יוהאן ולטר-קוראו

אמן לטבי-גרמני

יוהאן ולטר-קוראוגרמנית: Johann Walter-Kurau‏; 3 בפברואר 186919 בדצמבר 1932) היה אמן לטבי וגרמני. כאחד ממייסדי הציור הלטבי המודרני, הוא צייר נופים, דיוקנאות וסצינות ז'אנריות. הוא עבד במיטאו עד 1906, אחר כך בדרזדן ואחר כך בברלין.

יוהאן ולטר-קוראו
Johann Walter-Kurau
לידה 3 בפברואר 1869
ילגבה, לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 1932 (בגיל 63)
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1897) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1900–1932 (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יאניס ולטר, בנו של הסוחר ויועץ העירייה תיאודור ולטר, היה אחד מחמישה ילדים. שם הנעורים של האם היה קוראו. בין השנים 1880–1888 למד ולטר בבית הספר התיכון "מיטאו", שם היה קורט ויסנר אחד ממורי האמנות. הוא גם לקח שיעורים פרטיים בסטודיו של האמן יוליוס דורינג וקיבל שיעורי כינור.[1]

בין השנים 18891897 למד באקדמיה לאמנות בסנט פטרסבורג אצל אלכסיי דנילוביץ' קיוושנקו וולדימיר מאקובסקי. לאחר שאביו פשט את הרגל, הוא נאלץ לממן את לימודיו באמצעות עבודה. בשנת 1897 קיבל מדליית זהב עבור ציור "השוק" התזה שלו במיטאו.

גרמניה עריכה

לאחר מות הוריו והתהפוכות שגרמה המהפכה של 1905, בשנת 1906 נסע ולטר לגרמניה, בה התגורר עד סוף ימיו. אחת הסיבות להגירה הייתה הגירושין מאשתו.

הוא חתם על עבודותיו המאוחרות בגרמניה בשם הכפול ולטר-קוראו. תחת שם זה הוא גם רשום כחבר באיגוד האמנים הגרמני.[2] בעקבות הזמנתו של הברון פול פון שליפנבאך, שהיה גם צייר, התיישב בדרזדן. כאן הוא התפרנס בתחילה בנגינה בכינור בבית האופרה בדרזדן.[3]

אשתו השנייה הייתה כנרית. ולטר-קוראו היה ממייסדי קבוצת האמנים גרון-וייס וקבוצת האמנים דרזדן בשנת 1913. הוא נשא נאום בפתיחת תערוכת קבוצת האמנים דרזדן 1913 מ -1 בפברואר עד 21 בפברואר 1914 בגלריה ארנולד. בשנת 1917 עבר לברלין. כחלק מעסקי האמנות הוא השתתף בתערוכות וצייר דיוקנאות לפי הזמנה. השתתפותו האחרונה בתערוכה שנתית של התאחדות האמנים הגרמנית הייתה בשנת 1929 בריינפארק בקלן, שם הוא הציג טבע דומם.[4]

בבית הספר שלו לציור השתתפו תלמידים רבים שהתפרסמו לימים: הנס זאנק, וילי גריקה, אילסה הלר-לזרד, אווה לנגקמר, אלזה לוהמן, מיננה קוהלר-רובר, תיאה האק, פלורנס הנרי, אוטו מאניג, קארן שאכט, לואיז גרים, הנס לודוויג. פייפר. אחד מתלמידיו, אוטו פון קורסל, הפך מאוחר יותר למנהל האקדמיה לאמנויות בברלין.

יצירה עריכה

סצנות הז'אנר "השוק" (1897), "אשת איכרים" (1905 לערך), "ילד יתום" (1907) היו המפורסמות מיצירותיו המוקדמות של ולטר. הציור "בנים מתרחצים" היה ידוע גם בלטביה.

ולטר צייר נופים בסגנון ריאליזם. בשנים מאוחרות יותר, האקספרסיוניזם הגרמני היה השולט בסגנון העבודות. אפשר לראות את התשוקה שלו למוזיקה בציור של ולטר.

בעוד שהוא נחשב לאחד האמנים החשובים בלטביה, הוא נשכח במידה רבה בגרמניה.

ניתן לראות את עבודותיו באוספי המוזיאון הלאומי לאטביה ובמוזיאונים בערים קולדיגה וטוקומס.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוהאן ולטר-קוראו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Johans Valters - Latvijas mākslas vēsture, www.makslasvesture.lv
  2. ^ Deutscher Künstlerbund e.V. - Mitglieder seit 1903, web.archive.org, ‏2016-03-04
  3. ^ Jeremy Howard, Valters, Jānis Teodors, Oxford University Press, 2003, Oxford Art Online
  4. ^ Katalog Deutscher Künstlerbund Köln 1929. Mai–September 1929 im Staatenhaus, M. DuMont Schauberg, Köln 1929, S. 33: Walter-Kurau, Joh., Berlin. Katalognr. 308, Stilleben.