יוסף בירדוגו (מקנס)
רבי יוסף בירדוגו (ה'תקס"ב, 1802 - ט"ז בכסלו ה'תרי"ד, 1853), היה רב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים.
לידה |
1802 ה'תקס"ב מקנס |
---|---|
פטירה |
1854 (בגיל 52 בערך) ט"ז בכסלו ה'תרי"ד מקנס |
מקום פעילות | מנהיג רוחני במקנס |
תקופת הפעילות | ?–1854 |
תחומי עיסוק | הלכה, דיינות, גמרא, משנה |
תפקידים נוספים | אב בית הדין מקנס |
רבותיו | רבי יעקב בירדוגו, אביו - רבי יהודה בירדוגו |
בני דורו | רבי יצחק אבן צור, רבי משה בן זריהן, רבי משה בן סמחון, רבי חיים טולידאנו |
חיבוריו | 'ראש יוסף', 'שופט בצדק', 'שורש ישי', 'אהבת יוסף', 'צאן יוסף', 'יד יוסף', 'עדות ביהוסף', 'כתונת פסים', 'נשמת יוסף', 'כתונת יוסף', 'דברי יוסף', מהריב"ן, 'קודש קדשים'. |
ביוגרפיה
עריכהנולד לרב יהודה בירדוגו, נכדו של ר' יהודה בירדוגו הראשון (מחבר "מים עמוקים"), בשנת ה'תקס"ב (1802) בעיר מקנס, שבמרוקו. נודע בהתמדתו בתורה ובמשך שנים רבות הסתגר בבית המדרש הסמוך לביתו ועסק בלימוד ובהוראת התורה[1]. בשנת תקע"ט (1819), בהיותו בן שבע עשרה, חיבר ביאור למשנה תורה לרמב"ם וחידושים על התלמוד שנקראו בשם 'טוב עין'.[2] בשנת תקפ"א (1821), בהיותו בן תשע-עשרה, כתב חוות דעת הלכתית לרבי עמור אביטבול בשאלה הועסקת בדבר שעבוד נכסים[3].
ברבנות ובדיינות
עריכהבשנת ה'ת"ר (1840) החל לשמש כדיין בבית דינו של רבי יעקב בירדוגו, ובשנת ה'תר"ג (1843) עם פטירתו של הרב יעקב בירדוגו שנה לאחר מכן מונה לאב בית-הדין, וכך הפך למנהיגה הרוחני של העיר[4]. רבני העיר, הדיינים וציבור בני העיר רחשו לו כבוד והערצה, וקבעו שכל ההכנסות של החנויות החדשות במלאח לצורכי הקהילה יועברו ישירות אליו כדי שלא יצטרך להתעסק בעול הפרנסה[5] על הסכמה זו חתמו הרבנים: יעקב בירדוגו, יצחק אבן צור, יוסף בהלול, יהודה אוחנא, שלום אדרעי, שלמה בן הרוש, אהרן עמאר, יהודה אלקובי, שלמה בן לחזאן, משה בן זריהן ומשה בן סמחון[5].
מאסרו
עריכהבשנת תר"ח (1848) בעקבות עלילה הטילו השלטונות על הקהילה היהודית במקנס קנס כבד. כדי לאלצה למהר לפרוע הקנס, אסרו את רבני העיר - הרב יוסף בירדוגו והרב חיים טולידאנו במאסר בעיר פאס[2]. הרב חיים טולידאנו נפטר במאסר בתאריך י"ד בתמוז תר"ח[6]. אולם הרב בירדוגו שרד את תקופת המאסר, ושוחרר ממאסרו לאחר ששולם הקנס.
פטירתו
עריכהרבי יוסף בירדוגו לא האריך ימים ונפטר בגיל 52, בליל שבת, ביום ט"ז כסלו תרי"ד (1853)[7].
העמיד תלמידים רבים ובהם רבי שלום משאש ורבי אברהם חסין.[8]
חיבוריו
עריכהרבי יוסף, חיבר ספרים בכל מקצועות היהדות. חידושים לתנ"ך ולתלמוד, ביאורים לרמב"ם ולארבע חלקי השולחן ערוך, דרושים והגות, מונוגרפיות הלכתיות ושאלות ותשובות. חלק גדול מיצירתו, חיבר כספרות עזר לרבנים ודיינים ערוכה לפי א-ב של הנושאים:[9]:
- 'ראש יוסף' - חיבור על הרא"ם.
- 'שופט בצדק' - שו"ת
- 'שורש ישי' - על כללים
- 'זר זהב' - כללי הש"ס
- 'אהבת יוסף' לרמב"ם
- 'צאן יוסף' - על אורח חיים
- 'יד יוסף' - על יורה דעה
- 'עדות ביהוסף' - אבן העזר
- 'כתונת פסים' - על חושן משפט
- 'נשמת יוסף' - על המשנה[10]
- 'דברי יוסף'[11] - שו"ת
- 'כתונת יוסף' - שו"ת בענייני ממונות
- מהריב"ן - קיצור דינים הלכה למעשה
- 'קודש קדשים' - על שיר השירים
מכל ספריו, רק שניים יצאו לאור, והם: 'כתונת יוסף', 'דברי יוסף'.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר תולדות חכמי מרוקו
- רבי יוסף בירדוגו ומשפחתו, באתר תולדות ושורשים
- יוסף בירדוגו (מקנס), באתר "החכם היומי"
- יוסף בן יהודה ברדוגו (1802-1854), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ עיין בהקדמתו לספרו "כתונת יוסף", וכן העתיק רבי שלום משאש בהקדמתו לספרו של רבי יוסף - "דברי יוסף".
- ^ 1 2 עיין במבוא של הרב פרופ' משה עמאר לספרו של הנ"ל "כתונת יוסף".
- ^ רבי עמור אביטבול, נשא ונתן בזה עם רבי יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב) ועם רבי מיימון בירדוגו, דייני מקנס דאז, ולאחר מכן ביקש לשמוע את חוות דעתו של רבי יוסף. עיין בספרו של הרב אביטבול - "מנחת העומר" סימנים כ"א–כ"ח.
- ^ מבוא (לרב פרופ' משה עמאר) לספר כתונת יוסף.
- ^ 1 2 הסכמה זו פורסמה בספר "תקנות מקנס". וכן במבואות שניתנו לחיבורו "כתונת יוסף".
- ^ עיין בספר "אוצר המכתבים" לרב יוסף משאש, חלק א', עמוד ע"ו טור א', ירושלים תשכ"ח.
- ^ ע"פ תיעודו של תלמידו רבי שלום משאש. צוטט ב'אוצר המכתבים' חלק א' עמוד ע' טור ב'. לרב יוסף משאש.
- ^ ראו דבריו של הפרופ' משה עמאר (פרופסור) במבוא לספר "כתונת יוסף".
- ^ טעם השם של כל ספר נכתב במבוא של הרב פרופ' משה עמאר.
- ^ שהמשנה היא מתקנת את הנשמה. (ולכן הן אותם אותיות), מבוא לרב פרופ' משה עמאר, לספר "כתונת יוסף".
- ^ רבי שלום משאש הוציאו לראשונה עם חברת "דובב שפתי ישנים".