יונייטד שוברת גיטרות
יונייטד שוברת גיטרות[1] (באנגלית: United Breaks Guitars) היא סדרה של שלושה שירי מחאה על ידי המוזיקאי הקנדי דייב קרול והלהקה שלו, בְּנֵי מקסוול (Sons of Maxwell). הסדרה מתעדת איך הגיטרה שלו נשברה במהלך טיסה של יונייטד איירליינס ב-2008, ואת התגובה של חברת התעופה. השירים זכו להצלחה רבה, וגרמו מבוכה רבה לחברת התעופה[2].
 | |
| עטיפת הסינגל של דייב קרול | |
| סינגל בביצוע Sons of Maxwell | |
| יצא לאור |
2009  |
|---|---|
| סוגה |
קאנטרי, שיר מחאה |
| שפה |
אנגלית |
| אורך |
276 שנייה |
  | |
האירוע
עריכההמוזיקאי דייב קרול אמר שהגיטרה שלו נשברה בעודה בחזקתה של יונייטד איירליינס. הוא טען שהוא שמע את אחד הנוסעים אומר כי סבלים על המסלול בנמל התעופה שיקגו או'הייר זרקו גיטרות במהלך חניית ביניים של הטיסה מנמל התעופה הליפקס לאומהה, נברסקה. הוא הגיע ליעד וגילה כי גיטרת הטיילור שלו (בשווי של 3,500$) ניזוקה קשות. פוקס ניוז חקרו את קרול על למה הוא הפקיד את הגיטרה יקרת הערך, ולא העלה אותה על המטוס. קרול הסביר כי קשה להעלות גיטרות על מטוסים. בשיר המחאה הראשון קרול מציין כי פנה לעובדי החברה מראש והתריע על כך שעליהם להזהר עם המטען, ושתגובתם הייתה אדישות מוחלטת. לאחר שהגיש בקשה לקבל פיצויים, החברה טענה כי לא הגיש את הבקשה במועד סביר מזמן האירוע[3].
השיר
עריכהקרול סיפר כי המשא ומתן הכושל התנהל במשך תשעה חודשים. לאחר מכן, שאל את עצמו, "אם מייקל מור היה זמר-יוצר, מה הוא היה עושה?", קרול כתב שיר, ויצר קליפ על החוויה שלו.[4] השיר כולל את הפזמון הקליט "הייתי צריך לטוס עם חברה אחרת, או לנסוע ברכב, כי יונייטד שוברת גיטרות". קרול, שביצע את השיר גם כאמן סולו וגם כחבר בלהקת בני מקסוול, כתב את שני סרטוני ההמשך. את הסרטון השני, "יונייטד שוברת גיטרות: שיר מספר 2" הוציא ביוטיוב ב-17 באוגוסט, השיר מציג באופן הומוריסטי, את התנהלותו של קרול אל מול גברת אירוויג, נציגת שרות הלקוחות. השיר מציג את הקושי בהתנהלות מול החברה[5]. במרץ 2010, יצא השיר השלישי "יונייטד שוברת גיטרות: שיר 3". בשיר הוא מציין כי לא כל עובדי החברה "רעים" וכי הוא מקווה שהחברה תצליח להשתנות[6].
תגובה
עריכההסרטון הראשון שוחרר ב-6 ביולי 2009. הוא זכה ב-150,000 צפיות בתוך יום. בתגובה החברה פנתה לקרול, במטרה לפצות אותו. תוך שלושה ימים, הסרטון זכה בחצי מיליון צפיות. השיר הגיע למקום הראשון במצעד השירים של Itunes, בשבוע שיצא. לאחר חודש (באמצע אוגוסט) 5 מיליון צפיות. נכון לאוגוסט 2021 יש לסרטון יותר מעשרים מיליון צפיות.
הצלחת המחאה גרמה למבוכה רבה ליונייטד איירליינס. בניסיון להתמודד עם הנזק התקשורתי, החברה פנתה לקרול, התנצלה, וביקשה את רשותו להשתמש בסרטון כדי ללמד את עובדי שרותי הקהל שלהם. החברה גם ניסתה לתרום 3,000 דולר למוסד ג'אז מוכר. אבל התרומה לא שיקמה את הנזק למוניטין של החברה[7].
מאז התקרית, קרול התבקש להופיע בפני נציגים של שרות לקוחות רבים. הסרטון שלו הוזכר פעמים רבות במקומות רבים[8]. מגזין טיימס דירג את השיר "יונייטד שוברת גיטרות" במקום השביעי ברשימת הסרטונים הכי ווירליים ב-2009[9]. ב-2012 הסרטון הופיע בסרטון התעודה של רשת CBC, על שרות לקוחות. באותה השנה קרול פרסם את ספרו "יונייטד שוברת גיטרות: על כוחו של היחיד בעידן של המדיה החברתית". ב-2013 בטלוויזיה הגרמנית הדגימו את הסכנה שאורבת לחברות בעידן הרשתות החברתיות. גם בתוכנית "היום" של רשת NBC לקחו את השיר כדוגמה לאופן שבו היחיד יכול להביע את מחאתו מול חברה גדולה. באפריל 2017 תקרית נוספת התרחשה בטיסת יונייטד שם הורד נוסע בכוח מהמטוס. גם התקרית הזאת הפכה לווירלית והציפה מחדש את העניין בסרטון של קרול[10].
מניות החברה
עריכההסרטון גרם לירידה במניותיה של החברה. הפרסום השלילי הביא לירידת המניה שלה בעשרה אחוזים[1]. הסרטון הראה כיצד כוחה של הרשת החברתית יכולה לעזור לצרכנים מול החברות הגדולות.
קישורים חיצוניים
עריכה.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 רותי לוי, הרשתות החברתיות משנות את כללי המשחק: לא נהנית? ספר לחבריך ברשת, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2010
- ^ יזהר שי, גיטרות שבורות, באתר גלובס, 26 ביולי 2009
- ^ יונייטד שוברת גיטרות, בתוך המהדורה של CNN – חדר מצב עם וולף בליצר 9 ביולי 2009
- ^ הסרט – יונייטד שוברת גיטרות, אוחזר ב-31 בדצמבר 2015
- ^ יונייטד שוברת גיטרות – שיר מספר 2 מתוך יוטיוב אוגוסט 2009
- ^ יונייטד שוברת גיטרות – שיר מספר 3 מתוך אתר יוטיוב מרץ 2010
- ^ כריס איירס, נקמה היא מנה שעדיף להגיש כשהיא קרה, מתוך הטיימס אונליין. אוחזר באמצעות ארכיון האינטרנט 22 ביולי 2009
- ^ ראיין הולמס כיצד להתנהל בטוויטר מול תלונות, ולא להתרסק מול המדיה החברתית מתוך הפייננסישל פוסט 18 בדצמבר 2013
- ^ דן פלטשר – יונייטד שוברת גיטרות מקום שביעי ברשימת הסרטונים הכי וירלים של 2009, במגזין טיימס דצמבר 2009
- ^ ריאיון עם דייב קרול בתוכנית הרדיו "כפי שזה קורה" ברשת CBC אפריל 2017