יחסי אלג'יריה – הרשות הפלסטינית
| ערך מחפש מקורות | |
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
| יחסי אלג'יריה – הרשות הפלסטינית | |
|---|---|
|
|
| |
| אלג'יריה | הרשות הפלסטינית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,381,740 | 6,220 |
| אוכלוסייה | |
| 47,279,719 | 5,565,993 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 239,899 | 17,396 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 5,074 | 3,125 |
| משטר | |
| דמוקרטיה סמי נשיאותית | רפובליקה |
יחסי אלג'יריה–הרשות הפלסטינית מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין אלג'יריה להרשות הפלסטינית. כיום אלג'יריה תומכת בתהליך השלום במזרח התיכון, אך אין לה שום יחסים עם ישראל.
היסטוריה
עריכהאלג'יריה תמכה בפלסטינים נגד ישראל מאז שזכתה בעצמאות מצרפת בשנת 1962. החזית לשחרור לאומי של אלג'יריה תמכה בעקביות בעניין הפלסטיני.[1] במהלך מלחמת העצמאות האלג'יראית בין השנים 1954–1962, פלסטינים רבים ראו באלג'יריה ובמאבק שלה לעצמאות מודל טוב ללמוד ממנו. אלג'יריה תמכה בארגון לשחרור פלסטין מאז 1970 ואף סיפקה נשק והכשרה למיליטנטים פלסטינים. בשנת 1974 נפתחה שגרירות פלסטינית באלג'יר ובשנת 1975, אלג'יריה נתנה חסות והצביעה לתמיכה בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם אשר השוותה את הציונות לגזענות (ההחלטה בוטלה מאוחר יותר עם החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1991, אך אלג'יריה הצביעה נגד אותה החלטה).
לאחר הסכמי קמפ דייוויד ב־1979 אלג'יריה ניתקה את כל היחסים הדיפלומטיים עם מצרים והמשיכה לתמוך בפלסטינים, אם כי הפעם בצורה פחות ברורה. במהלך האינתיפאדה הראשונה, אלג'יריה גינתה בחריפות את פעולות ישראל וכינסה את פסגת הליגה הערבית ב-1988. הכרזת העצמאות הפלסטינית התקיימה ב-15 בנובמבר 1988 באלג'יר, ואלג'יריה הייתה המדינה הראשונה בעולם שהכירה במדינת פלסטין עוד באותו יום וכוננה רשמית יחסים דיפלומטיים מלאים עימה ב-18 בדצמבר 1988. אולם אלג'יריה נכנסה במהרה לסערה פוליטית ועד מהרה התפתחה למלחמת אזרחים לאחר הבחירות לפרלמנט באלג'יריה בדצמבר 1991 שבוטל על ידי הצבא האלג'יראי בינואר 1992.
יחסים עכשוויים
עריכהלאחר הסכמי אוסלו משנת 1993, אלג'יריה המשיכה לתמוך בעמדה הפלסטינית, ותמכה גם ביוזמת השלום הערבית משנת 2002. במהלך מבצע עופרת יצוקה אמר ראש ממשלת אלג'יריה אחמד אויחיא "בשם הממשלה, אני מביע את גינוינו החזק לפשעים נגד האנושות שביצעה ישראל למשך שבוע נגד בני עזה". לאחר המשט לעזה ב-2010, אלג'יריה גינתה "במילים החזקות ביותר" את ההתקפה הישראלית נגד צי הסיוע הבינלאומי לעזה וביקשה תגובה "חזקה פה אחד" מהקהילה הבינלאומית. במהלך מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012, גינתה אלג'יריה, באמצעות דובר משרד החוץ, עמר בלני, את "התוקפנות הישראלית נגד רצועת עזה" וקראה למועצת הביטחון של האו"ם ולקהילה הבינלאומית לקחת על עצמם את אחריותם "ולשים סוף להסלמה מסוכנת זו" ב-29 בנובמבר 2012. במהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014, שר החוץ רמטנה לממרה דחק בקהילה הבינלאומית לפעול כדי לגרום לישראל לחדול מיידית מהתקפותיה נגד פלסטין ולכבד את ההפוגה מנובמבר 2012. "תוך שהוא מגנה בחומרה את ההתקפות הברבריות נגד לעם הפלסטיני חסר ההגנה, אנו מאמינים כי התקפות אלה עודדו על ידי שתיקתה השאננה של הקהילה הבינלאומית למדיניות ההרחבה הישראלית והשפעתן השלילית על השלום והביטחון באזור", אמר לממרה. הוא גם הדגיש את הצורך בפעולה דחופה בתוך האומות המאוחדות כדי להגיע לנוסחה שמאלצת את ישראל לעצור את התוקפנות שלה בעזה.
ביולי 2022 אירחה אלג'יריה את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ואת יו"ר המועצה המדינית של חמאס איסמעיל הניה בטקס יום העצמאות של המדינה.[2]
במהלך כנס בחירות באוגוסט 2024 הצהיר נשיא אלג'יריה עבד אל-מג'יד תבון כי "הצבא שלנו מוכן לגיע לעזה" עם מצרים תפתח את הגבול.[3]
הערות שוליים
עריכה- ^
אברהם סלע // מגזין "הזמן הזה", המשבר באש"ף והיום שאחריו, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2019
- ^ חשש: אלג'יריה מתקרבת לחמאס, באתר ישראל היום, 6 ביולי 2022
- ^ "הצבא שלנו מוכן להגיע לעזה": ההצהרה של נשיא אלג'יריה שחוללה סערה, באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2024
