פתיחת התפריט הראשי

יוסף ווייסע

רב הונגרי
JosephWeisse.jpg

הרב יוסף ווייסע (י"ט בכסלו תקע"ג, 23 בנובמבר 1812ז' בכסלו תרנ"ח, 2 בדצמבר 1897) היה רב ואיש תנועת ההשכלה יליד מוראביה, מתרגם ספרי תנ"ך לגרמנית.

ביוגרפיהעריכה

נולד בפלומנאו (אנ'), כפר סמוך לפרוסניץ, לאביו יצחק שמואל. בין 1832 ל-1838 התגורר בפראג, בה הפך לידיד קרוב של מוריץ שטיינשניידר ושל הרב לאופולד לעף, ולמד אצל יום-טוב ליפמן צונץ. ב-1838 הוזמן לשמש כמנהל בית-הספר המודרני שפתח הרב צבי הירש פאסל בפרוסניץ, וכיהן במשרה עד 1841. כמנהל הקפיד על הקדשת זמן רב ללימוד הדקדוק העברי והמקרא, ולהתקדמות הדרגתית בחומר עם מבואות מסודרים. ווייסע היה מקורב למעגל האינטלקטואלים בעיר שבראשו עמד גדעון ברכר, נציגה הבולט ביותר של תנועת ההשכלה המוראבית, וסייע לשטיינשניידר בכתיבת "האנציקלופדיה הריאלית היהודית" שחיבר הלה ולא הובאה לבסוף לדפוס. ב-1841 קיבלו ברכר, ווייסע והאחרים בהתלהבות את ד"ר אברהם גייגר שביקר בפרוסניץ ונשא מספר דרשות בבית-הכנסת.[1] באותה שנה עבר לנהל את בית-הספר היהודי בפרערויא (אנ'), ולאחר מכן כיהן כרב בקהילת קאסטלץ (אנ'). ב-1845 קיבל את הרבנות בגאיי (אנ') חיבר הקדמה ובה פירוט תולדות המחבר לספר בחינות עולם של הרב ידעיה הפניני שיצא לאור בוורשה.[2]

ב-1855 נתמנה לרבה של ואג-ניישטדטל (עיר חדש) (אנ') שבהונגריה, וכיהן בה עד לפטירתו. ווייעה היה מראשוני הרבנים הנאולוגים; יחד עם בן-דורו ועמיתו משה אריה בלוך, היה אחד מנציגיה האחרונים של תנועת ההשכלה המוראבית, וכתיבתו התאפיינה בשימוש בלעדי בעברית ובזיקה חזקה לסגנון הרבני המסורתי, כמעט ללא שימוש במחקר מודרני השוואתי.[3] ; במהלך הקרע ביהדות הונגריה, בחרה הקהילה להיוותר במעמד סטטוס קוו ולא להצטרף לאף אחד מן המחנות הנצים.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Michael L. Miller, ‏Your Loving Uncle: Gideon Brecher, Moritz Steinschneider and the Moravian Haskalah, בתוך: Reimund Leicht, Gad Freudenthal, Studies on Steinschneider, הוצאת בריל, 2011. עמ' 46-48, 51.
  2. ^ "בחינות עולם" מהדורת וורשה, תרכ"ד, באתר אוצר החכמה
  3. ^ Tamás Turán, Carsten Wilke‏, Modern Jewish Scholarship in Hungary: The ‚Science of Judaism between East and West. ולטר דה גרויטר, 2016. עמ' 6, 81.
  4. ^ Kinga Frojimovics, Neológ (kongresszusi) és status quo ante rabbik Magyarországon 1869-tö̋l napjainkig, MTA Judaisztikai Kutatócsoport, 2008. עמ' 130.