יהושע השל באב"ד (הראשון)

רבי יהושע השל באב"ד (נפטר בערך ה'תק"ו, 1745) היה רב בטרנופול.

ביוגרפיה

נולד בברודי, משפחתו הייתה משפחה רבנית. אביו היה הרב יצחק מקראקא (מכונה: ר' יצחק קראקאווער), שכיהן כרב העיר (נפטר ה'תס"ה). בן רבי יששכר בער, פרנס הכולל של ועד ארבע ארצות, בן רבי השיל מקראקא.

אמו בילא, הייתה בתו של ר' דוד ב"ר יצחק מזולקוה, פרנס הוועד של וועד ארבע ארצות שם.

רבי יהושע השל היה הראשון ממשפחת באב"ד ששימש בתור רבה של טרנופול, ובשנת ה'תע"א היה כבר אב"ד טרנופול, ובערך בשנת ה'תע"ח הודח מהתפקיד, במקומו מונה בן דוד הרב אריה לייב, לאחר תקופה, הרב אריה לייב מונה לרבנות ריישא, ורבי יהושע השל הושב לתפקידו ברבנות טרנופול, וכיהן בתפקיד עד מותו.

בג' בתשרי ה'תצ"א (1730) השתתף כבורר של ועד ארבע ארצות בדיון שהתקיים בירוסלב.

לאחר מותו, נבחר ר' יעקב (בן רבי יצחק) סג"ל לנדא, לממלא מקומו.

הסכמותיו

• בשנת ה'תע"א השתתף בוועד המדינה של ועד ארבע ארצות ביאריטשוב, ובכ"ח באייר והעניק הסכמה לספר "מכתב אליהו", למסכת אבות, לר' אליהו בן אריה ליב מקוברין.
• בשנת ה'תע"ה בד' בתמוז העניק הסכמה לספר "משמחי לב", מוסר, לר' מרדכי גימפל, מגיד נודד, אמשטרדם, תע"ח.
• בשנת ה'תק"ד העניק הסכמה לספר "מרי צבי", למסכת יבמות. ("ודגל אהבה פרוסה בגליל פאדלי'").
• העניק הסכמה לספר "מטה משה", על התורה, לר' משה כ"ץ, ז'ולקבה, ה'תק"ה.
• העניק הסכמה לספר "שושנת העמקים", על שיר השירים, לר' יצחק בן בן-ציון, מגיד בבראד ז'ולקבה, ה'תק"ו.

צאצאיו

• בנו - ר' יעקב משעברשין.
• בנו - ר' דוד, מטרנופול.
• בתו - אשת הרופא ר' זלמן פורטיז, בנו של הרופא אברהם יצחק חזק.
• בתו - אשת הנגיד שאול מלובלין (נפטר בר"ח באלול^{[דרושה הבהרה]} ה'תקכ"ח).
• בתו - אשת הנגיד ר' זרח מהורודנקה.

לקריאה נוספת

• רבי צבי הירש הורוויץ, כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, עמ' 37–38.
• נ"מ גלבר, תולדות יהודי טרנופול, בתוך: ספר טרנופול: אנציקלופדיה של גלויות ירושלים, תשט"ו. עמ' 30–33.
• רבי יהושע העשל בן יוסף ישראל מרימנוב, שפתי צדיקים, תרמ"ג, הקדמת המחבר.
• רבי יצחק מלעטשוב, כתבי הגר"י, "ספר יוחסין", ירושלים תשס"ח, עמ' שג.