יהושע מרגולין
יהושע מרגוֹלין (9 ביולי 1877 – 10 בספטמבר 1947) היה מחנך, חוקר טבע, סופר ומשורר עברי.
ביוגרפיה
עריכהמרגולין נולד בעיירה-כפר הורוריץ, במחוז רהצ'וב שבמחוז מוהילב של רוסיה (ברוסיה הלבנה, כיום בבלארוס), ליהודה לייב ששימש כמלמד. בצעירותו למד לימודי דת אך רכש גם השכלה כללית והתעניין בלימודי טבע. לאחר שעבר בחינת בגרות אקסטרנית היה למורה דת בגימנסיה בקייב.
בשנת 1909 עלה לארץ ישראל והחל לחנך ילדים ביפו להכרת ואהבת הטבע, מתוך הכרה כי זהו צורך חיוני לחיזוק הנוער לשורשיו בארץ. בארץ הצטרף ל"הפועל הצעיר". כדי להשלים את השכלתו בהוראה, חזר ערב מלחמת העולם הראשונה לקייב, ולמד שם בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה. במקביל היה מורה לטבע בבית הספר של "תרבות" בעיר, שבו לימדו בשפה העברית. בעקבות המהפכה נמסר בית הספר לפיקוח היבסקציה, וב-1920 עבר מרגולין לווילנה, שם היה מנהל בית ספר עברי.
בשנת 1923 חזר לארץ ישראל ונתקבל כמורה לטבע ב"מקוה ישראל". מרגולין דגל בשיטה חדשה ומהפכנית דאז בלימודי הטבע: הוא גרס כי בוטניקה וזואולוגיה יש ללמוד בטבע מחוץ לכיתה למרות קיומם של ספרי לימוד בנושא. הוא הפך למורה נודד בין בתי ספר עם תרמיל על השכם ולימוד תחת כיפת השמיים.
שאיפתו הייתה להקים מכון ביולוגי-פדגוגי בתל אביב. בשנת 1931, בעזרתה של שושנה פרסיץ, שהייתה ראש מחלקת החינוך בעיריית תל אביב, הקצתה לו העירייה מגרש ברחוב יהודה הלוי 12. מרגולין בנה במקום את המכון הביולוגי-פדגוגי, ובו פינת חי וגן בוטני קטן, שהיה הגרעין לבנייתו של הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב.[1]
מרגולין חיבר ספרים רבים בהוראת טבע, רשימות, סיפורים ושירים לילדים בנושאי טבע. הוא היה ערירי וראה בכל הילדים הבאים להדרכתו בתור בניו. אצל הילדים הוא היה ידוע בשם "הדוד יהושע".
למרגולין הייתה זיקה חזקה לקיבוצים ולהתיישבות העובדת, שבהם ראה את התגשמות החזון של זיקת העם לאדמתו. הוא חלם על הקמת סמינר להכשרת מורים במדעי הטבע, המדע והאמנות. התוכניות להקמת הסמינר החלו להתגשם ונרכש שטח להקמתו אולם מרגולין לא זכה לכך. בצוואתו ביקש להיקבר בשטח הסמינר. ביום השלושים למותו הונחה אבן הפינה לסמינר אורנים (כיום מכללת אורנים).
קברו של מרגולין נמצא בגן הבוטני של מכללת אורנים, ועל מצבתו חקוקות מילותיו: "את רעבוני וצמאוני לאדמת ישראל לא אשבור ולא ארווה עד אשר אשוב אליה ואנוח בחיקה מנוחת עולמים".
במכללת אורנים נמצא "בית המדעים על שם מרגולין" להוראת טבע ומדע, ובו חלק מאוסף הפוחלצים של מרגולין וארכיונו.
לקריאה נוספת
עריכה- ניר אליאב, הדוד יהושע, הוצאה עצמית, 2021[2]
קישורים חיצוניים
עריכה- "הדוד יהושע", כתבה על חייו ומפעליו של יהושע מרגולין, מאת ד"ר ניר אליאב, פורסם במגזין הישראלי סגולה להיסטוריה וידיעת הארץ, גיליון 122, אב תש”ף, אוגוסט 2020.
- צפריר רינת, "הדוד יהושע": סיפורו של האיש שהוגדר כאליעזר בן-יהודה של הטבע בארץ, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2021, 11 בנובמבר 2021
- תוכנית רדיו באינטרנט (פודקאסט) על המורים המיתולוגיים לטבע מלפני קום המדינה ובעיקר על מרגולין. מתוך: פה ושם בארץ ישראל - פודקסט בהגשת יפתח מזור.
- דוד תדהר (עורך), "יהושע מרגולין ("הדוד יהושע")", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2704
- יהושע מרגולין - האיש ורעיונותיו
- קטלוג ארכיון מרגולין במכללת אורנים
- רני ופל, לדמותו ולזכרו של ה"דוד" יהושע מרגולין, מתוך העלון למורי הביולוגיה, חוברת ב', שבת התשמ"ח 1988, 112, באתר סנונית
- המכון הביולוגי-פדגוגי של יהושע מרגולין
- יהושע מרגולין, דבר, 11 בספטמבר 1947
- [1]הספרים של יהושע מרגולין, באתר "סימניה"
- שיריו של יהושע מרגולין - באתר "זמרשת"
- יהושע מרגולין והגותו - מתוך הבלוג תרבות לילדים בקיבוצים
- דני רכט, הגן הזואולוגי של ד"ר מרגולין, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
הערות שוליים
עריכה- ^ הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס, באתר אוניברסיטת תל אביב.
- ^ צפריר רינת, "הדוד יהושע": סיפורו של האיש שהוגדר כאליעזר בן-יהודה של הטבע בארץ, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2021