יחסי בוסניה והרצגובינה – קרואטיה

יחסי בוסניה והרצגובינה – קרואטיה
בוסניה והרצגובינה	קרואטיה
שטח (בקילומטר רבוע)
51,197	56,594
אוכלוסייה
3,156,092	3,866,149
תמ"ג (במיליוני דולרים)
27,055	82,689
תמ"ג לנפש (בדולרים)
8,572	21,388
משטר
רפובליקה	רפובליקה

יחסי בוסניה והרצגובינה–קרואטיה הם יחסי החוץ בין בוסניה והרצגובינה לרפובליקת קרואטיה. המדינות המודרניות היו שתיהן חלק מיוגוסלביה. רוב האוכלוסייה בשתי המדינות מדברת אחת מהניבים של סרבו-קרואטית. שתי המדינות חולקות גבול משותף של 932 קילומטרים.

היסטוריה

בוסניה והרצגובינה וקרואטיה היו שתיהן חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן הצטרפו למדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, אשר חברה לממלכת סרביה ולממלכת מונטנגרו, להקמת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, אשר הפכה בשנת 1929 לממלכת יוגוסלביה. במהלך מלחמת העולם השנייה היו שטחי שתי המדינות תחת שליטת המדינה העצמאית של קרואטיה, מדינה גרורה של גרמניה הנאצית שהונהגה על ידי תנועת האוסטאשה הקרואטית הפשיסטית. לאחר המלחמה הן שבו להיות חלק מיוגוסלביה בראשותו של טיטו.

בראשית שנות התשעים היו שתי המדינות מעורבות במלחמות יוגוסלביה, סכסוכים חמושים שבאו בעקבות התפרקות יוגוסלביה לחמש מדינות ריבוניות: בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, הרפובליקה של מקדוניה, סלובניה והרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (שהפכה בשנת 2003 לסרביה ומונטנגרו, והתפרקה בשנת 2006). הקרואטים, הבוסניאקים והסרבים (כולל הקרואטים-בוסנים והבוסנים-סרבים) נלחמו זה בזה בבריתות לא יציבות בסדרת קונפליקטים. מרבית המלחמות אירעו בשטחה של בוסניה והרצגובינה, שם הקימו הקרואטים את הקהילה הקרואטית של הרצג-בוסניה. עם זאת, לאחר המלחמות שמרו בוסניה והרצגובינה וקרואטיה על אותו גבול שהיה להם בתקופת יוגוסלביה, ובעקבות הסכם דייטון בוסניה והרצגובינה חולקה לשתי ישויות על בסיס שלושת העמים: רפובליקה סרפסקה (לסרבים) והפדרציה של בוסניה והרצגובינה (לבוסנים והקרואטים). על פי ספר העובדות העולמי 7,269 פליטים קרואטים עדיין מתגוררים בבוסניה והרצגובינה ו-31,600 איש הם עקורים מבוסניה. ב-2009 חאריס סילייג'יץ', חבר נשיאות בוסניה והרצגובינה מטעם הבוסניאקים, הביע ביקורת על הסכם דייטון ותוצאותיו.

יחסים כלכליים

היצוא לבוסניה והרצגובינה מסתכם ב-14.4% מכלל היצוא הקרואטי, ואילו משנת 2007 בוסניה והרצגובינה היא שותפת הסחר החמישית בגודלה בקרואטיה. כתוצאה מכך, קרואטיה היא גם היבואנית והיצואנית הגדולה ביותר של בוסניה והרצגובינה, ואילו בוסניה והרצגובינה היא הרוכשת השנייה בגודלה של סחורות קרואטיות. עם 343 מיליון מארק סחיר (237 מיליון דולר) של הון זר שהושקע, קרואטיה היא המשקיעה המובילה בבוסניה והרצגובינה, ומובילה עם סלובניה (302 מיליון מארק סחיר, או 208 מיליון דולר) וסרביה ומונטנגרו (122 מיליון מארק סחיר, או 84 מיליון דולר). בשנת 2007 הסתכם הסחר בין המדינות בסכום של 2,517 מיליון דולר (3.64 מיליארד מארק סחיר, או 13.63 מיליארד קונה קרואטי), גידול של 32 אחוזים לעומת השנה הקודמת.

פיתוח כלכלי

בין המדינות נערכו כמה מיזמים משותפים, ובהם הרחבת הכביש האירופי E73 כדי להעלות אותו לסטנדרטים של כביש מהיר.

סכסוכי גבולות

לשתי המדינות יש כמה קטעים של גבול השנויים במחלוקת, שהגדולה שבהן היא הנוגעת לגישה ימית אל נהר אונה (כפרים בבסיס הר פליישיביצה נמצאים בקרואטיה, בעוד שאחרים הם בבוסניה, המשמעות היא שיש צורך בתשעה מעברי גבול בכביש בודד, וחוסר הפעולה בבעיה זו מונע התפתחות רצינית באזור. קו הרכבת זאגרב–ספליט–ביחאץ' עדיין סגור לתנועה בעיקר בגלל הבעיה הזו. האשרור של הסכם הגבול משנת 1999 עדיין לא התרחש בשנת 2013.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי בוסניה והרצגובינה – קרואטיה בוויקישיתוף