יון לוקה קאראג'אלה

יון לוקה קאראג'אלהרומנית: Ion Luca Caragiale;‏ 30 בינואר 1852 חיימנאלה, מחוז פרחובה, נסיכות ולאכיה (כיום ברומניה) - 9 ביוני 1912 ברלין, גרמניה) היה סופר, מחזאי, פובליציסט ומשורר רומני. קאראג'אלה נחשב למחזאי הגדול ביותר בשפה הרומנית ואחד מחשובי הסופרים הרומנים. הוא נבחר לאקדמיה הרומנית עשרות שנים לאחר מותו, בימי השלטון הקומוניסטי שהעריך את כתיבתו הסאטירית כלפי החברה הבורגנית.

יון לוקה קאראג'אלה
Ion Luca Caragiale
Ion Luca Caragiale - Foto05.jpg
לידה 1 בפברואר 1852 (יוליאני)
היימנאלה, נסיכות ולאכיה (כיום יון לוקה הקאראג'אלה במחוז פרחובה ברומניה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 1912 (בגיל 60)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ולאכיה, הנסיכויות הרומניות המאוחדות, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום רומנים, Greeks in Romania עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מחזות - דרבמה, קומדיות; נובלות והומורסקות ("סקיצות")
תקופת הפעילות 1873 – 9 ביוני 1912 (כ־39 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ז'ורז' קורטלין, אז'ן לביש
השפיע על אז'ן יונסקו
בן או בת זוג Alexandrina Burelly עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור הכוכב של רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה ILCaragialeSignature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קאראג'אלה נולד בכפר חיימנאלה (Haimanale, פירוש המילה: פרחחים), (כיום היישוב יון לוקה קאראג'אלה) במחוז פרחובה שבנסיכות ולאכיה, היום חלק מרומניה. משפחתו של קאראג'אלה הייתה ממוצא יווני מצד שני הוריו. בני משפחת קאראדזאליס, ברומנית קאראג'אלי, הגיעו לוולאכיה אחרי שנת 1812, בימי שלטונו של השליט יואן גארוגה קאראג'ה, אחד מאחרוני השליטים הפנריוטים היוונים של ולאכיה. סבו של קראראג'לה היה טבח ואופה בחצר הנסיכותית בבוקרשט. ככל הנראה מקור משפחתו היה באי קפלוניה. האב, לוקה שטפאן קאראג'אלי (1812–1870), נולד בקונסטנטינופול (איסטנבול), בירת האימפריה העות'מאנית והתיישב במחוז פרחובה, כמנהל המשק של מנזר מרג'ינן (Mărgineni), שנוהל על ידי נזירים יוונים והיה תחת חסות המנזר סנטה קתרינה שעל הר סיני. מאוחר יותר הוא התפרסם כעורך דין ושופט. לוקה קאראג'אלה, בדומה לשני אחיו - קוסטאקי ויורגו, נמשך בצעירותו לתיאטרון ושיחק יחד איתם ובשנת 1839 התחתן עם השחקנית והזמרת קליופי קולורופולו, ממנה נפרד מאוחר יותר, ללא גירושים רשמיים. הוא הקים אחר כך משפחה יציבה עם אשה יווניה אחרת, אקטרינה קאראבואה, בת לסוחר היווני מן העיר בראשוב, לוקה קיריאק קאראבואס ולאלנה לבית אלקסוביץ'. דרך משפחת אלקסוביץ' הועלתה האפשרות לקשר עם המשפחה ההונגרית טאבאי. ליון לוקה הייתה גם אחות בשם לנצ'י.

קאראג'אלה למד וסיים בית ספר תיכון בפלוישט. בתקופת התיכון כבר החל לכתוב שירים בחשאי. יון לוקה (שכונה ינקו) גילה עניין רב במעשי דודו, יורגו קאראג'אלה, שהיה שחקן וראש להקת שחקנים. אביו הרשה לו בשנת 1868 ללמוד ב"קונסרבטוריום לאומנות דרמטית" שם לקח קורסים של דקלום ומימיקה. כאוטודידקט צבר קאראג'רלה השכלה כללית רחבה. בשנת 1870 נאלץ להפסיק את לימודיו ולעבור עם משפחתו לבוקרשט. הוא הכיר שם את מיכאי אמינסקו וכשאמינסקו נשכר להיות לחשן בלהקה של דודו, היה קאראג'אלה לחשן בתיאטרון הלאומי של בוקרשט. הוא התחיל לפרסם שירים וגם פרוזה בכתבי העת של התקופה. כבר בפרסומים אלה בא לידי ביטוי הסגנון הסאטירי, הפרודיות דוחקות את השירים הליריים וכך גם משלי החיות.

ראשית פעולתו העיתונאית התחילה באוקטובר 1873, בעיתון "הטלגרף", שם פרסם אנקדוטות במדור שנקרא "קוריוזים". הוא פרסם בעיתונים רבים והשתמש במספר שמות עט, כמו: "קר" (Car), "פוליקר" (Policar), "פלסטף" (Falstaff), "זואיל" (Zoil), "נסטרטין" (Nastratin), "הנס" (Hans) ועוד. בין לבין מונה להיות מפקח של משרד החינוך במחוז סוצ'אבה ובמחוז ניאמץ.

 
יון לוקה קאראג'אלה לצד ג'ורג'ה קושבוק

משנת 1888 קאראג'יאלה היה למנהלו של התיאטרון הלאומי.

 
הפסל של קאראג'אלה בחזית התיאטרון הלאומי בבוקרשט
 
הדיוקן של קאראג'אלה על שטר של מיליון לאי

קאראג'אלה נפטר בברלין בשנת 1912.

ממחזותיועריכה

  • 1879 O noapte furtunoasă "ליל סערה" (קומדיה).
  • 1880 Conu Leonida faţă cu reacţiunea "אדון לאונידה מול הריאקציה" (קומדיה).
  • 1884 O scrisoare pierdută "מכתב שאבד" (קומדיה).
  • D-ale carnavalului1885 "ענייני הקרנבל" (קומדיה).
  • O soacră "חותנת" (פרסה פנטסטית במערכה אחת).
  • Hatmanul Baltag "קפטן קרדום" (אופרה בופה).
  • Năpasta 1890 "הצרה" (דרמה).

נובלות וסיפוריםעריכה

  • 1889 O făclie de Paşte "לפיד של פסחא".
  • 1898 În vreme de război "בימי מלחמה".
  • Din carnetul unui vechi sufleur "מפנקסו של לחשן ותיק".
  • Un artist "ארטיסט אחד".
  • Grand Hôtel Victoria Română "בית המלון הניצחון הרומני"
  • Om cu noroc "בר מזל".
  • 1892 ...Păcat "חטא..."
  • Norocul culegătorului "מזל של מלקט".
  • O invenţie mare "המצאה גדולה".
  • Poveste "סיפור".
  • Baioneta inteligentă "הכידון הנבון".
  • Cănuţă, om sucit "קנוצה, איש מטורלל".
  • La hanul lui Mânjoală "באכסניה של מנז'ואלה".
  • 1901 Două loturi "שני כרטיסי פיס".
  • La conac "באחוזה".
  • Partea poetului "חלקו של המשורר".
  • Calul dracului "סוס השדים".

פרודיותעריכה

  • Smărăndiţa "סמרנדיצה" (רומן מודרני).
  • Dă-dămult... Mai dă-dămult "זה מזמן... זה מזמן, מזמן".

בעבריתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה