יונג יידיש (עמותה)

עמותה ישראלית

יונג יידיש ("יידיש הצעירה"; בכתיב לועזי: YUNG YiDiSH) היא עמותה שלא למטרות רווח (מלכ"ר), המוגדרת גם כמוזיאון פרטי, וכמוסד ציבורי הפועלת בישראל למען קידום שפת היידיש ותרבותה. יונג יידיש מחזיקה כיום באחד מחמשת אוספי היידיש הגדולים בעולם, והאוסף הפרטי הגדול ביותר בישראל.

יונג יידיש (ע"ר)
לוגו העמותה
לוגו העמותה
חלל יונג יידיש בעת מופע 2021
חלל יונג יידיש בעת מופע 2021
חלל יונג יידיש בעת מופע 2021
פעילות עשיה תרבותית וחינוכית עבור עבור\ב שפת היידיש
שפה רשמית יידיש, עברית
מדינה ישראל
משרד ראשי לוינסקי 108 סטודיו 5008 תל אביב
סניפים ירושלים, תל אביב
מייסדים מנחם מנדל כהנא (ביידיש: מענדי קאהן)
יושב ראש מנחם מנדל כהנא (ביידיש: מענדי קאהן)
מנכ"ל אלי בנדיקט (בכתיב יידי בענעדיקט)
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־31 שנים)

לעמותה חברים ותומכים הרשומים בישראל ומחוצה לה, הרואים ביידיש שפה חיה וחלק חשוב במורשת התרבותית הישראלית, ושואפים לשילובה אל תרבות ישראלית חדשה שתעודד את קיומן של מורשות יהודיות שונות כחלק מחיי הרוח של הציבור הישראלי.

העמותה מעודדת שימור והנחלת תרבות היידיש המסורתית, יצירה מקורית ופעילות תרבותית יידית עכשווית.

במשך הזמן התקבצו סביב העמותה קהילה של אמנים, אנשי רוח, חובבי השפה ודורשיה הפוקדים את המקום דרך קבע וחולמים על רנסאנס יידישאי המשיק בין העולמות השונים שבתוך היהדות.

היסטוריה עריכה

העמותה הוקמה על ידי מנחם מנדל כהנא (מענדי קאהן) בעקבות החלטתו בסוף שנות השמונים להתחיל לאסוף ספרי יידיש ולהציגם בדירתו כמרחב השראה ויצירה לאמנים וחוקרים. מענדי ראה זאת כפרויקט בעל חשיבות לאומית להצלת תרבות העבר וכמטרה לחברה לשיח העכשווי. יחד עם חברי ועד נוספים פתח מענדי בשנת 1993 עמותה לשם מיסוד פרויקט איסוף ספרי היידיש ואירועי היידיש שהחל בהם כמה שנים קודם לכן. העמותה החלה את דרכה במרתף בירושלים ברחוב ירמיהו 52 שנוהל מ2008 על ידי אגודת הכליזמרים ירושלים או בשמה העממי: "הקרעטשמע" (בתרגום חופשי: בית המרזח),[1] כיום הסניף הירושלמי נסגר אך אגודת הכליזמרים הירושלמית עברה למקום חדש ברחוב יפו 161, ירושלים שם מוצג עדיין חלק מאוסף הספרים של יונג יידיש [2], בתחילת שנות ה-2000 נפתח סניף נוסף בתל אביב, במרתף מבנה בית לייוויק.[3] הסניף בתל אביב, שהפך להיות המרכזי, עבר אחרי כמה שנים אל התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, למתחם האמנים בקומה 5 סטודיו 5008[4], שם יש מרחב תעשייתי בגודל של כ-400 מטר רבוע ובגובה כ-5.5 מטר גובה. לעמותה אין כל משרה בשכר זולת רואה החשבון, ומתקיימת בעיקר על ידי אלפי שעות התנדבות שנתיים, נכון להיום לעמותה כ-40 מתנדבים העוסקים במלאכת ההצלה שימור ומיון החומרים וקיום אירועי התרבות. בשנת 2015 הצטרף אלי בנדיקט לניהול העמותה והחל משנת 2019 הוא משמש כמנכ"ל בהתנדבות.

פעילות העמותה עריכה

 
תערוכה ביונג יידיש

פעילות העמותה באה לידי ביטוי בכמה מישורים:

  • איסוף ספרים ומדיה בשפת היידיש, חדשים וישנים, מתוך הבנה כי אלו הם נכסי צאן ברזל של התרבות היהודית בגולה. הספרים נאספים מבתי אב בישראל, ספריות שנסגרות, אונברסיטאות שמצמצמות בספרים, ארכיונים שנסגרים, ואנשים טובים שאוספים ספרי יידיש המוטלים ברחוב. כיום, אוסף העמותה מונה למעלה משמונים אלף ספרים שרובם כותרים שונים, תקליטים, עיתונים, ציורים, מוצגים, קטעי וידאו, כתבי יד, וחומרים ארכיונים אשר ממוקמים בסניפי העמותה.
  • העמותה מקיימת אירועי תרבות הקשורים למורשת היידיש החל מקונצרטים, קברטים, מופעי מחול ותיאטרון, וכלה בתערוכות, סיורים, הרצאות וכיתות לימוד.

תפוצת העמותה עריכה

 
ספרים במוזיאון היידיש של העמותה בתחנה המרכזית תל אביב

נכון להיום, ספריות העמותה ממוקמות בשני מקומות עיקריים: הראשון בירושלים, והשני והגדול יותר בתל אביב. לעמותה כמה עשרות אלפי מבקרים בשנה במסגרות סיורים מודרכים, אירועים הופעות ותערוכות. על העמותה נכתבו במשך השנים מעל 250 כתבות עיתונות המסקרות את סיפורה יוצא הדופן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יונג יידיש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ את יונג יידיש ירושלים אפשר לראות בסצנה בסדרה "שטיסל"
  2. ^ אתר הבית של העמותה עם תמונות האוסף
  3. ^ דווקא: ארץ ישראל ותרבותה, מס' 3
  4. ^ יקיר אלקריב, מתחת לתחנה: 30 שנה לפתיחתה - צלילה לסודות של התחנה המרכזית, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2023