יואב בנימיני

סטטיסטיקאי ישראלי

יואב בנימיני (נולד ב-5 בינואר 1949) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לסטטיסטיקה שבבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לסטטיסטיקה שימושית ע"ש נתן ולילי סילבר, חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה והסטטיסטיקה לשנת 2012 (תשע"ב).

יואב בנימיני
Yoav Benjamini.jpg
לידה 5 בינואר 1949 (בן 71)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סטטיסטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Peter Bloomfield עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בנימיני נולד בישראל, ליוסף וטובה. למד בבית הספר הריאלי בחיפה, ושירת בצה"ל בנח"ל. נשוי ליעל ואב לשלושה ילדים.

סיים תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה ותואר שני במתמטיקה באוניברסיטה העברית. בשנים 1976–1981 למד לדוקטורט בסטטיסטיקה באוניברסיטת פרינסטון. ב-1980 החל לעבוד כמרצה וחוקר בחוג לסטטיסטיקה בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, והמשיך להרצות שם גם לאחר חזרתו לישראל, בתקופות שבתון (1985–1987 ו-1993).

ב-1981 הצטרף לסגל החוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב, וב-2000 קודם לפרופסור מן המניין. בשנים 2003–2006 שימש כראש החוג ובשנים 2006–2011 כראש המעבדה לייעוץ סטטיסטי, ומ-2009 כראש הקתדרה לסטטיסטיקה יישומית. ב-2001–2003 שימש כסגן נשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, וב-2007–2009 שימש כנשיא האיגוד.[1] ב-2011 היה בשבתון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטת סטנפורד.

בנימיני ידוע במיוחד על פיתוח שיטת שיעור התגליות השגויות ב-1989, יחד עם פרופ' יוסף הוכברג, המשמשת לבדיקת השערות מרובות. השיטה פורסמה כמאמר מדעי בשנת 1995, שבהמשך דורג כאחד מ-25 המאמרים המצוטטים ביותר בסטטיסטיקה.[2]

ב-2012 זכה בפרס ישראל לחקר הכלכלה והסטטיסטיקה. בנימוקיה כתבה ועדת הפרס:

"בנימיני הוא דוגמה לשילוב בין סטטיסטיקאי יישומי התורם לענפי מדע רבים בעולם ובארץ, לבין סטטיסטיקאי תיאורטי המפתח כלים סטטיסטיים חדשים. תרומתו העיקרית היא בגישה החדשנית ופורצת הדרך, "שיעור התגליות השגויות", שהוצעה על ידו בשיתוף עם פרופ' יוסף הוכברג. גישה זו שינתה את האופן בו בוחנים בעיות בהן נדרשת בחינה סטטיסטית של מספר השערות רב. גישה חדשנית זו שנתקלה בחשדנות בתחילת דרכה הפכה לשיטה מקובלת ביותר לניתוח השערות מורכבות בתחומי מדע נרחבים."[3]

ביוני 2015 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[4]

ב-2020 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית.[5][6]

קישורים חיצונייםעריכה

ממאמריו:

הערות שולייםעריכה