אריה לייב מאמסטרדם
רבי אריה לייב מאמסטרדם; (בערך ה'ת"ן (1690) - שביעי של פסח ה'תקט"ו (7 באפריל 1755)). היה רב ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא ברישא, גלוגא, לבוב, ובקהילה האשכנזית באמסטרדם.
| לידה |
1690?  |
|---|---|
| פטירה |
1755 (בגיל 65 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1755 |
| צאצאים | |
  | |
תולדות חייו
עריכהנולד לרבי שאול בנו של הרבי ר' העשיל מקרקא. אמו, אסתר, הייתה בתו של אריה לייב "הארוך" מקראקא. בילדותו למד תורה אצל אביו. בערך בגיל 15 השתדך עם מרים בתו של החכם צבי שכיהן אז כרבה של המבורג. באותה עת נקרא אביו רבי שאול לכהן כרבה של אמסטרדם אך נפטר בדרכו לשם ונקבר בעיר גלוגא. לאחר שנישא למד תורה אצל חמיו החכם צבי - ואף ערך את כתביו. הצטרף לחמיו כשעבר לאמסטרדם, שם הוציא לאור מחדש את שו"ת הרמ"א. בהסכמתו של החכם צבי לספר ניכרת הערכתו הגדולה לחתנו.
עם פרסומו הוזמן לכהן בקהילות חשובות, ואכן שימש כרבה של רישא ולאחר מכן בגלוגא ולבוב. בשנת ה'תק"א החל לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם משרה בה החזיק כ 15 שנה עד שנפטר.
בי"ז בתמוז ה'תקי"ג נפטרה אשתו מרים, וכשנתיים אחר כך נפטר בערך בן 65 - בשביעי של פסח ה'תקט"ו (7 באפריל 1755). נספד על ידי גדולי דורו וגיסו רבי יעקב עמדין אף חיבר דרשת הספד מיוחדת בשם "שאגת אריה"[1].
פועלו הציבורי והתורני
עריכהמעבר להיותו רב קהילה נחשב רבי אריה לייב כאחד הרבנים החשובים בדורו. בפולמוס שהתעורר בעניין רבי משה חיים לוצאטו - בזמן שכיהן כרבה של גלוגא - פנו אליו רבני ונציה לחוות את דעתו.
במחלוקת רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ - נקט עמדה ברורה לצד גיסו. בתקופה זו נאלץ רבי יעקב עמדין לברוח והתאכסן אצלו באמסטרדם.
כאביו אף הוא הסכים על הרבה מספרי האחרונים שנדפסו בתקופתו אך הוא לא הדפיס את תורתו. תשובות ממנו מפוזרות בספרי השו"ת של התקופה (שו"ת מאמר מרדכי סימן ס"ב ועוד).
מתלמידיו
עריכה- רבי משה מרגלית מחבר הפירוש פני משה לתלמוד הירושלמי.
משפחתו
עריכההיה, כאמור, חתנו של החכם צבי וגיסו של רבי יעקב עמדין.
- בנו - רבי שאול מאמסטרדם. כיהן אחריו כרבה של אמסטרדם. מחבר ספר בנין אריאל. היה חתנו של רבי אברהם כהנא רבה של דובנא.
- בנו - רבי צבי הירש לוין. רב הקהילה בברלין.
- בתו - דינה[2]. נישאה לרבי שאול הלוי אב"ד האג.
- בתו - שרה לאה. נישאה לרבי יצחק בן רבי מרדכי הלוי רבה של קראקא (בנם היה רבי מרדכי סג"ל רבה של טיקטין).
- בתו - נחמה (נייטשי). נישאה לרבי משה ב"ר יוסף שהיה פרנס קהילת לבוב[3]. (בנם היה רבי מרדכי זאב אורנשטיין אב"ד לבוב, אביו של רבי יעקב משולם אורנשטיין מחבר הספר ישועות יעקב).
קישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי מרגליות (עורך כללי), ר' אריה ליב בר' שאול, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 232-233, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
עריכה- ^ שאגת אריה, באתר היברובוקס.
- ^ בדעת קדושים עמוד 114 כתב ששמה היה אסתר אך בצילום כתובתה (מובא בתולדות רבי שאול מהאג בהקדמת ספר בנין שאול עמוד ס') כתוב דינה. וכן מופיע מספר פעמים בפנקס הקהילה. וכן כתב ר' יוסף לוינשטיין, באגרת שנדפס בתוך פתחא זעירא, לצבא רב, עמ' 39.
- ^ לפי מאיר בלבן, שלשלת היוחסין של משפחת אורנשטיין-ברודא, ורשה תרצ"א, באתר היברובוקס, הערה 11, לא היה מעולם מנהיג בלבוב.