יוסיף שומליאנסקי
יוסיף איוואן שומליאנסקי שכינה את עצמו "יוסיף מוויטוויצה שומליאנסקי" (באוקראינית: Йосиф Іван Шумлянський, בפולנית: Józef Szumlański; 1643–1708) היה בישוף אורתודוקסי של לבוב, והחל משנת1677 בישוף יווני-קתולי אוקראיני של האפארכיות לבוב, הליץ' וקמנץ פודולסקי, באותה תקופה חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1700 קמה רשמית הכנסייה האוקראינית המאוחדת עם רומא ושומליאנסקי היה בישוף שלה בלבוב. שומליאנסקי היה נציג של הענף שומליאנסקי בשושלת האצילים הרותנית קורצ'ק. אחיו הצעיר, אולכסנדר, היה לבישוף יווני-קתולי של לוצק בשם אתנסי שומליאנסקי. (1695-1688)
 | |||||
| לידה |
1643?  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 ביולי 1708 (בגיל 65 בערך) לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי | ||||
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי | ||||
| שושלת | |||||
|
| |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
שנותיו הראשונות עריכה
יוסיף שומליאנסקי נולד, אולי בסביבות שנת 1643, במשפחה רוטנית אורתודוקסית אדוקה. אביו, אווסטאכי שומליאנסקי, היה ראש הכפר הושיב ותרם בזמנו שלושת אלפי זלוטי למנזר הושיב.[1] סבתו הייתה בת למשפחת רוז'נטובסקי, צאצאים לשושלת האצילים סאס. בצעירותו שומליאנסקי שירת בצבא הפולני והשתתף כקפטן בקרבות על ידי צ'ודנוב בספטמבר 1660 . באותה תקופה התיידד עם המצביא יאן סובייסקי.לפי מקורות אחדים שומליאנסקי התחתן עם האצילה הקתולית הלנה יבלונסקה. כמו כן בשירות הצבאי נאלץ לקבל שירותי דת מכמרים קתולים וכך התוודע לדת הקתולית ב-1670
בישוף אורתודוקסי עריכה
ביוני 1667 שומליאנסקי התנזר בשם יוסיף. ב-בספטמבר 1667 הוא נבחר כבישוף אורתודוקסי של לבוב. אולם בחירתו הייתה שנויה במחלוקת עד שנת 1676. התנגדו לו "אחוות לבוב" והבישוף פשמיסל, אנטוני ויניצקי שמילא זמנית גם את התפקיד של מיטרופוליט קייב. קיבל הכרה רק מהארכיבישוף הקתולי יאן טרנובסקי ונסע לנסיכות מולדובה, בה הזמין שני בכירים יוונים של הכנסייה האורתודוקסית שנודו של ידי פטריארכיית קונסטנטינופול. אלו הסמיכו אותו בכפר ויסוצ'קי (כיום ויסצ'קה, מחוז בורשצ'בסקי). בהיעדרו, המיטרופוליט אנטוני ויניצקי השתלט על קתדרלת גאורגי הקדוש בלבוב וב-21 בינואר 1668 יזם את בחירת מועמדו יבסטאכי סוויסטלניצקי כבישוף לבוב תחת השם ירמיה. בשובו ללבוב, שומליאנסקי תקף פעמים מספר את הקתדרלה בלבוב ולבסוף לוחמיו השתלטו עליה. הם הפקיעו גם את כל הציוד ששייך לבישופות. הפרשה הגיעה לבית הדין שפסק לטובת בשומליאנסקי. ב-10 במאי 1668 בכנסיית העלייה השמיימה בלבוב ארגן אנטוני ויניצקי את הכתרת ירמיה סוויסטלניצקי כבישוף לבוב והטיל חרם על שומליאנסקי. אולם המיטרופוליט של קייב יוסיף טוקלסקי שחזר משבי הפולני וכעס על ויניצקי הכיר בכל זאת בבחירתו של שומליאנסקי.גם פטריארך אלכסנדריה פאיסיוס, תמך בהחלטה זו. אך העימות המשיך עוד שנים רבות. ב-1670 פטריארך ירושלים, דוסיטאוס הכריז כי שומליאנסקי הוא בישוף מזויף ובירך את סוויסטלניצקי.
רק אחרי 1674, שנת עלייתו לכס המלכות של יאן סובייסקי, שהיה לו ידיד אישי, הצליח שומליאנסקי לגבור על יריביו. ב-1675 כבישוף לבוב, הוא התמנה גם כאחראי על דיוקסיית קייב. ב-1677 אחרי מגעים עם הנונטיוס של האפיפיור בוורשה המיר יוסיף שומליאנסקי את דתו לנצרות הקתולית. בוועידה מקומית ב-1700 יחד עם אנשי הכמורה בדיוקסיה שלו הצטרף יוסיף שומליאנסקי לאיחוד ברסט תחת הנהגתו של מיטרופוליט קייב, גליציה וכל רותניה, לב זאלנסקי. "אחוות לבוב" סירבה ללכת בעקבותיו וניסתה לשמור על הצביון הנוצרי אורתודוקסי. אולם ב-1708 הצטרפה גם היא לאיחוד. שומליאנסקי הנחה את הכמרים לשמור על מטריקה ואיך להתנהג בכנסייה ומחוצה לה. שומליאנסקי היה מיודע עם ההטמאנים פטרו דורושנקו ואיוואן מזפה.
לקריאה נוספת עריכה
- Mykola Andrusiak. "Józef Szumlański, pierwszy biskup unicki lwowski, 1667-1708 (בפולנית)
