יחסי חוף השנהב – צרפת
| יחסי חוף השנהב – צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| חוף השנהב | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 322,463 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 32,257,790 | 66,591,382 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 78,789 | 3,030,904 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,442 | 45,515 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית למחצה | רפובליקה |
יחסי חוף השנהב–צרפת הם יחסי החוץ בין חוף השנהב וצרפת.
סקירה כללית
עריכהלמרות מחלוקת הבחירות, חוף השנהב ממשיכה לשמור על יחסים קרובים ביותר עם צרפת. הנשיא פליקס הופואה-בואני, שהיה שר בממשלה הקולוניאלית הצרפתית לפני העצמאות, התעקש לשמור על הקשרים. הנשיא ז'אק שיראק ביקר בחוף השנהב זמן קצר לאחר בחירתו בשנת 1995, ואחריו שר החוץ הצרפתי ושרים לענייני חוץ והגנה.
צרפתית היא השפה הרשמית של חוף השנהב. ביטחון חוף השנהב מוגבר על ידי חטיבת נחתים צרפתית המוצבת באביג'אן. כ-20,000 מהגרים צרפתים ממשיכים להקים את ביתם בחוף השנהב, והמטבע במדינה, פרנק CFA, קשור לפרנק הצרפתי. צרפת מקיימת בסיס צבאי בפורט בואט וסייעה בארגון מחדש של הכוחות המזוינים של חוף השנהב. צרפת הייתה המדינה הראשונה שהכירה בניצחון הנשיא לוראן גבאגבו בבחירות באוקטובר 2000. צרפת השתתפה גם במאמצים הצבאיים במדינה במהלך הסכסוך האזרחי 2002–2003. בפברואר 2009 החליטה ממשלת צרפת להסיג מחצית מ-1,800 חיילי הצבא הצרפתי המוצב כיום בחוף השנהב; נשיא צרפת אמר "הסיכון הביטחוני בחוף השנהב פחת וההמתנה לבחירות שתזמונן נותר לא בטוח כבר אינה מצדיקה שמירה על נוכחות צבאית מלאה". לאחר הבחירות באוקטובר 2010, בהתאם לעמדת האומות המאוחדות, הארגונים האפריקאים והקהילה הבינלאומית, הכירה צרפת באלאסן ואטארה כנשיא הלגיטימי של חוף השנהב וקראה ללורן גבאגבו למסור את השלטון בשלום[1].
יחסים כלכליים
עריכהחוף השנהב היא שותפת הסחר המובילה של צרפת באזור פרנק CFA והשלישי בגודלו באפריקה שמדרום לסהרה, אחרי דרום אפריקה וניגריה. צרפת היא שותפת הסחר השנייה בגודלה בחוף השנהב אחרי סין. הסחר בין שתי המדינות נותר יציב בשנת 2016 בהשוואה לשנת 2015. היצוא הצרפתי הסתכם ב-1.1 מיליארד אירו והורכב בעיקר מהמוצרים הבאים: ציוד מכני, חשמל ומחשבים; מוצרי חקלאות, ייעור, דיג וחקלאות-ים; מוצרי אגריבוד; ותרופות. היבוא הצרפתי הסתכם ב-787 מיליון אירו ומורכב בעיקר ממוצרים חקלאיים, בעיקר קקאו וקפה.
הקבוצות הצרפתיות הגדולות שנמצאות באופן מסורתי באפריקה פעילות בעיקר בחוף השנהב באמצעות חברות בנות. יש כמעט 700 חברות צרפתיות, כולל כ-200 חברות בנות שהופכות את חוף השנהב למדינה בה לצרפת יש את הנוכחות החזקה ביותר באפריקה שמדרום לסהרה. סך ההכנסות שהם מייצרים מהווה כ-30% מהתמ"ג במדינה.
כדי לסייע לאפשר יציאה מהמשבר, הציעה צרפת לחוף השנהב תמיכה ניכרת בפורומים פיננסיים בינלאומיים. בשנת 2009 חתמה צרפת על הסכם ארגון מחדש דו-צדדי, שהוביל לביטול חוב של 455 מיליון דולר, תזמון מחדש של 697 מיליון דולר ודחייה של 2.2 מיליארד דולר. בשנת 2011, בעקבות המשבר, העניקה אג'נס פרנסייז דה התפתחות (AFD, סוכנות הפיתוח הצרפתית) למדינה הלוואה בסך 350 מיליון אירו, בעיקר לתשלום משכורות ופנסיות של עובדי מדינה ולמימון הוצאות חברתיות דחופות וההחלמה הכלכלית[1].
נציגויות דיפלומטיות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יחסי חוף השנהב–צרפת, באתר משרד החוץ הצרפתי