יחסי ג'יבוטי–סין

יחסי חוץ
יחסי ג'יבוטיסין
ג'יבוטיג'יבוטי הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
ג'יבוטי סין
שטחקילומטר רבוע)
23,200 9,596,967.75
אוכלוסייה
1,148,332 1,425,300,174
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,515 17,963,171
תמ"ג לנפש (בדולרים)
3,061 12,603
משטר
דמוקרטיה נשיאותית רפובליקה עממית

יחסי ג'יבוטי–סין הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה העממית של סין וג'יבוטי. סין וג'יבוטי כוננו יחסים דיפלומטיים ב-8 בינואר 1979. סין מימנה מספר עבודות ציבוריות בפרויקטים בג'יבוטי, כולל אצטדיון, משרדים של משרד החוץ ואת ארמון העם.[1]

פיתוח כלכלי עריכה

מאז הכינוס הראשון של הפורום לשיתוף פעולה סין–אפריקה (אנ') בשנת 2000, בייג'ינג סיפקה 16.6 מיליון דולר במימון הפיתוח לג'יבוטי.[2] פרויקטים מרכזיים של סיוע סיני בג'יבוטי כוללים:

  • 8.2 מיליון דולר למימון הקמת בית חולים בערתה (אנ')[2]
  • מענק של 2.41 מיליון דולר לבניית מטה חדש לשר החוץ של ג'יבוטי
  • 1.75 מיליון דולר בסיוע מזון במהלך בצורת בג'יבוטי בשנת 2005

בסיס צבאי עריכה

בשנת 2016 החלה בניית בסיס חיל הים הסיני בג'יבוטי ששייך לחיל הים של צבא השחרור העממי. האתר היה אמור להיות המתקן הצבאי הראשון בחו"ל של סין, בעלות מוערכת של 600 מיליון דולר. על פי שר החוץ של ג'יבוטי מחמוד עלי יוסוף הבסיס שגודלו 90 דונם יאכלס ככל הנראה רק 300 חיילים סיניים ובעדו ממשלת סין תשלם לממשלת ג'יבוטי 20 מיליון דולר בשנה למשך עשר שנים עם אפשרות לתקופה נוספת של עשר שנים.[3][4][5][6]

פרויקט מי שתייה באתיופיה-ג'יבוטי עריכה

בשנת 2017 הודיעה סין על השקת פרויקט מי שתייה חוצה גבולות בין אתיופיה לג'יבוטי. הפרויקט יכלול התקנת צינור באורך 102 קילומטרים לשאיבת מי תהום מהעיירה האתיופית הדגאללה שיסופק לעיירות עלי סביח, דיח'יל, ערתה וג'יבוטי.[7]

זכויות אדם עריכה

ביולי 2019 חתמו שגרירי האו"ם מחמישים מדינות, כולל ג'יבוטי, על מכתב משותף למועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם המגנה את הטיפול של סין באויגורים ובקבוצות מיעוט מוסלמיות אחרות באזור שינג'יאנג.[8][9]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יחסי ג'יבוטי–סין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Djibouti -- china.org.cn". www.china.org.cn. נבדק ב-2018-12-27.
  2. ^ 1 2 Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development. http://aiddatachina.org/projects?utf8=✓&search=&active_string%5B%5D=Active&country_name%5B%5D=Djibouti&scope_names%5B%5D=Official+Finance(הקישור אינו פעיל)
  3. ^ Page, Jeremy (19 באוגוסט 2016). "China Builds First Overseas Military Outpost". Wall Street Journal. נבדק ב-10 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Zhou, Laura (17 באפריל 2017). "How a Chinese investment boom is changing the face of Djibouti". South China Morning Post. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2017. About half an hour’s drive west of the restaurant, a Chinese military base is surreptitiously taking shape near the dusty construction site of the China-funded, US$590 million Doraleh Multipurpose Port. {{cite news}}: (עזרה)Paice, Edward (30 במאי 2017). "Djibouti Wins Jackpot – Renting Out Desert for Military Bases". The Cipher Brief. נבדק ב-30 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Jacobs, Andrew; Perlez, Jane (25 בפברואר 2017). "U.S. Wary of Its New Neighbor in Djibouti: A Chinese Naval Base". The New York Times. נבדק ב-17 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Chan, Minnie (25 בספטמבר 2017). "Live-fire show of force by troops from China's first overseas military base". South China Morning Post. אורכב מ-המקור ב-26 בספטמבר 2017. נבדק ב-25 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ http://www.china.org.cn/world/Off_the_Wire/2017-06/27/content_41107199.htm
  8. ^ "Fifty ambassadors throw weight behind China on Xinjiang". Global Times. 2019-07-27.
  9. ^ "The Pro-Xinjiang Contingent". Wired. 28 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)