יורה (גשם)
היורה הוא הגשם הראשון שיורד בסתיו באזורי האקלים הים תיכוני. בישראל, בדרך כלל יורד היורה בחודשים אוקטובר או נובמבר. תופעת היורה ייחודית לאקלים ים-תיכוני, שרק בו אין גשמים במשך עונת הקיץ. באזורי האקלים הממוזג לא מפסיקים הגשמים לפרק זמן ממושך בשנה, ולכן לא מיוחסת שם חשיבות לגשם הראשון שמבשר את תחילת עונת גשמי הסתיו. היורה הוא גשם סמלי ביהדות והוא מבשר על בוא החורף - העונה הקרה והגשומה במזרח התיכון.
הגדרה מטאורולוגית
עריכהההגדרה המטאורולוגית ליורה בישראל היא הגשם הראשון היורד כתוצאה מהשפעת שקע ברומטרי (מסוג שקע חזיתי), לאחר עונת הקיץ (שנמשכת בדרך כלל בין החודשים יוני לספטמבר). במהלך הקיץ יכולים לרדת גשמים קלים כתוצאה מהתעמקות האפיק הפרסי שהיא מערכת שנוצרת כתוצאה משקע תרמי, ונוכחת באורח קבע בחודשי הקיץ. במהלך הסתיו עשויים לרדת גשמי זעף גם כתוצאה מפעילות של אפיק מים סוף, אשר גם היא מערכת תרמית, אולם בדרך כלל גשמים אלו לא יורדים בתפרוסת נרחבת.
פירוש המילה
עריכההמילה "יורה" מוזכרת כבר בתנ"ך בספר דברים: ”וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ” (דברים יא יד). חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ו', עמוד א' נתנו שלושה פירושים למילה:
- "שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס פירותיהן ולעשות כל צורכיהן". כלומר, המילה 'יורה' משורש יר"ה = להורות, ללמד. כי היורה, הגשם הראשון, מלמד להתארגן לקראת החורף, לטייח את הגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית - התראה ראשונה לקראת החורף.
- "שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר: ”תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ; בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ” (תהלים סה יא). כלומר 'יורה' משורש רו"ה - שמרווה את התלמים המצפים למטר.
- "שהוא יורד בנחת ואינו יורד בזעף או אינו יורה אלא שמשיר את הפירות ומשטיף את הזרעים ומשטיף את האילנות". כלומר, יורה משורש יר"ה מלשון ”יָרֹה יִיָּרֶה” (שמות יט יג), כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "ההולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן".
ראו גם
עריכה- מלקוש, הגשם האחרון
- פטריכור
- אפיק רום
- אקלים ארץ ישראל
- מודלים לחיזוי מזג אוויר
קישורים חיצוניים
עריכה- יוֹרֶה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 28 בספטמבר 2014