ולדימיר מאקובסקי

ולדימיר יגורוביץ' מאקובסקי (ברוסית: Владимир Егорович Маковский; ‏ 7 בפברואר (לפי הלוח היוליאני: 26 בינואר) 1846 – 21 בפברואר 1920) היה צייר ואספן אמנות יהודי-רוסי.

ולדימיר מאקובסקי
Владимир Егорович Маковский

לידה	26 בינואר 1846 (יוליאני) מוסקבה, האימפריה הרוסית
פטירה	21 בפברואר 1920 (בגיל 74) סנקט פטרבורג, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
מקום קבורה	בית עלמין סמולנסקי
מקום לימודים	בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה (1866)
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	ריאליזם סוציאליסטי
פרסים והוקרה	אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 (1883)

דיוקן הקיסרית מריה פיודרובנה מעשה ידי מאקובסקי, גטצ'ינה, 1885.

ביוגרפיה

ולדימיר מאקובסקי, בנו של אספן האמנות המפורסם איגור איוואנוביץ' מאקובסקי, הוא היה יהודי שנולד במוסקבה. לוולדימיר היו שני אחים - ניקולאי מאקובסקי וקונסטנטין מקובסקי, ואחות אחת - אלכסנדרה מקובסקי; כל הארבעה נודעו בכישורם כציירים.

מאקובסקי למד בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה וסיים את לימודיו בשנת 1869. שנה לאחר תום לימודיו מאקובסקי היה ממייסדי תנועת האמנים "הנודדים", אשר נודעה בתערוכות שהציג בערי רוסיה.

עבודותיו של מאקובסקי נודעו בהומור המופיע בהם - הומור המחפה על ציניות וביקורת חברתית. תמונותיו "מוכר מיץ האשכוליות" (1879), "משמרים פירות" (1876), ו"המברך" (1878) הן תמונות משעשעות וקומיות. לעומתן, "האסיר" (1878) ו"הנדבן" (1874) הן יצירות ציניות מהן משתקפת ביקורת רבה על החברה הרוסית של תקופתו. בתמונותיו מבקר מאקובסקי את היחס השקרי של האריסטוקרטיה לעניים - לכאורה יחס של סימפתיה אבל בפועל לא נעשה דבר על ידי האריסטוקרטיה לטובת פשוטי העם הנרדפים על ידי משטרת הצאר.

בשנת 1878 התקבל מאקובסקי לאקדמיה הקיסרית בסנקט פטרבורג.

בשנות ה-80 של המאה ה-19, עת בה פרח סגנון הציור "הדמוקרטי - סוציאלי" באמנות הרוסית, יצר מאקובסקי את יצירותיו הידועות ביותר: "בחדר החיצוני של בית המשפט" (1880), "האסיר המשוחרר" (1882), "נפילת הבנק" (1881) ו"בשדרה" (1888).

בשנת 1882 מונה לתפקיד פרופסור בבית הספר לאמנות של מוסקבה, בעקבות מותו של וסילי פרוב. לוקיאן פופוב, יוהאן ולטר-קוראו וסרגיי וינוגרדוב היו בין תלמידיו.

בשנת 1894 התמנה לתפקיד מנהל בית הספר המכין של האקדמיה לאמנות.

לאחר מהפכת 1905 צייר מאקובסקי את היצירה "9 בינואר 1905, באי ואסילייב" המתאר את המשטרה הרוסית יורה בחפים מפשע. ציור נוסף מתקופה זו הוא "קורבנות בשדה חודין" המתאר מאות שנהרגו בעת הכתרת הצאר ניקולאי השני בשנת 1896.

בעקבות מהפכת אוקטובר בשנת 1917 היה מאקובסקי ממובלי סגנון הציור הריאליסטי- סוציאליסטי שהיה נפוץ בברית המועצות לאחר המהפכה.

מאקובסקי נפטר בשנת 1920 בפטרוגראד.

• 
  הפילנתרופים, 1874
• 
  נפילת הבנק, 1880
• 
  שוק בפולטבה
• 
  עלמה מביטה במראה, 1916

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר מאקובסקי בוויקישיתוף

• ולדימיר מאקובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)