מסכת תענית

מסכת במשנה

מַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה. מסכת זו קצרה יחסית, ועוסקת בדיני תעניות בכלל, ובפרט בתעניות שבית דין היו גוזרים על כלל הציבור בזמן "עצירת גשמים" ובשנת בצורת. אגב כך מובאים במסכת גם דיניהם של הקטעים בתפילת שמונה עשרה הקשורים לירידת הגשמים - הזכרת "מוריד הגשם" ובקשת "ותן טל ומטר לברכה".

שער מסכת תענית

בנוסף לתעניות על הגשמים, המסכת עוסקת גם בתענית י"ז בתמוז ותשעה באב ובדיני השבוע שחל בו תשעה באב וכן בסדר המעמדות. במסכת זו בתלמוד הבבלי פרקי אגדה רבים, יחסית למסכתות אחרות. במסכת זו נמצאות האגדות הידועות על חוני המעגל, נחום איש גמזו ונקדימון בן גוריון.

בתלמוד הבבלי יש במסכת זו כ-30 דפים. בגלל אורכה הקצר, והסיפורים הרבים שתופסים חלק גדול מן המסכת, נחשבת מסכת תענית לאחת המסכתות ה"קלות" ללימוד והיא משמשת הרבה אנשים הרוצים לסיים מסכת אך אינם נמצאים ברמה גבוהה של לימוד גמרא.

מיקומה של המסכת בסדר מועד עריכה

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון במועדים שמקורם בתורה, הגיע תור הדיון בתעניות השונות שתקנו הנביאים ונזכרים בספרי נבואה.

פרקי המסכת עריכה

  1. מֵאֵימָתַי (שבע משניות) – הזכרה ושאלה של גשמים בתפילה ותעניות שגוזרים אם לא ירדו גשמים.
  2. סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד (עשר משניות) – דיני התענית: מה עושים ביום התענית? מה אסור לעשות? מי מתענה? עד מתי? באילו ימים לא גוזרים תענית?
  3. סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ (תשע משניות) – על אילו צרות מתענים?
  4. בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים (שמונה משניות) – דיני מעמדות, תאריכים שאירעו בהם אסונות לעם ישראל ונושאים נוספים.

בסה"כ במסכת 34 משניות.

פירוש רש"י עריכה

מתוך השוואה עם פירוש רש"י במקומות רבים אחרים ומסגנון דברי התוספות למסכת הסיקו כמה ממפרשי הש"ס[1] שפירוש רש"י למסכת לא חובר על ידו אלא על ידי אחד התלמידים.

קישורים חיצוניים עריכה

  •   משנה מסכת תענית, באתר ויקיטקסט
  •   תוספתא מסכת תענית, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד בבלי, מסכת תענית, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה

    1. ^ מהר"ץ חיות, מראה כהן, הרב שי עילם בספר בית יער הלבנון


      ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.