יוהאן ארסמוס קינדרמן

יוהאן ארסמוס קינדרמןגרמנית: Johann Erasmus Kindermann,‏ 29 במרץ 161614 באפריל 1655) היה מלחין ונגן עוגב גרמני מתקופת הבארוק. קינדרמן היה המלחין החשוב ביותר של אסכולת נירנברג במחצית הראשונה של המאה ה-17.

יוהאן ארסמוס קינדרמן
Johann Erasmus Kindermann
לידה 29 במרץ 1616
נירנברג, גרמניה
פטירה 14 באפריל 1655 (בגיל 39)
נירנברג, גרמניה
מוקד פעילות האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם תקופת הבארוק
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קינדרמן נולד בנירנברג ולמד מוזיקה מגיל צעיר; כבר בגיל 15 השתתף כנגן וזמר מקצועי בקונצרטים של ימי א' אחר הצהריים בפראואנקירכה (Frauenkirche) (הוא שר בקול בס וניגן בכינור). מורו הראשי היה יוהאן שטאדן. בשנים 1634-35 התירו שלטונות העיר לקינדרמן לנסוע לאיטליה לצורך לימודי מוזיקה חדשה ואף מימנו את הוצאותיו. אין כל ידיעות על תקופת שהותו באיטליה; ייתכן שביקר בוונציה כמו כמה ממלחיני נירנברג האחרים (הנס ליאו האסלר, יוהאן פיליפ קריגר). בינואר 1636 הורתה מועצת העיר לקינדרמן לחזור ולקבל עליו את משרת המשנה לנגן העוגב בכנסייה. בשנת 1640 כיהן כנגן עוגב בשוואביש-האל, אבל התפטר באותה שנה כדי להיות לנגן עוגב בכנסייה אחרת, Egidienkirche, העמדה המוזיקלית השלישית בחשיבותה בנירנברג, אחרי כנסיות סנט זיבאלד וסנט לורנץ.

קינדרמן נשאר בנירנברג לשארית חייו, היה לאחד המוזיקאים המפורסמים ביותר בעיר ולמורה הראשון במעלה שלה. בין תלמידיו נמנו יוהאן אגריקולה, אוגוסטין פפלגר וכן היינריך שוומר וגיאורג קספאר וקר, שניהם חונכיו של הדור האחרון באסכולת נירנברג. בין תלמידיהם היו האחים קריגר ויוהאן פכלבל. ידו של קינדרמן הייתה גם בהפצת מוזיקה חדשה בנירנברג ובדרום גרמניה - הוא הוציא לאור לא רק קבצים אחדים של יצירותיו הוא, אלא גם יצירות משל ג'אקומו קריסימי, ג'ירולאמו פרסקובלדי וטארקוויניו מרולה.

יצירתו עריכה

עיקר המוזיקה של קינדרמן ששרדה עד ימינו כוללת יצירות ווקאליות, המשקפות את המעבר מן הצורות הישנות לשימוש המודרני יותר בטכניקת קונצ'רטאטו ובסו קונטינואו וחוקרות מבחר טכניקות, ממוטטים למקהלה ללא כלים עד קונצ'רטי לקולות סולו בעקבות הקונצ'רטי בחלקים של היינריך שיץ וניסויים ברצ'יטטיב ודיאלוג (שחלקם צופים את יצירות הבארוק המאוחר - לדוגמה, בשימוש בדיסוננס ללא הכנה ברצ'יטטיב Dum tot carminibus לטנור וקונטינואו). כמאתיים שירים, לטקסטים שונים, שרדו: מוזיקה הומופונית לטקסטים פיוטיים קצרים, שירים לקול אחד או שניים וקונטינואו עם ריטורנלו אינסטורמנטאלי, וכו'. לכמה יצירות בכתב יד נודעת חשיבות כמבשרות קנטטות כנסייתיות מאוחרות יותר והן שייכות לראשית המוזיקה הווקאלית רחבת הממדים של נירנברג, שהכילה פרקי סולו ומקהלה מנוגדים.

מן המוזיקה לכלי מקלדת, "הרמוניה אורגניקה" (1645) הוא הקובץ החשוב ביותר, לא רק מן הבחינה המוזיקלית אלא גם בתולדות הדפסת המוזיקה, שכן זה אולי התחריט הראשון של מוזיקה גרמנית. הקובץ מכיל 25 קטעים קונטרפונקטיים. ארבעה-עשר הראשונים הם פרלודים, באורך 15-20 תיבות, ללא אלמנטי של חיקוי, וכל אחד מתחיל בכל הקולות יחדיו. ששת הראשונים מכסים את כל המודוסים הכנסייתיים (פרלוד אחד למודוס אותנטי ופלגלי גם יחד); ששת הפרלודים הבאים חוזרים על הסדרה הזאת בטרנספוזיציה של קווינטה למטה. יתר הקטעים בקובץ נושאים את הכותרת פוגה: אחדים הם פוגות אמיתיות, אחרים מבוססים על מלודיות כוראליות ומנצלות אותן בדרכים שונות, לפעמים כשפסוק אחד מהווה מענה לאחר, במקרים אחרים פסוק אחד עשוי לשמש כאינטרלוד, וכן הלאה. פוגה אחת בשלושה קולות ראויה לציון, והיא כתובה על מלודיות כוראליות ומהווה דוגמה מוקדמת לפוגה כוראלית (כלומר, פוגה על הפסוק הראשון של מלודיית הכוראל), דגם שבשנים הבאות ייעשה בו שימוש נרחב מצד מלחיני גרמניה המרכזית שהחשובים בהם היו יוהאן פכלבל ויוהאן סבסטיאן באך. היצירה האחרונה בקובץ "הרמוניה אורגניקה" היא מגניפיקט, המתחיל ומסתיים בפרק חופשי, בסגנון אלתורי מלא. פסוקי טקסט שונים מקבלים יחס שונה: אחדים כקנטוס פירמוס באחד הקולות, אחד כפוגה, אחד כהד וכן הלאה. המוזיקה לכלי מקלדת של קינדרמן כוללת גם מספר מחולות לצ'מבלו.

המוזיקה הקאמרית החשובה ביותר של קינדרמן היא אולי בקובץ קנצונות, סונאטות (1653), הכולל אחת מן הדוגמאות המוקדמות, אם לא המוקדמת ביותר, לשימוש בסקורדטורה בגרמניה. אפשר לראות ביצירות שבקובץ דוגמאות מוקדמות ליצירתו של ביבר; כולן בנויות מכמה פרקים מנוגדים, כמו יצירות דומות של פרסקובלדי. הרבה משאר המוזיקה הקאמרית שלו, לכלי נשיפה מעץ וכלי מיתר, בנוי על פי יצירותיו של יוהאן שטאדן. יש גם ראיות לקובצי מוזיקה קאמרית שהלכו לאיבוד.

לקריאה נוספת עריכה

  • Hans Tischler, Willi Apel. "The History of Keyboard Music to 1700". 1972 Indiana University Press. ISBN 0253211417
  • Harold E. Samuel. "Johann Erasmus Kindermann", Grove Dictionary of Music and Musicians|Grove Music Online, ed. L. Macy. grovemusic.com (subscription access).

קישורים חיצוניים עריכה