בוסניאקים
בוסניאקים (בוסנית: ביחיד Bošnjak, קרי בושניאק; ברבים Bošnjaci, קרי בושניאצי) הוא כינויה של קבוצה אתנית סלאבית דרומית המתרכזת בבוסניה והרצגובינה, עם מיעוטים בחלקים אחרים של יוגוסלביה לשעבר (סרביה, מונטנגרו, קוסובו, סלובניה, קרואטיה ומקדוניה).
אוכלוסייה | |
---|---|
כ-3 מיליון | |
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
בוסניה והרצגובינה: 1,805,910–2,218,638
האיחוד האירופי (כולל): 400,000 | |
שפות | |
בוסנית | |
דת | |
האסכולה החנפית של האסלאם הסוני | |
קבוצות אתניות קשורות | |
סלאבים דרומיים | |
בני הקבוצה מאופיינים בזיקתם הגאוגרפית-היסטורית לאזור בוסניה, בהשתייכותם לדת האסלאם (הפלג הסוני-חנפי) החל במאות ה-15 וה-16, בשפתם – בוסנית, ובתרבותם המשותפת. עקב מאפיינים אלה מכונים הבוסניאקים גם מוסלמים בוסנים (ולעיתים פשוט "בוסנים", אלא שמונח זה משמש גם להגדרת בני כל הקבוצות האתניות בבוסניה והרצגובינה). בעבר, לפני שהכינוי "בוסניאקים" נכנס לשימוש, כדי להבחין בינם לבין קבוצות אתניות אחרות בבוסניה והרצגובינה (ובשאר הבלקן), היו מכנים אותם פשוט "מוסלמים". באנגלית הם מכונים "בוסניאקים" או בצורה בהתאם לדתם, "בוסנים-מוסלמים".
במחצית המאה ה-19, לאחר השתלטות האימפריה האוסטרו-הונגרית על שטחי בוסניה-הרצגובינה של ימינו, היגרו בוסניאקים מוסלמים שלא רצו לחיות תחת שלטון נוצרי לשטחי האימפריה העות'מאנית. אלפים מהם הגיעו לארץ ישראל שם קיבלו אדמות ליישוב מידי השלטון העות'מאני שחיפש להגדיל את רווחי המיסים והתבואה מן הארץ הדלילה באוכלוסין[1], ונקראו "בושנאקים" בפי האוכלוסייה המקומית דוברת הערבית. בחלוף השנים הם נטמעו באוכלוסייה הערבית המקומית, ושם המשפחה נשמר אצל חלק מצאצאיהם בהטיות שונות (בושנאק, בושנק וכדומה). הבוסניאקים הם גורם אתני בולט בכפר מנדא ועראבה[2]. הכפר הפלסטיני יאנון שבקרבת שכם הוא ביתן של 40 משפחות בוסניאקיות שהיגרו לשם לאחר שהגיעו לארץ ישראל, קבוצה נוספת התיישבה בקיסריה, שם בנו לעצמם בתים על שרידי החומה הצלבנית ועשו שימוש מחודש בחורבות המבנים העתיקים[3].
בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו בוסניאקים בני בוסניה והרצגובינה לדיוויזיה ה-13 של האס אס (Handschar, מילולית: "פגיון").
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ יצחק שכטר, רישום הקרקעות בארץ-ישראל במחצית השנייה של המאה הי"ט, קתדרה 45, תשרי תשמ"ח, 1987
- ^ מרדכי קידר | אינתיפאדת האכזבה העצמית, באתר מידה, 2014-11-13
- ^ רוני אגסי, לא רק הורדוס: האירופאים שחיו בין עתיקות קיסריה לפני 100 שנה, באתר הארץ, 7 ביוני 2017