יוליה קלדי
יוליה קלדי (רלבובסקה) (בסלובקית: Júlia Ralbovská-Kaldy; 1920[1] – 1994) הייתה תופרת סלובקית ילידת העיר פיישטיאני, חסידת אומות העולם, שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
1920 פיישטיאני, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
1994 (בגיל 74 בערך) |
| מקצוע |
תופרת |
  | |
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
עריכהיוליה נולדה בעיר פיישטיאני בשנת 1920 ועברה לגור בכפר קוצוריצה במחוז רקוביצה שבצ'כוסלובקיה ביחד עם אמה ובעלה של אמה. מאוחר יותר חזרה לעיר הולדתה פיאשטיאני, שם למדה ועבדה כתופרת.[2]
כבר לפני תחילת המלחמה התיידדה יוליה עם ארנסט קלדי. יוליה התנגדה למדיניות השלטון הסלובקי בנושא רדיפת יהודים וגירושם למחנות מחוץ לגבולות המדינה. לאחר כישלון המרד הסלובקי נגד הגרמנים באוקטובר 1944, רדיפת היהודים התגברה (לאחר שמצבם היחסי של שרדי היהודים במדינה היה בסדר בשנים 1943–1944), חייו של ידידה היהודי ארנסט קלדי היו בסכנה. חוקי המדינה הסלובקית הטילו עונשים כבדים על עזרה ליהודים, ולמרות זאת יוליה בחרה להסתיר בדירתה את ארנסט.[3][4]
ב-1944 לאחר דיכוי המרד הסלובקי, הגיעו רדיפות היהודים, על ידי הורמאכט, לשיא חדש שלא נראה לפני כן. יוליה בחרה להוציא את ארנסט מדירתה, ולהעבירו למקום מחבוא בכפר קוצ'וריצ'ה, המרוחק כ-5 ק"מ מפיאשטיאני. היא התקינה בדירתה קיר חוצץ, כדי ליצור חדרון קטן בו יוכל ארנסט להסתתר. יוליה גם הוציאה את אמו של ארנסט, לאורה,[5] מבית החולים שבפזינוק (אנ') והעבירה אותה למקום המחבוא בכפר[4]. כדי לשמור על סודיות הפעולה, החליטה יוליה לפעול לבדה.
מדי יום בשעות הערב הייתה מגיעה יוליה לביתה בפיאשטיאני, מכינה לשניהם אוכל וקונה לאמו של ארנסט תרופות שהיו מצרך נדיר בזמן המלחמה.[2]
יוליה הביאה רופא לבית המסתור כדי לבדוק את אמו של ארנסט, פעולה שעלולה הייתה לסכן את כל המעורבים במבצע ההצלה. לקראת סוף המלחמה נפטרה האם בבית המסתור. השניים קברו את הגופה בחצר האחורית בשעת לילה.[2]
במהלך המלחמה יוליה סיפקה מזון והבריחה כספים במשך חודשים רבים אל מקום מחבואם של יהודים נוספים, ביניהם אירנה שפיצר מטרנבה, ורייזמן מפיישטיאני.[6][7]
לאחר המלחמה
עריכהלאחר המלחמה נשארה יוליה בידידות עם ארנסט, וכעבור כמה שנים גם נישאה לו.
ב-1948 השניים עלו לישראל יחד וחיו בחיפה את שארית ימיהם.
בעלה ארנסט נפטר ב-1985 ממחלה ממארת ממושכת.[2] יוליה נפטרה ב-1994 ונקברה בבית הקברות הלטיני בחיפה.
הכרה והנצחה
עריכה
ב-25 בספטמבר 1990 הוכרה יוליה קלדי כחסידת אומות העולם על ידי יד ושם. נערך לכבודה טקס, ושמה הונצח בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם בירושלים.[9][4]
בפברואר 1992 הוענקה לה תעודת כבוד ומדליה על מעשיה להצלת יהודים במהלך השואה.[10]
יוליה הונצחה באבן זיכרון בגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה בשכונת רמת אלון.[8]
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של יוליה ואותר קברה.[11] באפריל 2021, נערך טקס ליד קברה ונקבעה עליו לוחית זיכרון כהוקרה מיוחדת לזכרה.
לקריאה נוספת
עריכהפינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמוד 49.
הערות שוליים
עריכה- ^ על קברה מופיע 1918
- ^ 1 2 3 4 עדותה של יוליה קלדי ביד ושם, 3 באפריל 1990, ארכיון יד ושם, תיק 3986
- ^ גדעון בן רפאל, חסידי אומות העולם תושבי חיפה - מצילי יהודים בתקופת השואה., עמ' 40-42
- ^ 1 2 3 The Righteous Among the Nations Database - Yad Vashem: Ralbovská Júlia, Yad Vashem (באנגלית)
- ^ מכתב מאת מאיר יוסט אל יד ושם, ארכיון יד ושם, תיק 3986
- ^ עדותו של פאול קלדי, ספטמבר 1987, ארכיון יד ושם, תיק 3986
- ^ מכתבם של ד"ר יוסף מרטונוביץ' והלנה מרטונוביץ' אל הוועדה לחסידי אומות עולם, ארכיון יד ושם, תיק 3986
- ^ 1 2 תמונה של אבן לזכרה של יוליה קלדי בגן הזיכרון שברמת אלון, חיפה
- ^ מכתב מאת ד"ר מרדכי פלדיאל - מנהל המדור לחסידי אומות העולם אל יוליה קלדי, 26 בספטמבר 1990, ארכיון יד ושם, תיק 3986
- ^ תעודת כבוד של יוליה קלדי, פברואר 1992, ארכיון יד ושם, תיק 3986
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021