יוסף כהן-צדק (ירושלים)
יוסף כהן-צדק (י' בחשון תרס"ה, 19 באוקטובר 1904 וילנה - י"ד בטבת תשנ"ב, 21 בדצמבר 1991) היה מחנך, מתמטיקאי, מוזיקאי ואספרנטיסט ישראלי. יקיר העיר ירושלים.
ביוגרפיה עריכה
כתב ותרגם עשרות שירים, בעיקר מרוסית (כגון "קפיטן, קפיטן") ומיידיש, ואף הלחין מנגינות (למשל, לשיר תל-חי). מבין שירי הילדים מוכר שירו "לרותי יום הולדת", וקצת פחות מוכר השיר "לדודי ישנה קרחת". את שני השירים הלחין יצחק לוי.
הוא התמסר לחקר הפולקלור המוזיקלי היהודי, ליקט מאות שירים וניגונים של בני עדות שונות ותיעד אותם בתווים. כך גם רשם ניגוני זמירות ופרקי תפילה ששמע מפי חזנים בבית הכנסת בווילנה בימי ילדותו. כמו כן כתב מאמרים על נושאים שונים בזמר העממי היהודי ("אליהו הנביא בזמר העממי"; "השלום בזמר עם"; "האבות והאימהות בזמר", ועוד). בתוּרוֹ אחר שירים המשקפים מציאות והווי, הגיע עד לשירי רחוב ובתי מרזח. כך, למשל, פרסם לראשונה את המילים והתווים של "אין יאטקעווער געסל" ("בסמטת האטליזים"), שיר של אנשי העולם התחתון בווילנה. הלחין את המנגינה למלא השיר של שטיינר "ארור האומר פה גזורו" (ראה אתר "זמרשת").
משנות ה-60 הקדיש את מרב עתותיו לאספרנטו. הוא תרגם לאספרנטו יצירות מן השירה העברית והארצישראלית, בהן את ההמנון הלאומי "התקווה", את "בארץ אהבתי" של לאה גולדברג, את "עוד לא אהבתי די" של נעמי שמר, ועוד.
על מפעל חייו, בעיקר בתחום החינוך, זכה בתואר יקיר העיר ירושלים. היה מורה בגימנסיה העברית "רחביה" שבירושלים.
כהן-צדק היה קרוב-משפחתו של עמנואל כ"ץ, אשר תרגם עמו את השיר קפיטן קפיטן.[1]
יוסף כהן-צדק הלך לעולמו ב-1991, בן 87 במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסף כהן-צדק, באתר זמרשת
יוסף כהן-צדק, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יוסף כהן-צדק, דף שער בספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "יוסף כהן-צדק (כ"ץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2124
- האזנה ל"שיר הרועה (אורכב 04.06.2020 בארכיון Wayback Machine)" לחן יוסף כהן-צדק באתר "היו ימים (אורכב 11.08.2014 בארכיון Wayback Machine)"
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ מילות השיר "קפיטן, קפיטן" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ המצבה ומקום הקבר של יוסף כהן צדק, באתר "פרויקט גלעד".