יוסף שרינסקי

שרינסקי (משמאל, בגבו למצלמה) מקבל דיווח מיעקב לייקין, מאי 1941

יוסף אנדז'יי שרינסקיפולנית: Józef Andrzej Szeryński וגם Josef Szynkman‏; 8 בנובמבר 1893 או 189224 בינואר 1943) היה קולונל במשטרה בפולין בין מלחמות העולם, מפקח מחוז לובלין ולאחר מכן - במהלך מלחמת העולם השנייה - מפקד שירות הסדר היהודי בוורשה בהמלצת אדם צ'רניאקוב. שרינסקי נעצר על ידי הגסטפו ב-1 במאי 1942 בגין הברחת פרוות מגטו ורשה לשם הפקת רווחים כספיים אישיים. הוא שוחרר בתנאי שיוביל את פעולת הגירוש למחנה ההשמדה טרבלינקה ביולי 1942. בחודש שלאחר מכן ניסתה המחתרת היהודית להתנקש בחייו, ללא הצלחה. הוא נשאר בראש ההנהגה של שירות הסדר היהודי בגטו עד סוף האקציה הגדולה שגבתה את חייהם של למעלה מרבע מיליון אסירי הגטו - גברים, נשים וילדים.[1] שרינסקי התאבד מיד לאחר גל הגירושים הבא, בינואר 1943.[2]

ביוגרפיהעריכה

יוזף שינקמן (Szynkman; לעיתים קרובות כתוב בכתיב שגוי "שנקמן"; Szenkman) נולד למשפחה יהודית. הוא שינה את שמו לשרינסקי בשנות ה-20 של המאה ה-20, הצטרף למשטרה הפולנית והגיע לדרגת אלוף-משנה (קולונל). במהרה פיתח אוטואנטישמיות, במסגרתה תייג יהודים כ"חיות" ו"פרות". לאחר הפלישה הגרמנית לפולין נעצר לזמן קצר על ידי הגרמנים. לאחר שחרורו עבר שרינסקי מלובלין לוורשה עם משפחתו והתיישב בגטו ורשה. ב-9 בנובמבר 1940 הפקיד אדם צ'רניאקוב בידי שרינסקי את ארגון שירות הסדר היהודי בשיתוף פעולה עם הגרמנים. שירות הסדר בפיקודו של שרינסקי היה אחראי לרדיפת תושבי הגטו והשתתף בחיפושים ובמעצרים ובאיסוף המגורשים באומשלגפלץ לפני שנשלחו אלה למחנות ההשמדה.

כמפקד המשטרה היהודית, היה שרינסקי תושב בעל זכויות יתר בגטו ואף היה פטור מהדרישה לענוד סרט זרוע עם מגן דוד. הוא נחשב בעיני רבים בגטו כמושחת שעוסק בפעילות בשוק השחור. ב-1 במאי 1942 עצרו הגרמנים את שרינסקי והאשימו אותו בגנבת מעילי פרווה שהוחרמו מאוכלוסיית הגטו. סגנו יעקב לייקין תפס את מקומו באופן זמני כמפקד המשטרה היהודית. עם זאת, שרינסקי שוחרר ב־26 ביולי 1942 כשהגרמנים הבינו שהם זקוקים לשירותיו כדי לארגן את הגירושים רחבי ההיקף של יהודי הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה, גירוש שבוצע בין 23 ביולי ל-21 בספטמבר 1942.

ב-21 באוגוסט 1942 נורה שרינסקי במהלך ניסיון התנקשות שביצע ישראל קנאל,[3] איש שירות הסדר היהודי שהיה במקביל חבר במחתרת הארגון היהודי הלוחם. שרינסקי נפצע אך שרד.

ב-18 בינואר 1943 נכנסו כוחות גרמנים לגטו כדי לבצע פעולת גירוש מסיבית נוספת. באפריל החלו בפעולה שמטרתה הייתה לשלוח את כל תושבי הגטו שנותרו עד אז בחיים, למחנות השמדה ועבודה. ימים ספורים לאחר חידוש הגירושים התאבד שרינסקי באמצעות בליעת ציאניד.[4]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Holocaust Encyclopedia (10 ביוני 2013). "Treblinka: Chronology" (Internet Archive). United States Holocaust Memorial Museum. אורכב מ-המקור ב-5 June 2012. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2014. 
  2. ^ CBZŻ (2011). "Józef Andrzej Szynkman-Szeryński". Warsaw Ghetto database. Archival records, bibliography, and citations. Centrum Badań nad Zagładą Żydów (Centre for Jewish Holocaust Studies). בדיקה אחרונה ב-16 במאי 2015. Dziennik getta warszawskiego" 1939-1942 by Adam Czerniaków; also in Stanisław Gombiński "Moje wspomnienia. 
  3. ^ Hilberg, Raul (2003). The destruction of the European Jews (מהדורה 3rd). New Haven, CT: Yale University Press. עמ' 532. ISBN 9780300095579. 
  4. ^ Josef “Andzi” Szerynski. Jewish Virtual Library. Retrieved 2012-05-30.