מועצת הביטחון של האומות המאוחדות
מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (באנגלית: United Nations Security Council) היא אחד מששת הגופים העיקריים שכוננה מגילת האומות המאוחדות. תפקידה העיקרי הוא לקיים את השלום ואת הביטחון בעולם.
מדינה | האומות המאוחדות |
---|---|
מטה הארגון | בניין האומות המאוחדות, מנהטן, ניו יורק |
חברים |
חברות קבועות: חברות תורניות (אוק' 2023): |
תקופת הפעילות | 24 באוקטובר 1945 – הווה (79 שנים) |
נוצר מתוך | האומות המאוחדות |
www | |
הרכב המועצה
עריכהבמועצת הביטחון יש חמש חברות קבועות ועשר חברות מתחלפות. החברות הקבועות הן חמש המייסדות: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין (עד 1971 הרפובליקה הסינית ומ-1971 הרפובליקה העממית של סין). לחברות הקבועות זכות וטו על פי סעיף 27 של מגילת האו"ם, והצבעתה של אחת מחמש המדינות נגד הצעת החלטה של המועצה מונעת את קבלתה. מדינות אלו הן גם היחידות המורשות להחזיק נשק גרעיני על פי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).
החברות הקבועות
עריכהמדינה | גוש | ישות נוכחית | מאז | ישות קודמת |
---|---|---|---|---|
סין | מזרח אסיה | הרפובליקה העממית של סין | 1971 | הרפובליקה הסינית (1945–1949) הרפובליקה הסינית (1949–1971) |
צרפת | מערב אירופה | הרפובליקה הצרפתית החמישית | 1958 | הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית (1945–1946) הרפובליקה הצרפתית הרביעית (1946–1958) |
רוסיה | מזרח אירופה | הפדרציה הרוסית | 1992 | ברית המועצות (1945–1991) |
הממלכה המאוחדת | מערב אירופה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד | 1945 | — |
ארצות הברית | צפון אמריקה | ארצות הברית של אמריקה | 1945 | — |
החברות המתחלפות נבחרות לתקופת כהונה של שנתיים החל מ-1 בינואר. בראשית כל שנה מתחלפות חמש חברות בחמש חברות חדשות. החברות המתחלפות נבחרות על ידי העצרת הכללית לפי אזורים. החלוקה לגושים היא בלתי-רשמית, ולכן נתונה לשינויים. הגוש האפריקני בוחר שלוש נציגות, הגוש של אסיה, הגוש של אמריקה הלטינית והגוש של "מערב אירופה ושאר המדינות" בוחרים, כל אחד, שתי נציגות; והגוש של מזרח אירופה בוחר נציגה אחת. כמו כן, נהוג שאחת הנציגות תהא מדינה ערבית, וזו נבחרת לסירוגין מבין הנציגות של אסיה ואפריקה.
החברות המתחלפות
עריכהתקופת כהונה | אפריקה | אסיה | אמריקה הלטינית והקריבים | מזרח אירופה | מערב אירופה | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2022 | גאנה | גבון | איחוד האמירויות הערביות | ברזיל | אלבניה | |||||
2023 | מוזמביק | יפן | אקוודור | מלטה | שווייץ | |||||
2024 | אלג'יריה | סיירה לאון | קוריאה הדרומית | גיאנה | סלובניה |
על פי פרק 7 של מגילת האו"ם, מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף היחיד של האו"ם המוסמך, במקרה של "איום לשלום, הפרות שלום או פעולות של תוקפנות", להטיל סנקציות (ובכלל זאת אמברגו) על מדינה מסוימת ואף להתיר שימוש בכוח נגדה "למען שמירת או השבת השלום והביטחון הבינלאומי". דוגמה לכך היא החלטה 665 (אוגוסט 1990) שאישרה שימוש בכח כדי לאכוף את הסנקציות שהוטלו על עיראק בהחלטות 660 ו-661 עקב פלישתה לכווית. ההחלטה הובילה לפרוץ מלחמת המפרץ. החלטת מועצת הביטחון 1973 (17 במרץ 2011) התירה למדינות החברות לנקוט "בכל אמצעי דרוש" כדי להבטיח את שלום האזרחים בלוב. ההחלטה המריצה התערבות בינלאומית בסכסוך והביאה לנפילת משטרו של הרודן מועמר קדאפי.[1] מקרה אחר של אכיפה כזו היה בעניין דרום אפריקה בשנות ה-80, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה[דרוש מקור].
מועצת הביטחון התכנסה לראשונה בלונדון ב-17 בינואר 1946, וקיבלה את החלטתה הראשונה ב-23 בינואר. מיום היווסדה ועד 23 בפברואר 2017 קיבלה המועצה 2,343 החלטות.[2]
הגדלת מספר חברי הקבע במועצה
עריכה- ערך מורחב – קריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם
בביקורו כנשיא ארצות הברית בניו דלהי בנובמבר 2010, הכריז אובמה כי יתמוך[3] בצירופה של הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון וכעבור שבוע הכריז ביוקוהמה כי יתמוך במושב קבע ליפן.[4] ובכך אישר הבטחות קודמות בנושא.
נשיא המועצה
עריכהתפקיד נשיא המועצה עובר ברוטציה מדי חודש בין חברות המועצה על פי סדר שמות המדינות באנגלית. תקופת הכהונה הוסדר בהחלטה 14 של מועצת הביטחון של האו"ם.
ישראל במועצת הביטחון
עריכה- ערך מורחב – יחסי האו"ם–ישראל
ישראל היא המדינה הראשונה שגונתה על ידי מועצת הביטחון ב-13 בנובמבר 1966 בעקבות פעולת התגמול בכפר סמוע, אז בממלכת ירדן. הגינוי היה ברוב של 14 קולות ונמנעת אחת, ניו זילנד.[5] ישראל מעולם לא נבחרה לכהן במועצת הביטחון. משנת 2000 עד שנת 2004, ישראל לא הייתה חברה באחד הגושים הבלתי-פורמליים שמהם נבחרות המדינות המועמדות לחברות במועצה, אלא לישראל היה מעמד של חברה זמנית בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות. ב-30 באפריל 2004 העביר בית הנבחרים של ארצות הברית החלטה הקוראת לשלב את ישראל באופן מלא בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות, והדבר הושג במאי 2004, אז קיבלה ישראל מעמד קבוע בהליכים בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות.
הסכסוך בין ישראל למדינות ערב הסמוכות לה והסכסוך הישראלי-פלסטיני הם נושאים מרכזיים בדיוניה של מועצת הביטחון. מדיניותה של ישראל, שלעיתים אינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית, מביאה לכך שפעמים עולות להצבעה החלטות המגנות את המדיניות הזו. החלטות אלה לעיתים זוכות לתמיכה של כמעט כל חברות המועצה ורק וטו של ארצות הברית, או איום בווטו כזה, מונע קבלת החלטות אלה. בין השנים 1989–2008 הטילה ארצות הברית וטו 13 פעמים, 11 פעמים מתוכן בהחלטות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. באוגוסט 2011 הועלתה במועצת הביטחון הצעה לניסוח הצהרה נשיאותית לגינוי מתקפת הטרור בדרום ישראל. ההצעה זכתה לתמיכת רוב חברות המועצה, אך לא אושרה עקב דרישת לבנון להוסיף להצהרה גינוי לפעולת התגובה של ישראל בעזה.[6]
עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:
- החלטה 69: התקבלה ב-4 במרץ 1949, קבעה כי ישראל היא מדינה שוחרת שלום והמליצה לעצרת הכללית של האומות המאוחדות לקבלה כחברה באו"ם. החלטה זו הובילה לקבלתה של ישראל לאו"ם ב-11 במאי 1949, בעקבות החלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם.
- החלטה 242: התקבלה ב-22 בנובמבר 1967, וקראה לישראל לסגת מ"שטחים כבושים" שכבשה במלחמת ששת הימים. בנוסף קראה ההחלטה לסיום מצב הלוחמה וכיבוד הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינות המזרח התיכון. בנוסף הכירה המועצה בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה, ולשמר לעצמה גבולות בני הגנה.
- החלטה 338: התקבלה ב-22 באוקטובר 1973, וקראה להפסקת אש במלחמת יום הכיפורים.
- החלטה 339: התקבלה ב-23 באוקטובר 1973, והורתה על הפסקת אש מיידית במלחמת יום הכיפורים, הצבת משקיפי או"ם בקווים, וחזרה לעמדות שהחזיקו הצדדים בעת הפסקת האש הקודמת.
- החלטה 340: התקבלה ב-25 באוקטובר 1973, ודרשה הפסקת אש מיידית במלחמת יום הכיפורים וחזרה לעמדות שהחזיקו הצדדים ב-22 באוקטובר 1973.
- החלטה 425: התקבלה ב-19 במרץ 1979, דרשה את נסיגת ישראל מלבנון והקימה את יוניפי"ל בעקבות מבצע ליטני.
- החלטה 1701: התקבלה ב-12 באוגוסט 2006, וקראה להפסקת אש לסיום מלחמת לבנון השנייה ולפריסת כוחות יוניפי"ל חמושים נוספים בדרום לבנון.
- החלטה 1860: התקבלה ב-9 בינואר 2009, וקראה להפסקתו של מבצע עופרת יצוקה, נסיגת כוחות צה"ל משטח רצועת עזה וכינון הפסקת אש מיידית.
- החלטה 2334: התקבלה ב-23 בדצמבר 2016, קבעה שההתנחלויות הישראליות בכל השטחים שנכבשו בשנת 1967 אינן חוקיות.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (בספרדית)
- אתר האינטרנט הרשמי של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (בסינית)
- אתר האינטרנט הרשמי של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (בצרפתית)
- אתר האינטרנט הרשמי של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (בערבית)
- אתר האינטרנט הרשמי של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (ברוסית)
- אתר האינטרנט הרשמי של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (באנגלית)
- רפורמה במועצת הביטחון, באתר "סיקור ממוקד"
- אתר מועצת הביטחון (באנגלית)
- מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ BBC News - Libya UN Resolution 1973: Text analysed
- ^ הצהרה לעיתונות על החלטה מספר 2343 של מועצת הביטחון
- ^ סוכנויות הידיעות, אובמה: תומך במושב קבוע להודו במועה"ב, באתר nrg, 8 בנובמבר 2010
- ^ אובמה: יפן היא "מודל ראוי" למועצת הביטחון, באתר ynet, 13 בנובמבר 2010
- ^ דר' ישראל צבי כנר, אנציקלופדית השיאים, הוצאת מלוא בע"ם עמוד 28
- ^ יצחק בן-חורין, לבנון סיכלה גינוי במועצת הביטחון למתקפת הטרור, באתר ynet, 20 באוגוסט 2011