יוזף האלר
יוזף הָאלֶר פון הַלֶּנְבּוּרְג (בפולנית: Józef Haller von Hallenburg; 13 באוגוסט 1873 – 4 ביוני 1960) היה מצביא פולני ששירת בצבא הרפובליקה הפולנית השנייה כלוטננט גנרל. במקור הוא היה מפקד בתוך הצבא האוסטרו-הונגרי, אך עם עליית הלאומיות ונפילת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, הצטרף האלר אל יוזף פילסודסקי ומאבקו לעצמאות פולין. במסגרת מאבק זה לחם האלר במלחמת פולין–אוקראינה ובמלחמה הפולנית-סובייטית.
 | |
| האלר במדים פולנים | |
| לידה |
13 באוגוסט 1873 ג'ורסיז, גליציה הפולנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1960 (בגיל 86) לונדון, האימפריה הבריטית  |
| מקום קבורה |
Gunnersbury Cemetery  |
| מדינה |
הרפובליקה הפולנית השנייה, פולין, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), הממלכה המאוחדת |
| כינוי | "הגנרל הכחול" |
| השתייכות |
 הרפובליקה הפולנית השנייה |
| תקופת הפעילות |
1895–1910 1914 – 1920 |
| דרגה | לוטננט גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהיוזף האלר היה ילדם השלישי של הנריק האלר (1831–1888) ואולגה האלר לבית אצולת טרטר. משפחתו, אף על פי שלא הייתה עשירה במיוחד, השתייכה למדינה הפולנית הכבושה. מסורות פטריוטיות חזקות הוקירו ואווירת דתיות חלחלה בחיי משפחתו.
קריירה צבאית
עריכהבשנת 1880 עברה המשפחה ללבוב שם סיים יוזף גימנסיה בה גרמנית הייתה שפת ההוראה. הוא המשיך את לימודיו בבתי ספר צבאיים בקושיצה. לאחר סיום לימודיו למד בפקולטה לארטילריה באקדמיה הצבאית טכנית בווינה בין השנים 1892–1895. ב-18 באוגוסט 1895 עלה יוזף לדרגת לוטננט שני בצבא האוסטרו-הונגרי, שם המשיך לשרת במשך שש עשרה שנים. בשנת 1903 התחתן עם אלכסנדרה סלה (1875–1954).
בדצמבר 1911 השלים האלר את תפקידו הצבאי הפעיל. בשל מצבו הבריאותי, לאחר שהגיע לדרגת קפטן הוא עבר לכוחות המילואים. לאחר מכן ניהל חווה חקלאית השייכת לחותנו ועבד באגודת איכרים. הוא היה פעיל באגודת העצמאות הפולנית "סולוו" (Sokół), אשר בשנת 1912 החלה לנהל פעילויות צבאיות בצורה רחבה יותר וקיבלה תמיכה רבה בגליציה. האלר ארגן תרגילים וקורסים צבאיים, והכין תקנות אימונים צבאיות לחברי האגודה.
מלחמת העולם הראשונה
עריכהלאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס יוזף האלר לצבא האוסטרי, אך כבר ב-13 באוגוסט 1914 הוא קיבל אישור להצטרף לפלוגת ההתנדבות הפולניות בלבוב. הוא עבד במרץ על שיפור הארגון וההכשרה של המתנדבים. הלגיון הפולני נלחם נגד האימפריה הרוסית בשטח ממלכת פולין וגליציה. האלר פיקד תחילה על גדוד מתנדבים לפני שנכנס לתפקיד מפקד גדוד החיל רגלים של הלגיון השלישי. בסתיו 1914 ובתחילת 1915 לחמו היחידות הצבאית שלו בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה ומנעו את דריסת הרגל הרוסית בממלכת הונגריה.
במאי 1915 עבר יוזף האלר תאונת דרכים קשה ועבר טיפול רפואי במשך עשרה חודשים. ביולי 1916 הוא הפך למפקד הבריגדה השנייה של הלגיון הפולני, שלחמה אז בוואליניה.
עצמאות פולין
עריכההאלר נשאר נאמן לבית הבסבורג עד פברואר 1918, כאשר המשא ומתן על חוזה השלום של ברסט-ליטובסק פורסם על ידי העיתונות. חלק מהוראותיו נתפסו כבגידה בפולין על ידי אוסטריה ופגיעה באינטרסים הלאומיים של פולין. ב-15 בפברואר 1918, בתגובה למשא ומתן על האמנה, הוביל האלר את הבריגדה השנייה של הלגיון הפולני ופרץ את קו החזית האוסטרית-רוסית בממלכת פולין, ובסופו של דבר הצטרף לכוחות הצבא הפולני ברוסיה המהפכנית.
באביב 1918 השתלט האלר על כוחות הצבא של החיל הפולני השני ברפובליקה העממית של אוקראינה. הפיקוד הגרמני אשר באותה העת הסדיר את מזרח אירופה תחת השפעתו ניסה לפרק מערך זה, דבר אשר הוביל לקרב קניוב ב-11 במאי, שם לאחר לחימה של יום נגמרה התחמושת והכוחות הפולניים נכנעו. האלר נמנע ממאסר וב-3 ביולי 1918 נסע דרך מורמנסק אל הרפובליקה הצרפתית השלישית.
צבא פולני הוקם מטעם מדינות ההסכמה על פי צו של ה-4 ביוני 1917 מאת נשיא הרפובליקה הצרפתית, ריימונד פואנקרה. חיילים גויסו מהקהילה הפולנית בארצות הברית וממחנות שבויים בממלכת איטליה ובצרפת. ב-4 באוקטובר 1918 התמנה האלר למפקד הצבא הפולני בצרפת, המכונה לעיתים קרובות "הצבא הכחול" (בשל צבע המדים שלהם). הוא קיבל עם תפקיד זה את דרגת הגנרל. פעולה זאת קישרה בין פולין למדינות ההסכמה. סיום המלחמה לא עצר את הקמת צבא זה לתוך צבא פרו-עצמאות פולנית, שהורכב עד מהרה מכ-70,000 חיילים, חמושים ומאובזרים היטב. באפריל ובמאי 1919 הם נשלחו לפולין, שם לקחו חלק בקרב להבטחת גבולות המדינה הפולנית המשוחזרת. "הצבא הכחול" היה ההישג הגדול ביותר של האלר וצבר לו פופולריות בחברה הפולנית.
לאחר שובו אל הרפובליקה הפולנית השנייה, כעת מדינה הנלחמת לעצמאות, הועברו האלר וחייליו לגליציה המזרחית, בקו החזית הפולני-אוקראיני. האלר קיבל את הפיקוד על החזית במלחמת פולין–אוקראינה באוקטובר. לאחר מכן הוא שאף להבטיח את פומרניה, השטח שהוענק לפולין על פי הוראות חוזה ורסאי. ב-10 בפברואר 1920 ערכו האלר וחבריו הקצינים טקס סמלי של "חתונת" פולין והים הבלטי. במהלך המתקפה הבולשביקית בשנת 1920, "הגנרל הכחול" כפי שנודע השתתף באופן פעיל בהגנת המדינה. הוא מונה למפקח הכללי של צבא המתנדבים, אותו עזר להקים. לאחר מכן פיקד על קו החזית הצפון-מזרחי והגן על הבירה ורשה.
לאחר המלחמה
עריכהבתקופת שבין שתי מלחמות העולם מילא האלר מספר תפקידים חברתיים ופוליטיים שונים ללא הצלחה גדולה. הוא ננזף בהפיכתו של יוזף פילסודסקי במאי שנת 1926 וכתוצאה מכך עזב את הצבא. בשנות ה-30 של המאה ה-20 עסק בפעילות של מפלגות פוליטיות באופוזיציה למשטר פילסודסקי והטריומווירט שירש אותו תחת אדוורד רידז-שמיגלי, איגנצי מושצ'יצקי ויוזף בק. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא הצליח לפלס את דרכו לצרפת, ואז לבריטניה הגדולה. הוא היה שר חינוך במשך שנתיים בממשלת הגלות של ולדיסלב שיקורסקי.
לאחר המלחמה נותר יוזף האלר בגלות בלונדון (בעוד פולין הייתה מדינת חסות של ברית המועצות בתור הרפובליקה העממית הפולנית) שם נפטר ב-4 ביוני 1960. לאחר קריסת הקומוניזם וסיום המלחמה הקרה קברו הוחזר לפולין, שם הוא נשמר בכנסיית חיל המצב של סט. אגנישקה בקרקוב. הוא זכור כגנרל הבולט של "הצבא הכחול" ואחד הגיבורים שנלחמו למען עצמאות פולין.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- יוזף האלר, באתר הלגיון האמריקני
- הצבא הפולני בצרפת (1917–1919), באתר המוזיאון הפולני