יוהאן וילם פריסו, נסיך אורנז'

יוהאן וילם פריסו, נסיך אורנז'
Johan Willem Friso van Oranje-Nassau
	יוהאן וילם פריסו, נסיך אורנז'
לידה	14 באוגוסט 1687; דסאו, נסיכות אנהלט-דסאו
פטירה	14 ביולי 1711 (בגיל 23); דייפ ההולנדית, הרפובליקה ההולנדית
שם מלא	יוהאן וילם פריסו, נסיך אורנז'
מדינה	גרמניה, הולנד
מקום קבורה	לייוורדן
בת זוג	מריה לואיזה, רוזנת הסן-קאסל
שושלת בית אורנז'-נסאו
אב	היינריך קזימיר השני, רוזן נסאו-דיאץ
אם	הנרייטה אמליה, נסיכת אנהלט-דסאו
צאצאים	ראו בהמשך
	25 במרץ 1696 – 19 במרץ 1711; (15 שנים)
	→ היינריך קזימיר השני, רוזן נסאו-דיאץ אוחדה עם נסיכות אורנז'-נסאו ←
	25 במרץ 1696 – 14 ביולי 1711; (15 שנים)
	→ היינריך קזימיר השני, רוזן נסאו-דיאץ וילם הרביעי, נסיך אורנז' ←
	19 במרץ 1702 – 14 ביולי 1711; (9 שנים)
	→ וילם השלישי, נסיך אורנז' וילם הרביעי, נסיך אורנז' ←

יוהאן וילם פריסו, נסיך אורנז' (בהולנדית: Johan Willem Friso van Oranje-Nassau; ‏ 14 באוגוסט 1687 – 14 ביולי 1711) היה נסיך אורנז' בין השנים 1702–1711.

ביוגרפיה

וילם נולד בלייוורדן ב-14 באוגוסט 1687, להיינריך קזימיר השני, רוזן נסאו-דיאץ ולהנרייטה אמליה, נסיכת אנהלט-דסאו, בתם של יוהאן גאורג השני, נסיך אנהלט-דסאו והנרייטה שרלוטה, רוזנת נסאו. בשנת 1696 מת אביו היינריך קזימיר השני, רוזן נסאו-דיאץ, ויוהאן וילם פריסו מונה במקומו לנסיך נסאו-דיאץ ולסטאדהאודר של פריסלנד וחרונינגן.

ב-19 במרץ 1702 מת ויליאם השלישי, מלך אנגליה, שהיה בנוסף נסיך אורנז'. מותו של ויליאם היה גם סופו של בית אורנז'-נסאו ההולנדי, ששלט בארצות השפלה מאז ימי וילם השתקן. בכל חמשת המחוזות בהם שלט ויליאם השלישי – הולנד, זיילנד, אוטרכט, חלדרלנד ואוברייסל – הושעה תפקיד הסטאטהולדר לאחר מותו של ויליאם. שני המחוזות הנותרים – פריסלנד וחרוניגן – מעולם לא נשלטו בידי ויליאם השלישי, ובהם המשיך יוהאן וילם פריסו לשלוט. לפי צוואתו של ויליאם, היה יוהאן וילם פריסו אמור גם לרשת את נסיכות אורנז', אך פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה תבע את המחוז הזה לעצמו.

בשנת 1707 התגייס יוהאן וילם פריסו לצבא ההולנדי, ופיקד עליו בקרבות שונים במהלך מלחמת הירושה הספרדית, כחלק מצבאו של ג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו.

ב-14 ביולי 1711 טבע יוהאן וילם פריסו, בעת מסעו מהחזית בפלנדריה למפגש עם פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה, לדיון על ירושת נסיכות אורנז'. יוהאן וילם פריסו הותיר לבנו וילם שנולד לאחר מותו, את טענתו לשלטון בנסיכות. תחת חוזה אוטרכט, עליו הוסכם בשנת 1713, התיר פרידריך הראשון למלך צרפת, לואי הארבעה עשר, לקחת את מחוזות אוראנז' לרשותו. לוילם הרביעי נותר רק התואר "נסיך אורנז'" הריק מתוכן, בנוסף בשנת 1747 קיבל וילם הרביעי קיבל גם את תפקיד הסטאדהאודר (משנה זו והלאה היה סטאדהאודר אחד לכל הרפובליקה, ולא אחד לכל מחוז כפי שהיה לפני כן).