יהושע השל באב"ד (השני)
רבי יהושע השל באב"ד (ה'תקי"ד[1] - י"ז באייר ה'תקצ"ח, 1838) היה רב בטרנופול ובלובלין. מחבר ספר שו"ת ספר יהושע.
| לידה |
1754 ברודי  |
|---|---|
| פטירה |
1838 (בגיל 84 בערך) י"ז באייר ה'תקצ"ח טרנופול |
| מקום פעילות | לובלין, טרנופול |
| תקופת הפעילות |
? – 12 במאי 1838 |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| צאצאים | רבי יוסף באב"ד |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בברודי בערך שנת ה'תקי"ד, לאביו רבי יצחק. נישא לבת דודו ר' שמואל באב"ד. למד אצל ר' פייווש הורוביץ מקרמניץ בעל "משנת חכמים".
כיהן ברבנות בבוזנוב[2] ובפידקאמין. ובשנת ה'תקס"א נבחר לרב טרנופול. ובערך בשנת ה'תקע"ח (1818)[3] מונה לתפקיד רבה הראשי של לובלין. הלה מונה לכהן בלובלין לאחר הרב עזריאל הורוויץ.
בשל נטייתו לחסידות[4], הלשינו המתנגדים בעיר לרשויות בוורשה כי הוא מתגורר שם ללא רישיון. עקב כך, לאחר חצי שנה נאלץ להתפטר מתפקידו כרב, וחזר לטרנופול, והוחלף ברב משולם זלמן אשכנזי, שהיה מתנגד אך שמר על קשרים טובים עם החסידים בעיר.[5]
לחם בראשי משכילי זמנו יוסף פרל.
הרב באב"ד הוא ממחבריו של ספר שנקרא בשם "ספר יהושע".[6]
צאצאיו
עריכה- בנו - ר' דוד מנחם מאניש.
- בנו - ר' יצחק, אב"ד טרטיקוב.
- בנו - ר' יהודה אריה לייבוש, אב"ד פודוולוציסק.
- בנו - ר' יוסף דוב, אב"ד טויסט.
- בנו - ר' שלום, אב"ד וואריש-וורונז'.
נכדו הוא רבי יוסף באב"ד מחבר הספר מנחת חינוך.
מתלמידיו
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ר' גדליה דניאל באב"ד, "תולדות המחבר", ספר הנעים, ירושלים, תש"נ.
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך "יהושע השל באב"ד (השני)", באתר המכלול
- יוסף לוינשטיין, בתוך: אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, אהל אברהם, פיוטרקוב, תרע"א, 1911, עמ' 22-23, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ יש מקדימים לה'תק"ח, ויש אומרים שנפטר בן מאה, בשנת ת"ר, ראו, ר' גדליה דניאל באב"ד, "תולדות המחבר", ספר הנעים, ירושלים, תש"נ, עמ' א, הערה ב. ור' יצחק ווייס, אלף כתב, אות תלו, מספר בשם יוסף באב"ד שהאריך ימים עד קי"א שנה.
- ^ כן כתב בכתבי הגאונים, עמ' 39.
- ^ רבי צבי יחזקאל מיכלזון, קונטרס "כבוד הבית", בתוך: בית משולם, פיוטרקוב תרס"ה, עמ' 48 כתב שנתקבל בלובלין בשנת תקע"ט, עד שנת תקפ"ו, ובכתבי הגאונים, עמ' 39 כתב ה'תקפ"ח (1828), אבל ר' עזריאל הורוויץ נפטר כבר בשנת ה'תקע"ט (1818), ורבי יהושע השל חתם בהסכמה ל"מגיני ארץ", פולנאה, תקפ"א, מ"לובלין", כבר מי"א בסיון שנת תקע"ח. ולפי יוסף לוינשטיין, מובא בתוך: אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון אהל אברהם, עמ' 22, היה רבי יהושע העשיל רבה של לובלין לחצי שנה.
- ^ העניק הסכמה לכמה מספרי חסידות, א. אור פני משה, מר' משה מפשוורסק. ב. ראו: קובץ שפתי צדיקים, יד, עמ' צח, עוד הסכמה שחסר בהרבה דפוסים.
- ^ יהודה לייב ביאלר "שושלת הרבנים לבית אשכנזי", בתוך: ספר קהילה, לובלין, ירושלים תשי"ז, עמ' 155; וילה אורבך ואברהם ויין, פנקס הקהילות, פולין, חלק רביעי, כרך שביעי, יד ושם, 1999, עמ' 21; לקריאה באנגלית: Lublin, באתר JewishGen
- ^ הרב יהושע השל באב"ד, יהדות גליציה ובוקובינה
