יוסי ריבלין (סופר)

סופר ישראלי

יוסי ריבלין (נולד ב-18 ביוני 1961) הוא סופר, יועץ תקשורת, שדרן רדיו וביוגרף. בין ספריו: "42.2 - סיפורים קצרים ומסלולים ארוכים על ריצה ואהבה" (קוראים 2009), "לשיר סיפור אהבה" (פרדס 2017), "דרך בורמה שלי" (כתב, 2018) וקרואסונים (כתב, 2019). "אשד חיי" (ביוגרפיה) ועוד.

יוסי ריבלין
אין תמונה חופשית
לידה 18 ביוני 1961 (בן 59)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בירושלים, בשכונת קטמון, למשה ורחל ריבלין. האב משה נפל בשבי הירדני בגיל 17.5 בעת שירותו במחתרת הלח"י במהלך קרבות גוש עציון, ערב הקמת המדינה. סיפורו של האב משה מופיע בסיפור "לחם" (קרואסונים, כתב 2019). אמו, רחל, היא שורדת שואה בת העיר שדלץ שבפולין. ביסודי למד יוסי בבית הספר ע"ש הנרייטה סאלד בשכונת קוממיות (טלביה), בתיכון למד בבית חינוך ונשר משם בשלב מסוים, על הנסיבות נשירתו מסופר בסיפורו "היינו לרגע נערי חוף" בקובץ הסיפורים "קרואסונים". בצבא שירת בגולני בתפקידי פיקוד שונים והשתתף במלחמת לבנון הראשונה. לצד התפקידים הקרביים עסק בתיעוד ההוויה הגולנצ'יקית במסגרות פנימיות של החטיבה. היה בין כותבי העצרת החטיבתית השנתית בשנים הללו כעוזרו של המפיק צבי (ציצי) גרא. בתום מלחמת לבנון, צורף בפקודת מפקדת החטיבה לצוות שתיעד את מהלכי חטיבת גולני במלחמה והחל בתחקיר ראשוני ואיסוף חומרים לקראת הקמת מוזיאון גולני שבצומת גולני. בהמשך שירותו במילואים היה לחובש קרבי ובתפקיד זה שירת למעלה מעשרים שנות מילואים והשתתף במבצע חומת מגן (2002).

עיתונותעריכה

אחרי השירות הסדיר החליט לפנות לעיסוק בעיתונות. הכתבה הראשונה בחייו הייתה עבור עיתון הסטודנטים "פי האתון", סיפורו של הר הצופים בתקופה שבין 48–67. הכתבה כללה ראיון נדיר בשטח ההר עם מי שהיה המפקד המיתולוגי של הר הצופים מנחם שרפמן, שכונה "מלך ההר". לאחר מכן התקבל לעבודה במקומון "כל העיר" ככתב לענייני צרכנות ונושאים כללים. הכתבה הראשונה שלו הייתה מעין "סקופ", שלא היה ידוע אז לציבור הרחב: דיווח על פיתוח תוכנה חדישה בתחום המחשבים האישיים – מעבד התמלילים. הכתבה השנייה שלו חשפה פרטים דרמטיים על רצח נהג מונית פלשתינאי בידי צעירים ישראלים בני טובים כפעולת נקם לאומנית. בשנת 1986 במקביל ללימודיו בפקולטה למדעי החברה והרוח, באוניברסיטה העברית, סיים קורס מגישים בקול ישראל, והשתלב בתומו במחלקת החדשות של התחנה ככתב. בהמשך מונה לכתב לענייני פלילים בתל אביב (החליף את כרמלה מנשה שמונתה לכתבת הצבאית) ושדרן מוטס. בשנת 1990 החל יוסי ריבלין לעבוד בעיתון "חדשות", ככתב לענייני רכב, תעופה וחקלאות. בשנת 1993 עבר לתחום יחסי ציבור. בהתחלה כשכיר במשרד תל אביבי מוביל, ומשנת 1996 כעצמאי בעל משרד משל עצמו "ריבלין תקשורת המונים".

עבודה תחום היח"ץעריכה

משרדו של ריבלין, "ריבלין תקשורת המונים" זכה בפרס האריה השואג על הצטיינות בתחום יחסי הציבור, בקטגוריה קמפיין שנתי, עבור קמפיין יחסי הציבור שניהל המשרד בשנת 2009, לכנס משפחת ריבלין לדורותיה במלאת 200 שנה לעליית המשפחה לישראל. במסגרת הקמפיין יזם ריבלין הענקת תעודת הוקרה לצאצא ה-20,000 במספר של משפחת ריבלין, על ידי יושב ראש הכנסת ראובן רובי ריבלין. במהלך הקמפיין, פרסם ריבלין שיר אלמוני לא מוכר על משפחת ריבלין שכתב המשורר יהודה עמיחי ועד אותו זמן היה אלמוני. לאור הצלחתו התבקש ריבלין גם להעניק שירותי יחסי ציבור לכנס של משפחת סולומון לדורותיה, בשנת 2011. לאור הצלחת קמפיין זה ניתן לאמר שהסתיים "הדם רע" ששרר במשך כ־120 שנה בין שתי המשפחות, ריבלין וסולומון סביב השאלה מי היה לראשון לבנות בית מחוץ לחומות העיר העתיקה. בין הפירמות והארגונים המובילים שייעץ להם תקשורתית: אוניברסיטת תל אביב, מרכזי טיפוח יזמות (מט"י), פז, פזקר, קרן הון סיכון אינפיניטי, איגוד המוסכים בישראל, איגוד קציני הבטיחות בישראל, הוצאת ספרים כרמל, הוצאת ספרים "כתב", חברת התוכנה הבינלאומית workgroup-spl, יצרנית השבבים שלקייס, עיריית קריית גת, אפיקים רכב חשמלי, ועוד. בין היתר היה אמון על עריכה וכתיבת עיתוני פירמה עבור פיז'ו-סיטרואן, מאזדה, שטראוס, בנק טפחות, ארגון סע-שא, בריכת כרמי-יוסף, קרן מכבים, לתמיכה בעולי איראן ואתיופיה ועוד. בין השנים 2003–2005 הרצה יוסי ריבלין בתוכנית ללימודי דוברות ויחסי ציבור באוניברסיטת בר-אילן על חשיבה יצירתית וטיפול במצבי משבר. בתקופה זו פורסמו עשרות רבות של מאמרים פרי עטו על יחסי-ציבור ושיווק בעיתון דה מרקר, news1, אותות ועוד. כמו כן בשנים 2004–2006 הגיש ריבלין תוכנית רדיו על מוזיקת המזרח ב־106 אפ-אם ובהמשך תוכנית אקטואליה ומוזיקה אישית ברדיו דרום. בין השנים 2018–2019 הגיש את התוכנית מועדון ספרות בתחנת הרדיו "ארץ" שהוקמה בידי יוצאי רשות השידור בראשות יוסי הדר.

הכתיבה הספרותיתעריכה

בשנת 2007 החל בכתיבת פרוזה. בתוך זמן קצר החלו סיפורים קצרים פרי עטו, לראות אור במסגרות ספרותיות שונות. הוא זכה בתחרויות כתיבה באתר תפוז ( מקום ראשון על סיפורו "לחם" המספר על אביו משה, ו"חצות במנהטן", מקום ראשון בתחרות סיפורים בגל"צ ומקום שני בתחרות הסיפורים של ynet, עם הסיפור "סימטת גיטלי" ועוד). בשנת 2009 ראה אור קובץ סיפורים פרי עטו "42.2, סיפורים קצרים ומסלולים ארוכים על ריצה ואהבה" (קוראים). קובץ סיפורים המספר על אהבתו של יוסי ריבלין לריצות למרחק. הספר זכה להצלחה נאה והיה לרב מכר בין חובבי הריצה בישראל. ריבלין השתתף בשורה של מרתונים, חצאי מרתונים, טריאתלונים וכיוצא בזה. הספר הוקדש לטייסת מעיין-אליאב ארבל, בת משפחה קרובה, שנספתה בתאונת מטוס באוקטובר 2008. החל משנת 2012 מופיעים סיפוריו של יוסי ריבלין במפעל האנתלוגיות השנתי של הוצאת "כתב". ביוני 2017 ראה אור רומן הביכורים של יוסי ריבלין "לשיר סיפור אהבה" בהוצאת פרדס. למרות שזהו רומן ביכורים הספר התקבל לפרסום במימון מלא של ההוצאה. עלילת הספר מספרת על מועדון ירושלמי של שירה בציבור. הספר זכה לסקירות טובות. בחודש ספטמבר 2017 התקיימה השקת הספר בבית הסופר בתל אביב בהשתתפות הסופר ישראל ויסלר (פוצ'ו), השחקנית אדוה בולה, הזמרת נוי דקל, עורכת הספר ניצן ריבלין ועוד. הנחה המשורר עו"ד עצמון יניב. יומיים אחר כך נערך לכבוד הספר מופע צהריים של שירה בציבור בקיבוץ יפעת שבליבו של עמק יזרעאל בהשתתפות חובבי זמר רבים שהספר מוקדש להם. ביוני 2018 ראה אור רומן שני פרי עטו "דרך בורמה שלי" ספר מסע וחיפוש המתכתב עם פרשיה עלומה ממלחמת העולם השנייה במשולב עם סיפור משפחתי המתקשר למותו במלחמה של יליד הארץ גדעון בן כהן דוד של עופיק, רעייתו של יוסי. ביוני 2019 ראה אור קובץ הסיפורים "קרואסונים" (כתב 2019). בקובץ זה אוגדו 16 סיפורים קצרים פרי עטו של יוסי ריבלין שראו אור במסגרת מפעל האנתולוגיות השנתי של הוצאת כתב ביו השנים 2012–2019. במהלך שנת 2020 עתיד לראות רומן חדש פרי עטו.

כתיבת ביוגרפיותעריכה

בשנת 2014 נכנס לתחום הכתיבה הביוגרפית בדגש על שורדי שואה. הספר הראשון שלו שראה אור בסוגה זו הוא "אשד חיי" (הוצאת יוסי אשד, 2015) סיפור חייו של יצחק אשד ניצול שואת יהודי הונגריה, יליד העיר דברצן. במהלך הכתיבה יצא ריבלין עם בנו של יצחק עו"ד יוסי אשד למסע שורשים בעקבות סיפור חייו של האב, במהלך המסע גאלו השניים מאלמוניות, לראשונה מאז השואה, את האתר ממנו נשלחו כ-7,000 יהודי העיר דברצן והסביבה אל מחנות המוות, בית החרושת ללבנים, סרלי, בפאתי העיר. מסע זה תועד הן בספר והן בסרט "מסע מהסרטים". בשנת 2016 ראתה אור מפרי עטו של ריבלין, הביוגרפיה של שמואל צוקרמן, ניצול שואת יהודי רומניה, וממחוללי ההתיישבות בערבה. בקרוב עתיד לראות אור ספר נוסף פרי עטו בסוגה זו המתקשר לפרשת "קלאדובו-שאבאץ".כמו כן כתב את הביוגרפיה של נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' משה מנדלבאום.

פעילות בתחום הדרכת השואהעריכה

בשנת 2016 החל את לימודיו בקורס מדריכי יד ושם וסיימו בהצלחה. לאחריו השתלב כמדריך במוזיאון ההיסטורי ובאתריו. במהלך שבוע הספר 2017 הגה והוביל הדרכה במוזיאון לקהל הרחב המוקדשת לספרות השואה הנוכחת במוזיאון. ובהמשך הדריך על כך קהלים נוספים. יוסי ריבלין השתתף בשני סמינרים בחו"ל מטעם יד ושם סמינר וילנה וסמינר ברלין. בכתיבתו הספרותית נוגע לא מעט בשואה והשיא של כתיבה בסוגה זו בא עד כה לביטוי בסיפור "צ'ולנט אחרון וריקוד", (קרואסונים 2019)

מצב משפחתיעריכה

ריבלין מתגורר מאז שנת 1993 ביישוב כרמי-יוסף שבשפלת יהודה. נשוי ואב לארבעה.

קישורים חיצונייםעריכה