יוסף מפוזנא

רבה של יאברוב וחתנו של הנודע ביהודה

רבי יוסף (לנדא) מפוזנא (ה'תצ"ו, 1736[1]ה' באדר ה'תקס"א, 18 בפברואר 1801) הוא פוסק הלכה, והתפרסם כצדיק, בסוף חייו שימש במשך כעשרים שנה כרבה של פוזנא.

יוסף מפוזנא
לידה 1736 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1801 (בגיל 65 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 18 בפברואר 1801 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו ספר זכרון שארית יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יוסף היה חתנו של רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה"), ונודע בכינויו 'יוסף הצדיק'.

קורות חייו עריכה

רבי יוסף נולד ב-1736 לרבי משה פנחס ששימש כפרנס של ועד ארבע ארצות בלבוב, ולרבקה בתו של רבי ישראל איסר מראשי קהילת ז'ולקייב.

בגיל צעיר נשא לאישה את פריידא בתו של הנודע ביהודה, בעודו מכהן כרבה של יאמפול. לאחר שנישא חי בז'ולקייב. מתיאורי חמיו עליו נראה שהעריכו מאד.

משנת תקל"ג כיהן ברבנות בכמה ערים, ביאברוב, ויטקוב, ובסקאהל, ומשנת תק"מ נקרא לכהן כרבה של פוזנא.

חידושיו נלקטו בספר בשם "חידושי רבי יוסף מפוזנא".

נפטר בה' באדר ה'תקס"א ונקבר בבית העלמין הישן בפוזנא. על פי צוואתו, מילא את מקומו אחיו רבי שמואל, מחבר "בית שמואל אחרון".

חידושיו עריכה

דברי תורתו נדפסו לאחר מותו בספר בשם 'חדושי רבינו יוסף מפוזנא' ובספר זיכרון שארית יוסף. מלבד ספרים אלו נדפסו כמה תשובות בשמו בספר חותנו 'הנודע ביהודה'[2], וכן שני קטעים למסכת חולין מובאים בשמו בספרו של אחיו - "בית שמואל - אחרון" - בסוף חלק יורה דעה.

לאחרונה נתגלו חידושים נוספים בשמו שנדפסו בקובץ "צפונות" חלק ד', מתוך כתב יד שנמצא בספרייה הלאומית. על כתב היד נכתב:

ראה זה דבר חידוש הוא, מקנקן חדש מלא ישן, ה"ה ש"ב האברך הרבני המופלא החריף והבקי, המושלם בכל המעלות, כבוד מו' יוסף נר"ו, בן כבוד הרב המאה"ג הנגיד המפורסם ושר בישראל מו' משה פנחס נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק סווירז, ונאמן דב"י דד"א [= נאמן דב'ית י'שראל דד' (ארבע) א'רצות] יצ"ו, המעותד להיות פרנס ורועה צאן קדשים בגליל לבוב, חתנא דבי נשיאה הרב גאון המפורסם בדורו, החריף הגדול החכם השלם כבוד מו' יחזקאל סג"ל אב"ד דק"ק יאמפלי יצ"ו

משפחתו עריכה

  • אחיו, רבי שמואל פלקנפלד מפוזנא מחבר "בית שמואל - אחרון".

בניו עריכה

  • בנו, רבי יהודה לנדא אב"ד וולדובה, מחבר "בית יהודה" – לבוב תקצ"א. נישא לבתו של רבי משה אב"ד סטאנוב, בן רבי נפתלי הירץ אב"ד דק"ק דובנא. בנו הוא רבי יצחק לנדא אב"ד וולודבה ולויצק, מחבר ספר 'עומר יצחק'.
  • בנו, רבי פינחס – גאון וגביר, חתן רבי בנימין ברודא מהורודנה, ואביו של רבי אלעזר לנדא מווילקוביסק
  • בנו, רבי ישראל משה איסר מלובלין. יש שכתבו שהוא טעות ושם בנו הוא 'רבי חיים דוד' מחבר ספר 'זיכרון חיי דודים' בכתב יד שאבד, ומייסד בית הכנסת הראשון בדעמביץ[3].

תלמידיו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אוצר הרבנים, מס' 8534 (בתאריכים שגויים)
  • יודלוב, צפונות, ד, עמ' לד

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יש שהקדימו את שנת לידתו לתפ"ו או תצ"ב. אך בהקדמת גיסו לספר נודע ביהודה כתב שבשנת תקט"ו היה רבי יוסף בן 19.
  2. ^ נודע ביהודה מהדו"ק, אבה"ע סימן סג, וחו"מ סימן כה, כז.
  3. ^ נ. א. וקשטיין, ויתילדו 135, ויתילדו