יורי טיניאנוב

סופר רוסי
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יורי טיניאנוברוסית: Юрий Насо́нович Тынянов‏; 18 באוקטובר 1894 - 20 בדצמבר 1943) היה סופר, תסריטאי, מבקר ספרות וחוקר קולנוע יהודי-סובייטי[1]. נחשב כשייך לקבוצת הפורמליסטים הרוסיים וכקולנוען שהתייחס לקולנוע כשפה.

יורי טיניאנוב
Ю́рий Никола́евич Тыня́нов
Tiynyanov yuriyi.jpg
לידה 6 באוקטובר 1894 (יוליאני)
רזקנה, גוברמנטת ויטבסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1943 (בגיל 49)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וגנקובו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Lieutenant Kijé עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 בדצמבר 1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Leah Zilber (3 בפברואר 191620 בדצמבר 1943) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Inna Tynyanova עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור הדגל האדום של העמל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד ברזקנה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בלטביה), למשפחה יהודית. אביו, ניסן טיניאנוב, היה רופא. אמו, שרה אפשטיין, הייתה עקרת בית. בשנת 1918 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת סנקט פטרבורג. אשתו, לאה זילבר הייתה אחותם הגדולה של לב זילבר, אלכסנדר זילבר ווניאמין קאברין.

טיניאנוב הושפע מתורת הסמיולוגיה של הבלשן פרדינן דה-סוסיר אשר קבע שמילה היא סימן המורכב ממסמן ומסומן. בעוד שדה סוסיר התייחס לשפה המדוברת, טיניאנוב השליך את הרעיון אל הקולנוע.

טיניאנוב הסביר את רעיונו המרכזי באמצעות "משל הנמר". הוא הסביר כיצד סימנים נוצרים באמצעות סיפור על אדם קדמון שצייר נמר על להב גרזנו. ציור זה ניסה לחקות את המציאות (מימזיס). האדם העניק במחשבתו לאותו ציור תכונות מאגיות של שמירה וכוח המיוחסות לנמר הממשי. במשך הזמן, הנמר הופך לסמל של כוח, של גבורה או של שבט או קבוצה מסוימת. עם הזמן הוא מקבל פונקציה נמונית (זכרונית), כך שלא באמת צריך לראות את הנמר בציור אלא מספיק שניזכר בנמר מהציור. הנמר אט אט מאבד מהמימזיס שלו וכך נוצר סימן. טיניאנוב טען שהקולנוע (ראינוע בזמנו) לא יכול להיות מימטי בגלל הפער בין התמונה המצולמת לבין המציאות (שחור-לבן, פרופורציות, דו ממדיות).

במקביל לעבודות בתחום ביקורת ספרותית החל לכתוב. בשנים 19251928 כתב שני רומנים: "קיוחליה" ו"מותו של ואזיר מוכתר". בשנים 1926-1927 כתב תסריטים לסרטים של גריגורי קוזינצב. בסוף שנות ה-20 חלה בטרשת נפוצה ולכן לא יכול היה להמשיך בקצב פעילות כמו בעבר.

יצירותיו שתורגמו לעבריתעריכה

  • הסגן נים (הסגן קיז׳ה) - הוצאת קתרזיס, 2022. תרגום לעברית: דוד ישראל ארונשטם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יורי טיניאנוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.