פתיחת התפריט הראשי

יוסף הלר

היסטוריון ישראלי
אין תמונה חופשית
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב כמסמך קורות חיים ואיננו מכיל פרטים ממשיים על פועלו ומחקריו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יוסף הלר (נולד ב-1937), פרופסור אמריטוס במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חייועריכה

יוסף הלר נולד בתל אביב בשנת 1937. הוא למד היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים את התואר הראשון שלו, וכן את התואר השני בהצטיינות. בשנת 1971 קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה מבית הספר לכלכלה של לונדון.

בשנת 1971 החל הלר להרצות באוניברסיטה העברית. הוא הרצה בנושא יחסים בינלאומיים וההיסטוריה של עם ישראל. בשנת 1979 התקדם למעמד של מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים. לאורך השנים הרצה באוניברסיטאות בחו"ל כמו אוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת לונדון.

בין תחומי התעניינותו, היסטוריה של מדינת ישראל ושל הציונות, הסכסוך הישראלי ערבי, המעצמות והמזרח התיכון ויחסים בינלאומיים במזרח התיכון במאה ה-19 ובמאה ה-20.

ספרו, "לח"י: אידאולוגיה ופוליטיקה 1949-1940", עורר פולמוס מצד אנשי לח"י. צבי פרנק (שמו המחתרתי אליעזר) כתב על כך חוברת "לח"י מאין ולאן" (הוצאת לח"י). פנחס גינוסר כתב על כך בקתדרה גיליונות 64 - 65 מאמר שכותרתו, "מחקר חלוצי על לח"י - אורות וצללים"[1]. יוסף הלר הגיב על כך במאמר בקתדרה גיליון 71, "לח"י בין ימין לשמאל - הערות לבקורת"[2].

בשנת תשס"ה נבחר כחתן פרס שזר לתולדות ישראל על ספרו, "מ'ברית שלום' ל'איחוד' יהודה לייב מאגנס והמאבק למדינה דו לאומית" (הוצאת מאגנס 2003).

כתביועריכה

ספריועריכה

  • British Policy towards the Ottoman Empire, 1908-1914
  • במאבק למדינה: המדיניות הציונית בשנים 1936-1948
  • לח"י: אידאולוגיה ופוליטיקה 1949-1940
  • The Stern Gang: Ideology, Politics and Terror, 1940-1949
  • The Birth of Israel 1945-1949: Ben-Gurion and His Critics.
  • מ'ברית' שלום ל'איחוד' יהודה לייב מאגנס והמאבק למדינה דו לאומית
  • From Brit Shalom to Ichud: Judah Leib Magnes and the Struggle for a Binational State
  • ישראל והמלחמה הקרה: ממלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, מכון בן-צבי, תשע"א 2010.

מאמריועריכה

  • באסופת המאמרים, "מאבק, מרד, מרי: המדיניות הבריטית והציונית והמאבק עם בריטניה, 1941-1948", פרסם שני מאמרים:
    • מ"השבת השחורה" לחלוקה - קיץ 1946 כנקודת מיפנה בתולדות המדיניות הציונית.
    • המדיניות הציונית בזירה הבינלאומית לאחר מלחמת העולם השנייה - פרשת ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1945-1946.
  • באסופת המאמרים, "מעטים מול רבים?: עיונים ביחסי הכוחות הכמותיים בקרבות יהודה המקבי ובמלחמת העצמאות", פרסם מאמר על מרכזיות מוטיב 'מעטים מול רבים' בחשיבתו של דוד בן-גוריון.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה