878–1880), וינה (1880) ורומא (1880).[1]

בשנת 1882 נשא יאקוב לאישה את בת דודתו אנטיה דוטייה קרמר. הם התיישבו באמסטרדם שם עבד סמיטס כצייר. הוא ביצע, בין היתר, משימות עבור המוזיאון ברוטרדם. מנישואיהם של יאקוב ואנטיה נולדו שני ילדים, תיאודורה ואנני. בשנת 1884 התגרשו בני הזוג.

יאקוב סמיטס עבר להארלם בצפון הולנד, והפך למנהל בית הספר לתעשייה ועיצוב. הוא הכיר את אלברט נויהויס, צייר בית הספר בהאג, ויחד הם ערכו טיולים לבלגיה. יאקוב סמיטס התרשם מהנוף הבלגי והתיישב באופן סופי באכטרבוס (מול) ב-1888. הוא שילם 2,000 פרנק בלגי עבור חווה קטנה. באותה שנה נשא לאישה את מלווינה דדיין, בתו של עורך דין מבריסל, שהפסידה את הירושה בגלל נישואים אלה.

ב-1897 הוא קיבל מדליית זהב במינכן ודרזדן, על ציוריו הגדולים בצבעי מים על רקע זהב. הוא גם צייר פורטרטים רבים, במיוחד של מלווינה ושל ילדיהם בובי, מרגריט וקובי.[2]

 
יאקוב סמיטס, אביב

בשנת 1899 פגע הגורל: תוך ימים ספורים הוא איבד את בתו אליס ואשתו. בשנת 1901 נשא סמיטס לאישה שלישית את ג'וסין ואן קאוטרן. באותה שנה ערך את תערוכת יחיד הראשונה שלו באנטוורפן.

שם הוא זכה לשבחים רבים מעמיתים ומבקרים, אך לא מצא קונים לעבודתו, מאוחר יותר באותה שנה, יצירה אחת שלו נרכשה על ידי המוזיאון של בריסל.

מצבו הכלכלי של סמיטס השתפר במקצת, אך לא לזמן רב. בשנת 1903 נהרסו שני הוריו עקב שוד וכתוצאה מכך היו לו תשעה בני משפחה לפרנס.

למזלו - לבקשת העירייה של מול, בשנת 1907 ארגן סמיטס תערוכה בינלאומית של אמנים שבאו לצייר נופים במול וסביבתה. השתתפו באירוע 68 ציירים שהגיעו מגרמניה, הולנד ואמריקה. כך נוצר המושג ״אסכולת מול״. ב-1910 פרסם סמיטס אלבום עם 25 תחריטים, שהוקדש למלכה אליזבת.[3]

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הפסיק סמיטס את עבודת האמנות שלו. הוא הפך לנשיא הוועדה לסיוע ואספקת מזון של קנטון מול. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא המשיך בעבודתו עם חזון וסגנון חדשים לחלוטין כחרט וצייר.

החל משנת 1923 מצבו הבריאותי הידרדר, וסבל מסרטן.

מוות ומורשתעריכה

ב-15 בפברואר 1928 סמיטס נפטר ממחלת לב ונקבר בחצר הכנסייה של עירו. על הקבר שלו ניצבת דמות של אם וילד מברונזה שיצר ג'ורג' מין. הוא קבור ליד אמנים אחרים מאסכולת מול.

יאקוב סמיטס שהפך לבלגי ב-1902, היה אביר במסדר לאופולד (1903), קצין במסדר הכתר (1919) ומפקד במסדר הכתר (1927).

אשתו השלישית, ז'וסין, שרדה אחריו עוד 28 שנים. לאחר מותה ב-1956 נמכר ביתם. בשנת 1977, הוסב הבניין למוזיאון העירוני על שם יאקוב סמיטס.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאקוב סמיטס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ E. Van den Bosch, Jakob Smits, Antwerpen, 1930.
  2. ^ Jakob Smits, (tentoonstellingscatalogus), Venlo, (Museum van Bommel-Van Dam), 1976.
  3. ^ I. Verheyen, F. Van Gompel, F. De Nave en I. Malomgré, Jakob Smits. Etser en Lithograaf. Catalogue Raisonné van het grafisch werk, Antwerpen, 1997.