פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

נולד ב-1801 בעיר פשוורסק שבגליציה לרב העיר ר' משה, נכד לרב יהושע העשיל באב"ד, רבה של טרנופול בעל שו"ת "ספר יהושע". מנעוריו התבלט בהתמדתו בתורה וכשרונותיו. היה נשוי בנישואין ראשונים לאחותו של רבי חיים הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז. לאחר פטירתה נשא את בתו של רבי דוד הגר מזבלטוב (בנו של רבי מנחם מנדל מקוסוב).

כיהן ברבנות בערים הוסקוב (הסמוכה לפשמישל), זבריז, סניאטין והורודנקה, ובשנת 1857 (ה'תרי"ז) התמנה לרב בטרנופול, בה כיהן עד סוף ימיו.

רבי יוסף היה מקורב מאוד לאדמו"רי החסידות בגליציה, ובעיקר לגיסו (מזיווג ראשון), רבי חיים הלברשטאם, איתו אף למד תקופה ארוכה, רבי נפתלי מרופשיץ, ורבי שמעון מירוסלב. היה גם חברו הקרוב של רבי יוסף שאול נתנזון.

נפטר בתאריך העברי בו נולד, כ"ד באלול ה'תרל"ד, 1874. הותיר אחריו שבעה ילדים, מהם תלמידי חכמים שכהנו ברבנות. אחרי פטירתו מילא את מקומו בטרנופול בנו, ר' שמעון באב"ד שפרסם הגהות לספרו של אביו (נפ' ה'תרס"ט)[3] ולאחריו בנו של רבי שמעון, רבי יהושע השיל. בן נוסף של רבי יוסף היה רבי משה שכיהן ברבנות סניעטין[4].

חיבוריועריכה

  ערך מורחב – מנחת חינוך (ספר)

התפרסם בעיקר בזכות ספרו החשוב "מנחת חינוך", שהוא ביאור על "ספר החינוך". "מנחת חינוך" אינו רק פירוש על ספר החינוך, אלא בעיקר הרחבה למדנית של הנושאים הנידונים בו והבאת מקורותיהם. הספר נדפס פעמים רבות בצירוף לספר החינוך ובפני עצמו.

במהדורת הרמב"ם שבהוצאת שבתי פרנקל פורסמו הערותיו על הרמב"ם. כמו כן נדפסו מכתב יד שני חיבורים קצרים שלו: משפט שלום על שולחן ערוך חושן משפט (עד סימן כ"ח), וחידושים על הרי"ף למסכת ברכות.

מתלמידיועריכה

ר' יעקב קאפיל לנדמן בעל "השיב לב אבות" ו"תולדות יעקב" על תהילים.

לקריאה נוספתעריכה

  • מאיר וונדר, מוריה שנה ששית חוברת ח-ט (אדר-ב תשל"ו), עמ' עג-פד.
  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה כרך א טורים 392-387.

קישורים חיצונייםעריכה

ספרו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ר"ת של בן אב בית דין, כלומר בן הרב
  2. ^ ראו למשל: הודעות: מהגאון דק"ק טארנאפאל, המגיד, 26 בדצמבר 1866.
  3. ^ אבל כבד לישראל, חבצלת, 2 ביולי 1909, עמ' 4
  4. ^ אביו של הרב יהושע העשיל, רבה של יאס.


תקופת חייו של הרב יוסף באב"ד על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים