יחסי גרמניה–לבנון

יחסי חוץ
יחסי גרמניהלבנון
גרמניהגרמניה לבנוןלבנון
גרמניה לבנון
שטחקילומטר רבוע)
357,022 10,400
אוכלוסייה
83,262,861 5,251,005
תמ"ג (במיליוני דולרים)
4,072,192 23,132
תמ"ג לנפש (בדולרים)
48,908 4,405
משטר
רפובליקה פדרלית חוקתית רפובליקה פרלמנטרית

יחסי גרמניה–לבנון הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לרפובליקה הלבנונית. היחסים בין שתי הרפובליקות החלו בשנת 1940, בתקופת לבנון הגדולה. היחסים הדיפלומטיים בפועל וחילופי השגרירים בין המדינות החלו בשנת 1953, כאשר מינתה גרמניה שגריר ללבנון, ושנתיים לאחר מכן בשנת 1955 מינתה לבנון שגריר לגרמניה. מספר ההסכמים שנחתמו בין לבנון לגרמניה במהלך השנים הוא 13, כאשר הראשון מביניהם נחתם ב-1951.

יחסים פוליטיים עריכה

ביקורו של נשיא גרמניה פרנק ולטר שטיינמאייר בלבנון בשנת 2018, היה הביקור הראשון של ראש המדינה הגרמנית בלבנון מזה 120 שנה, מאז שביקר הקיסר הגרמני וילהלם השני בהר הלבנון בשנת 1898. גרמניה תומכת בעצמאות לבנון, וכן תומכת בבית הדין המיוחד ללבנון, שהוקם בקשר להתנקשות בחייו של ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי. עמדתה של גרמניה בחוות שבעא תומכת בעמדה הלבנונית, אולם יישום ההחלטה ושחזורה קשורים ליישום החלטה 242 על נסיגת ישראל משטחי מדינות ערב שנכבשו בשנת 1967.

יחסים כלכליים עריכה

לבנון היא שוק פופולרי למוצרים גרמניים, לעומת זאת, היצוא הלבנוני נמוך מאוד לגרמניה. גרמניה היא אחת השותפות הכלכליות הגדולות בלבנון ומדורגת במקום החמישי. מספר חברות גרמניות תרמו למאמץ השיקום לאחר מלחמת לבנון השנייה. ישנם גם הסכמים בנוגע לקידום השקעות וחילופי סחר בין המדינות.

הגירה עריכה

הקהילה הלבנונית בגרמניה מונה כ-120,000 תושבים. מספר הפלסטינים המחזיקים באזרחות לבנונית הוא כ-30,000. הקהילה הלבנונית בגרמניה היא אחת הקהילות הגדולות בעולם הערבי.

יחסים דיפלומטיים עריכה

גרמניה מחזיקה בלבנון שגרירות בביירות בלבד, ואילו לבנון מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין וקונסוליה כללית בפרנקפורט[1].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה