אריה לייב מאמסטרדם

רב ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז

רבי אריה לייב מאמסטרדם; (בערך ה'ת"ן (1690) - שביעי של פסח ה'תקט"ו (7 באפריל 1755)). היה רב ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא ברישאגלוגא, לבוב, ובקהילה האשכנזית באמסטרדם.

אריה לייב מאמסטרדם
לידה 1690? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1755 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד לרבי שאול בנו של הרבי ר' העשיל מקרקא. בילדותו למד תורה אצל אביו. בערך בגיל 15 השתדך עם מרים בתו של החכם צבי שכיהן אז כרבה של המבורג. באותה עת נקרא אביו רבי שאול לכהן כרבה של אמסטרדם אך נפטר בדרכו לשם ונקבר בעיר גלוגא. לאחר שנישא למד תורה אצל חמיו החכם צבי - ואף ערך את כתביו. הצטרף לחמיו כשעבר לאמסטרדם, שם הוציא לאור מחדש את שו"ת הרמ"א. בהסכמתו של החכם צבי לספר ניכרת הערכתו הגדולה לחתנו.

עם פרסומו הוזמן לכהן בקהילות חשובות, ואכן שימש כרבה של רישא ולאחר מכן בגלוגא ולבוב. בשנת ה'תק"א החל לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם משרה בה החזיק כ 15 שנה עד שנפטר.

בי"ז בתמוז ה'תקי"ג נפטרה אשתו מרים, וכשנתיים אחר כך נפטר בערך בן 65 - בשביעי של פסח ה'תקט"ו (7 באפריל 1755). נספד על ידי גדולי דורו וגיסו רבי יעקב עמדין אף חיבר דרשת הספד מיוחדת בשם "שאגת אריה"[1].

פועלו הציבורי והתורניעריכה

מעבר להיותו רב קהילה נחשב רבי אריה לייב כאחד הרבנים החשובים בדורו. בפולמוס שהתעורר בעניין רבי משה חיים לוצאטו - בזמן שכיהן כרבה של גלוגא - פנו אליו רבני ונציה לחוות את דעתו.

במחלוקת רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ - נקט עמדה ברורה לצד גיסו. בתקופה זו נאלץ רבי יעקב עמדין לברוח והתאכסן אצלו באמסטרדם.

כאביו אף הוא הסכים על הרבה מספרי האחרונים שנדפסו בתקופתו אך הוא לא הדפיס את תורתו. תשובות ממנו מפוזרות בספרי השו"ת של התקופה (שו"ת מאמר מרדכי סימן ס"ב ועוד)

מתלמידיועריכה

משפחתועריכה

היה, כאמור, חתנו של החכם צבי וגיסו של רבי יעקב עמדין.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שאגת אריה, באתר HebrewBooks.
  2. ^ בדעת קדושים עמוד 114 כתב ששמה היה אסתר אך בצילום כתובתה (מובא בתולדות רבי שאול מהאג בהקדמת ספר בנין שאול עמוד ס') כתוב דינה.