האג
האג (בהולנדית: s Gravenhage' – "סְכְראפֶנהאכה", ⓘⒾ; ובקיצור Den Haag – "דן האך", ⓘⒾ) היא עיר במערב הולנד המהווה את המרכז השלטוני של המדינה, ובירת מחוז דרום הולנד. עם אוכלוסייה של כחצי מיליון נפש (2012) ושטח של כמאה קילומטר רבוע, זוהי העיר השלישית בגודלה בהולנד לאחר אמסטרדם ורוטרדם.
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של העיר האג | |||
| מדינה |
 הולנד | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 דרום הולנד | ||
| ראש העיר | Jan van Zanen | ||
| תאריך ייסוד |
המאה ה־13  | ||
| שטח | 98.12 קמ"ר | ||
| גובה | 1 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 548,320 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,038,526 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 6,182 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 52°05′N 4°18′E / 52.08°N 4.3°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.denhaag.nl | |||
  | |||
בהאג יושבים האֶרְסְטֶה קַאמֶר (החדר הראשון, או הסנאט) והטְוֵדֶה קַאמֶר (החדר השני, בית הנבחרים), המרכיבים יחד את הפרלמנט של הולנד (סטאטן חנרל). גם מושבו של וילם-אלכסנדר מלך הולנד נמצא בהאג. כל השגרירויות הזרות ומשרדי הממשלה ממוקמים בעיר, כמו גם בית המשפט העליון וארגונים בינלאומיים וממלכתיים רבים. זאת על אף שאמסטרדם היא הבירה של הולנד, כפי שמצוין בחוקה ההולנדית.
האג מארחת כמה ממוסדות האו"ם ומוסדות בינלאומיים אחרים, לדוגמה:
- בית הדין הבינלאומי לצדק, ממוקם בארמון השלום (פְרֵדֶספּאלֵייס). בנייתו מומנה על ידי אנדרו קרנגי
- בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (נסגר)
- בית הדין הפלילי הבינלאומי
- סניף האג של המנגנון השיורי הבינלאומי לבתי דין פליליים (הסניף השני נמצא בארושה שבטנזניה).
בנוסף, האקדמיה של האג למשפט בינלאומי והארגון למניעת הפצת נשק כימי נמצאים גם הם בעיר. החסידה היא הסמל של האג.
היסטוריה
עריכההאג נוסדה ב-1284 על ידי וילם השני, רוזן הולנד ומלך גרמניה, שהיה אמור להפוך לקיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך נהרג בקרב לפני שהוכתר. וילם השני החליט לבנות ביער בהולנד את ארמונו, בשם רידרזאל (היכל האבירים), וסביבו את בירתו. הארמון קיים גם כיום, ומשמש לאירועים פוליטיים. עם השנים הפכה האג למרכז האדמיניסטרטיבי של רוזני הולנד. הערים המרכזיות בהולנד, כמו ליידן, דלפט ודורדרכט הסכימו ביניהן לבחור בהאג הקטנה כמרכז המנהלי שלהן.
על מנת לשמור על כך שהאג לא תגדל, היא לא קיבלה זכויות של עיר או הורשתה לבנות חומות. כאשר הותר לבסוף לעיר לבנות חומה, במאה ה-16, האוכלוסייה החליטה להשתמש בכסף על מנת לבנות היכל לעיר במקום חומות. רעיון זה עלה ביוקר במלחמת שמונים השנים, מאחר שהוא אפשר לחיילים הספרדים לכבוש את העיר בקלות. האג נכבשה גם על ידי כוחות צרפתיים ב-1806.
בשל ההיסטוריה של העיר, לא קיימת בה עיר עתיקה כמו בערים הקרובות ליידן ודלפט. כאשר הממשלה החלה לשחק תפקיד משמעותי יותר בחברה ההולנדית לאחר 1850, האג צמחה במהירות. החלקים הוותיקים יותר של העיר הם לפיכך ברובם מהמאה ה-19 או מתחילת המאה ה-20.
העיר נפגעה קשות במלחמת העולם השנייה. החומה האטלנטית נבנתה בתוך העיר עצמה, והביאה לכך ששכונות שלמות נהרסו על ידי הגרמנים. ב-3 במרץ 1945, חיל האוויר המלכותי הפציץ בטעות את רובע הבֶּזַאוּדֶנהָאוּט. המטרה הייתה משגר של רקטות V-2 בפארק הקרוב, אך בשל טעויות בניווט, הפגזים נפלו על חלק מאוכלס בצפיפות של העיר. מעל ל-500 אנשים מתו, ועדיין ניתן לראות בעיר שרידים ממתקפה זו.
לאחר המלחמה, האג הפכה לתקופת מה ל"אתר הבנייה הגדול ביותר באירופה". העיר גדלה בצורה מסיבית לכיון דרום מערב. האזורים שנהרסו גם הם נבנו מחדש במהירות. האוכלוסייה הגיעה לשיא של 550,000 איש בסביבות 1970.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, עברו מעמדות הביניים לפרוורים כמו פוֹרְבּוּרְך, לֵיידְסֶנדאם, רייסווייק ובעיקר זוּטֶרמֵר. כתוצאה, התפתחו שכונות עוני בתוך העיר עצמה, לצד פרברים עשירים מחוצה לה. ניסיונות להכליל את הפרברים בהאג נתקלו בקשיים. בשנות ה-90, לאחר הסכמה של הפרלמנט ההולנדי, סיפחה האג חלקים גדולים מהעיירות הסמוכות, ושם נבנו, ועדיין נבנים, אזורי מגורים חדשים.
אפיון
עריכההאג היא העיר ההולנדית הגדולה ביותר על הים הצפוני. היא כוללת שתי ערי חוף, נפרדות זו מזו. החלק העיקרי, סכוונינגן, מצוי לצד החוף הצפון מערבי של העיר, והוא אתר תיירות פופולרי, עם 10 מיליון מבקרים בשנה. מסיבה זו אנשים רבים, ואף הולנדים, חושבים כי סכוונינגן היא עיר עצמאית, ולא היא: סכוונינגן היא אחת משמונת המחוזות של האג. קייקדאון היא עיר החוף השנייה של ההאג, בדרום מערב, והיא הרבה יותר קטנה, ומושכת בעיקר אוכלוסייה מקומית.
המושבה ההולנדית לשעבר, "איי הודו המזרחיים ההולנדיים", כיום אינדונזיה, הותירה את חותמה על האג. רחובות רבים קרויים על שם מקומות באינדונזיה ויש אוכלוסייה משמעותית ממוצא מעורב, אינדונזי-הולנדי.
החלקים העתיקים יותר בעיר מורכבים בדרך כלל מרחובות רחבים וארוכים. הבתים בדרך כלל נמוכים, לא יותר משלוש קומות, ואלגנטיים. העיר תוכננה כרחבה יותר מערים הולנדיות אחרות. לא נשארו תעלות רבות בהאג, שכן הן נוקזו בסוף המאה ה-19.
בהאג ניתן למצוא הן את השכונות העניות ביותר והן את העשירות ביותר בהולנד. האזורים העשירים יותר בדרך כלל נמצאים מערבית ללאן ואן מרדרפורט. החלקים העניים יותר נמצאים בחלקים המזרחיים והדרומיים של העיר. חלוקה זו משתקפת גם במבטא המקומי. התושבים העשירים יותר קרויים "האחֶנארס", ומדברים מה שקרוי "בקאקט" (מילה גסה במקצת בהולנדית), ואילו ה"הגנזן" מדברים "פלאט האחס". יש מעט מגע חברתי בין קבוצות אלה.
כלכלה
עריכההעיר מאופיינת במספר גדול מאוד של עובדי ציבור. משרדי הממשלה וארגונים ציבוריים כמעט כולם ממוקמים בהאג. בנוסף, המשרדים הראשיים של מספר עסקים גדולים נמצאים בהאג:
- של ההולנדית, אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם;
- KPN, חברת הטלפון הלאומית ההולנדית;
- AEGON, אחת מחברות הביטוח ההולנדיות הגדולות;
- TPG, חברה בינלאומית המספקת שירותי דואר ולוגיסטיקה.
מעולם לא היה מרכז תעשייתי גדול בהאג, פרט לנמל הדיג בסכוונינגן.
תחבורה
עריכהמערכת התחבורה הציבורית בהאג כוללת מספר גדול של קווי חשמלית, המופעלים על ידי HTM עם שתי תחנות תת-קרקעיות. קו E של הרכבת התחתית של רוטרדם מגיע להאג. כמו כן, ישנה מערכת של רכבת קלה המחברת את האג, רוטרדם, זוטרמר והפרברים. בשל מיקומה של האג, תחנת הרכבת המרכזית שלה משמשת בעיקר כתחנת קצה לקווי רכבת מכל רחבי הולנד.
שדה התעופה הקרוב הוא שדה התעופה של רוטרדם, ממנו יוצאות בעיקר טיסות שכר. סכיפהול (Schiphol) שהוא השדה התעופה הראשי של הולנד ואחד הגדולים באירופה נמצא במרחק של כ-40 קילומטרים מהעיר.
תרבות
עריכהלהאג אין מוניטין של מקום בעל חיי לילה תוססים. חיי הלילה סובבים במרכזים סביב לקולנוע פּאתֵה באוטנהוף. תבנית דומה של חיי לילה סביב לקולנוע נמצא גם בסכוונינגן. עם זאת, יש בהאג כמה מוסדות תרבות ומוזיאונים.
חיי העיר מרוכזים בעיקר סביב ההופווייבר והביננהוף, שם ממוקם הפרלמנט.
מוזיאונים
עריכה- מדורודם היא עיר מינאטורית בהאג, שמשקפת את המראה הכללי של הולנד.
- המאוריץ-האוס מציג יצירות רבות של ורמיר, רמברנדט ואן ריין, ופאולוס פוטר.
- התיאטרון המלכותי וה"נסיונל טונֵל-חְרוּפּ" ממוקמים בקוֹרטֶה פוֹרהאוט.
- המוזיאון העירוני מציג אוסף גדול של יצירות הצייר ההולנדי פייט מונדריאן וכן אמנות מודרנית.
- מוזיאון אשר ממוקם בארמון המלכותי לשעבר בלנגה פורהאוט.
- סופרים מפורסמים בני ההאג כוללים את רמקו קמפרט, סימון קרמיכלט, לואי קופרוס והמשורר ברט שאבו.
- במוזיאון בֵּלְדֶן אָן זֶה (פסלים על הים) יש תצוגה גדולה של פיסול, בעיקר של אמנים מהמאה ה-20.
- מוזיאון מדע.
אירועי תרבות
עריכה- 29 באפריל: KoninginneNach – פסטיבל מוזיקה, ערב החג הלאומי של הולנד
- אוגוסט: HaSchiBa – פסטיבל רב תרבותי
- בקיץ: סדרה של פסטיבלי זיקוקים שבועיים
יהדות האג
עריכההיהודים הראשונים הגיעו לעיר במהלך המאה ה-17 עם קהילת יהדות ספרד. בשנת 1698 נבנה בית כנסת ראשון ותוך מספר שנים משפחת דה-פינטו הקימה בית כנסת שלה. בית כנסת גדול, על פי מתכונת של בית הכנסת באמסטרדם נפתח בשנת 1726. בהמשך הגיעו לעיר יהודים אשכנזים. במהלך המאה ה-18 הקהילה שגשגה. הספרים הראשונים הודפסו על ידי הקהילה כבר בשנת 1739.
בשנת 1939 היו בעיר 17,400 יהודים הולנדים וכ-2,000 פליטים מגרמניה. לאחר הכיבוש הנאצי הוקם בעיר ועד יהודי. על ביצוע פעולות נגד יהודים הופקד פראנץ פישר, מפקד משטרת הביטחון הגרמנית. בקיץ 1942 החלו משלוחים למחנות, ותוך שנה אחת נעשתה האג "נקיה מיהודים". הרב הראשי באותה תקופה היה יצחק מהרשן שסירב להסתתר וביחד עם יהודים רבים הועבר למחנה ריכוז וסטרבורק. תפקיד מפתח באותה תקופה מילא פ' ויינרב, כלכלן ואיש אגודת ישראל. מפעם לפעם הציג בפני המשטרה הגרמנית רשימות דמיוניות של יהודים עשירים בהאג, שעומדים להגר לעולם החופשי, וזאת כדי לדחות בכך את שילוחם למחנות. לבסוף נכלא ויינרב על-ידי הגרמנים, שוחרר וחי במחתרת עד סוף המלחמה. בית-דין הולנדי קבע ששיתף פעולה עם הגרמנים, אולם דעת-הקהל הייתה חלוקה עוד שנים רבות באשר לאישיותו ולפעולותיו.
בשנת 1945 נותרו בעיר 1,283 יהודים. לאחר מלחמת העולם השנייה החיים היהודיים בעיר חודשו, אך הקהילה לא הגיעה לממדים שהיו לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של האג
האג, ברשת החברתית פייסבוק
האג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
האג, ברשת החברתית אינסטגרם
האג, ברשת החברתית LinkedIn
האג, סרטונים בערוץ היוטיוב- על העיר
- המוזיאון העירוני
- De Digitale Hofstad חדשות על ההאג
- מפה של HTM
- האג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האג (הולנד), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אמסטרדם .jpg) רוטרדם | |||||||||
| 1 | אמסטרדם | צפון הולנד | 1,114,745 | 11 | אלמיירה | פלבולנד | 177,045 |  האג  אוטרכט | |
| 2 | רוטרדם | דרום הולנד | 829,875 | 12 | הירלן | לימבורג | 169,560 | ||
| 3 | האג | דרום הולנד | 803,835 | 13 | דן בוס | צפון בראבנט | 162,165 | ||
| 4 | אוטרכט | אוטרכט | 382,520 | 14 | ניימכן | חלדרלנד | 161,000 | ||
| 5 | איינדהובן | צפון בראבנט | 298,795 | 15 | ברדה | צפון בראבנט | 154,880 | ||
| 6 | ליידן | דרום הולנד | 270,225 | 16 | אמרספורט | אוטרכט | 153,420 | ||
| 7 | דורדרכט | דרום הולנד | 221,235 | 17 | אנסחדה | אוברייסל | 147,850 | ||
| 8 | חרונינגן | חרונינגן | 213,705 | 18 | אפלדורן | חלדרלנד | 140,210 | ||
| 9 | טילבורך | צפון בראבנט | 213,055 | 19 | זוטרמר | דרום הולנד | 124,065 | ||
| 10 | הארלם | צפון הולנד | 204,570 | 20 | מאסטריכט | לימבורג | 118,250 | ||