מסכת תענית

מַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה. מסכת זו קצרה יחסית, ועוסקת בדיני תעניות בכלל, ובפרט בתעניות שבית דין היו גוזרים על כלל הציבור בזמן "עצירת גשמים" ובשנת בצורת. אגב כך מובאים במסכת גם דיניהם של הקטעים בתפילת שמונה עשרה הקשורים לירידת הגשמים - הזכרת "מוריד הגשם" ובקשת "ותן טל ומטר לברכה".

שער מסכת תענית

בנוסף לתעניות על הגשמים, המסכת עוסקת גם בתענית י"ז בתמוז ותשעה באב ובדיני השבוע שחל בו תשעה באב וכן בסדר המעמדות. במסכת זו בתלמוד הבבלי פרקי אגדה רבים, יחסית למסכתות אחרות. במסכת זו נמצאות האגדות הידועות על חוני המעגל, נחום איש גמזו ונקדימון בן גוריון.

בתלמוד בבלי במהדורות הנפוצות עם פירוש רש"י ותוספות, יש למסכת זו 30 דפים. קטעי התלמוד בלבד, מצומצמים למספר עמודים בודדים.

מיקומה של המסכת בסדר מועדעריכה

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון במועדים שמקורם בתורה, הגיע תור הדיון בתעניות השונות שתקנו הנביאים ונזכרים בספרי נבואה.

פרקי המסכתעריכה

מֵאֵימָתַי (שבע משניות^[1]) – הזכרה ושאלה של גשמים בתפילה ותעניות שגוזרים אם לא ירדו גשמים.
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד (עשר משניות) – דיני התענית: מה עושים ביום התענית? מה אסור לעשות? מי מתענה? עד מתי? באילו ימים לא גוזרים תענית?
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ (תשע משניות) – על אילו צרות מתענים?
בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים (שמונה משניות) – דיני מעמדות, תאריכים שאירעו בהם אסונות לעם ישראל ונושאים נוספים.

בסה"כ במסכת 34 משניות.