ניגריה

הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (באנגלית: Federal Republic of Nigeria, בהאוסה: Jamhuriyar Tarayyar Najeriya, ביורובה: Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà, באיגבו: Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà) היא מדינה במערב אפריקה והמדינה המאוכלסת ביותר ביבשת. אוכלוסייתה מונה מעל 200 מיליון בני אדם. היא גובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון. עיר בירתה, אבוג'ה, שוכנת במרכז המדינה. בניגריה מדברים מעל ל-525 שפות שונות, אך השפות הלאומיות הן האוסה, איגבו, יורובה, ואנגלית (השפה הרשמית). נשיא ניגריה הוא מוחמדו בוהארי.

הרפובליקה הפדרלית של ניגריה
Federal Republic of Nigeria
Jamhuriyar Tarayyar Najeriya (האוסה)
Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà (יורובה)
Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà (איגבו)

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	שלום ואחדות, כוח וקידמה
המנון לאומי	המנון ניגריה
ממשל
משטר	רפובליקה פדרלית
ראש המדינה	נשיא ניגריה
ראש הרשות המבצעת	נשיא ניגריה
נשיא ניגריה	בולה טינובו
שפה רשמית	אנגלית שפות לאומיות: האוסה, איגבו, יורובה
עיר בירה	אבוג'ה 9°10′N 7°10′E
רשות מחוקקת	האספה הלאומית של ניגריה
רשות שופטת	בתי המשפט בניז'ר
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
העיר הגדולה ביותר	לאגוס
שטח יבשתי	923,768 קמ"ר (33 בעולם)
אחוז שטח המים	1.4%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה
עצמאות מהממלכה המאוחדת	1 באוקטובר 1960
ישות קודמת	הפדרציה של ניגריה
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	234,302,133 נפש (6 בעולם)
צפיפות	253.64 נפש לקמ"ר (58 בעולם)
דת	אסלאם (53.5%) נצרות (45.9%) אחרים (0.6%)
אוכלוסייה לפי גילאים גילאי 0–14 41.01% גילאי 15–24 20.60% גילאי 25–54 31.19% גילאי 55–64 4.15% גילאי 65 ומעלה 3.05%
כלכלה
תמ"ג (2023)	362,815 מיליון $ (43 בעולם)
תמ"ג לנפש	1,548$ (182 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.548 (161 בעולם)
מדד ג'יני	35.1 (נכון ל־2018)
מטבע	נאירה‏ (NGN)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של ניגריה
שונות
סיומת אינטרנט	ng
קידומת בין־לאומית	234
סמלים לאומיים	Costus spectabilis (פרח לאומי)
nigeria.gov.ng
(למפת ניגריה מוגדלת)   אבוג'ה לאגוס קנו איבדאן קדונה פורט הרקורט מיידוגורי בנין ניז'ר צ'אד קמרון מפרץ גינאה ניגריה (למפת ניגריה רגילה)   אבוג'ה לאגוס קנו איבדאן קדונה פורט הרקורט מיידוגורי בנין ניז'ר צ'אד קמרון מפרץ גינאה ניגריה

כ-53.5% מאוכלוסיית ניגריה הם מוסלמים, והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ניגריה

חפירות ארכאולוגיות מגלות שניגריה הייתה מיושבת בחלקה לפני יותר מ-9,000 שנה. באותה תקופה שלט בניגריה שבט האוסה. בין השנים 500 לפנה"ס ל-200 פרחה בניגריה תרבות הנוק. מאוחר יותר, בין שנת 700 עד למחצית הראשונה של המאה ה-15, האזור שמכונה היום ניגריה היה תחת שליטת ערי המדינה של שבטי היורובה איפה ואויו אימפריית קנאם בורנו ממלכת בנין ממלכת נארי וערי המדינה של שבטי האוסה קנו וקאטסינה.

במאה ה-15 הופיעו בניגריה האירופים הראשונים, מגלי ארצות וסוחרים פורטוגזים, וסחר העבדים בניגריה החל לפרוח. במאות ה-17 וה-18 הגיעו לאזור ניגריה גם האנגלים. בשנת 1807, ביטלה בריטניה את סחר העבדים בניגריה.

בשנת 1866 השתייכה ניגריה למושבת החסות הבריטית סיירה לאון. בשנת 1874, עברה לשליטתה של מושבת החסות הבריטית גאנה. בשנת 1886 הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת.

בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה התעוררות פוליטית משמעותית בניגריה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החלה דרישה בקרב תושבי ניגריה לעצמאות. בשנת 1957 העניקו הבריטים עצמאות למזרח ולמערב ניגריה וכראש ממשלה נבחר אבובכר טפאווה בלווה, וזמן קצר לאחר מכן הוענקה עצמאות גם לצפון ניגריה. ב-7 באוקטובר 1960 הצטרפה ניגריה לאו"ם כחברה ה-99, ב-1966 נרצח ראש הממשלה בלווה בהפיכה צבאית.

ב-1967 הכריז המחוז המזרחי במדינה על פרישתו, ועל הקמת מדינה חדשה בשם ביאפרה. מלחמת ביאפרה, שפרצה מיד בין השלטון המרכזי והמדינה הבדלנית, נמשכה כשנתיים וחצי, וחוללה אסון הומניטרי כבד – כמיליון מתים לפי הערכות שונות. בינואר 1970 נכנעו בני ביאפרה, ושטחיה שולבו מחדש בפדרציה הניגרית.

עד 1991 הייתה לאגוס עיר הבירה של ניגריה. ב-12 בדצמבר 1991 הוכרזה אבוג'ה כעיר הבירה.

ב-2009 פתח ארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם במרד מזוין נגד השלטון. משמעות שמו של הארגון היא "חינוך מערבי הוא אסור". הטרוריסטים חברי הארגון תקפו את כוחות הביטחון ופגעו במוסדות ממשלתיים. בעבר הצהירו ראשי הארגון כי הם שואפים להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה. בדצמבר 2011 נהרגו כ-70 בני אדם במדינת יובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. הארגון תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטה האומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם. ב-3 במרץ 2013, רצחו טרוריסטים מארגון "בוקו חראם" יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה.

בשנת 2012 התרחשה התפוצצות מכלית הדלק באוקובי בה נהרגו מעל ל-120 אזרחים ורבים נפצעו.

בניגריה מתקיים סכסוך מתמשך בין האוכלוסייה הנוצרית לבין האוכלוסייה המוסלמית. בשנים 2022 ו-2023 התרחשה סדרה של מעשי טבח באזור פלטו.

פוליטיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ניגריה היא רפובליקה פדרלית המעוצבת על פי דגם ארצות הברית, עם 36 מדינות ובירת אבוג'ה כמחוז עצמאי פדרלי. הסמכות המבצעת מופעלת על ידי הנשיא. הנשיא הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה הפדרלית; הנשיא נבחר בהצבעה עממית לכל היותר של שתי קדנציות של ארבע שנים. מושלי המדינה, כמו הנשיא, נבחרים לארבע שנים ויכולים לכהן לכל היותר שתי קדנציות. כוחו של הנשיא נבדק על ידי סנאט ובית הנבחרים, המשולבים בגוף דו-קומתי הנקרא האספה הלאומית. הסנאט הוא גוף בן 109 מושבים עם שלושה חברים מכל מדינה ואחד מאזור הבירה אבוג'ה; החברים נבחרים בהצבעה עממית לכהונה של ארבע שנים. הבית מכיל 360 מושבים, כאשר מספר המושבים לכל מדינה נקבע לפי אוכלוסייה.

נשיא ניגריה נבחר בשיטת שני סיבובים שונה. כדי להיבחר בסיבוב הראשון, על מועמד לקבל רוב יחסי של הקולות ויותר מ-25% מהקולות בלפחות 24 מתוך 36 המדינות. אם אף מועמד לא מגיע למכשול זה, מתקיים סבב הצבעה שני בין המועמד המוביל למועמד הבא שקיבל את רוב הקולות במספר המדינות הגבוה ביותר. מועמדים לנשיאות לוקחים "שותף רץ" (מועמד לסגנית הנשיא) שהוא גם מבחינה אתנית וגם מבחינה דתית ההפך מעצמם: מועמד נוצרי מהדרום יבחר בת זוג מוסלמית מהצפון – ולהפך. אין חוק שקובע זאת, ובכל זאת כל המועמדים לנשיאות מאז קיומה של הרפובליקה הרביעית דבקו בכלל זה.

מערכת המשפט

בניין הסנאט של ניגריה

החוקה של ניגריה היא החוק העליון של המדינה. קיימות ארבע מערכות משפטיות מובחנות בניגריה, הכוללות את המשפט האנגלי, המשפט המקובל, המשפט המנהגי ודיני השריעה:

• החוק האנגלי בניגריה מורכב מאוסף חוקים בריטיים מהתקופה הקולוניאלית.
• המשפט המקובל הוא אוסף החלטות שיפוטיות מוסמכות בתחום המשפט האזרחי (מה שנקרא תקדימים) שניתנו במדינה הנוגעת בדבר – במקרה זה ניגריה. (שיטה זו מצויה בעיקר במדינות אנגלו-סכסיות; לעומת זאת ביבשת אירופה שולט המשפט האזרחי המקודם ובמידת האפשר המופשט, כמו בקוד נפוליאון בצרפת).
• המשפט המקובל נגזר מנורמות ומפרקטיקות מסורתיות של הילידים, לרבות ישיבות ליישוב סכסוכים של אגודות סודיות של אדמות יורובה הקדם-קולוניאליות.
• חוק השריעה (הידוע גם כחוק האסלאמי) שימש בעבר רק בצפון ניגריה, שבה האסלאם היא הדת השלטת. הוא נמצא בשימוש גם במדינת לאגוס, מדינת אויו, מדינת קווארה, מדינת אוגון ומדינת אוסון על ידי מוסלמים. חוקי העונשין המוסלמיים אינם זהים בכל מדינה והם מבדילים בענישה ובעבירות לפי השתייכות דתית (למשל, צריכת אלכוהול והפצה).

בית המשפט העליון בו הוא בית המשפט העליון של ניגריה.

יחסי חוץ

עם קבלת העצמאות ב-1960, ניגריה הפכה את האחדות האפריקאית למרכז מדיניות החוץ שלה. חריג אחד מהמוקד האפריקאי היה מערכת היחסים הקרובה של ניגריה שהתפתחה עם ישראל לאורך שנות ה-60. ישראל נתנה חסות ופיקחה על בניית בנייני הפרלמנט של ניגריה.

מדיניות החוץ של ניגריה הועמדה למבחן בשנות ה-70 לאחר שהמדינה יצאה מאוחדת ממלחמת האזרחים שלה. היא תמכה בתנועות נגד ממשלות מיעוטים לבנים בדרום אפריקה. ניגריה תמכה בקונגרס הלאומי האפריקאי על ידי נקיטת קו נוקשה כלפי ממשלת דרום אפריקה. ניגריה הייתה חברה מייסדת של הארגון לאחדות אפריקאית (כיום האיחוד האפריקאי) ויש לה השפעה עצומה במערב אפריקה ובאפריקה בכללותה. ניגריה ייסדה מאמצי שיתוף פעולה אזוריים במערב אפריקה, ותפקדה כנושאת הדגל של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) ו-ECOMOG (במיוחד במהלך מלחמות האזרחים בליבריה וסיירה לאון) – שהם ארגונים כלכליים וצבאיים, בהתאמה.

עם עמדה זו הממוקדת באפריקה, ניגריה שלחה בקלות חיילים לקונגו בהוראת האו"ם זמן קצר לאחר העצמאות (והיא שמרה על חברות מאז אותה תקופה). ניגריה גם תמכה במספר גורמים פאן-אפריקאים וממשל פרו-עצמי בשנות ה-70, כולל גיוס תמיכה ב-MPLA של אנגולה, SWAPO בנמיביה, וסיוע להתנגדות לממשלות המיעוט של מוזמביק פורטוגזית ורודזיה. ניגריה שומרת על החברות בתנועה הלא-מזדהה. בסוף נובמבר 2006, היא ארגנה ועידת אפריקה-דרום אמריקה באבוג'ה כדי לקדם את מה שכמה מהמשתתפים כינו קשרים "דרום-דרום" במגוון חזיתות. ניגריה היא גם חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובחבר העמים.

ניגריה נותרה שחקנית מפתח בתעשיית הנפט הבינלאומית מאז שנות ה-70, והיא שומרת על חברות ב-OPEC, אליה הצטרפה ביולי 1971. מעמדה כיצרנית נפט מרכזית מהווה גורם בולט ביחסים הבינלאומיים ההפכפכים לעיתים עם מדינות מפותחות, בעיקר ארצות הברית, ועם מדינות מתפתחות.

מאז שנת 2000, יחסי הסחר בין סין לניגריה עלו באופן אקספוננציאלי. חלה עלייה בסחר הכולל של למעלה מ-10,384 מיליון דולר בין שתי המדינות משנת 2000 עד 2016.עם זאת, מבנה יחסי הסחר בין סין לניגריה הפך לנושא פוליטי מרכזי עבור המדינה הניגרית. הדבר מומחש על ידי העובדה שהיצוא הסיני מהווה כ-80% מסך נפחי הסחר הדו-צדדיים.זה הביא לחוסר איזון סחר רציני, כאשר ניגריה מייבאת פי עשרה יותר ממה שהיא מייצאת לסין. לאחר מכן, כלכלת ניגריה הופכת להסתמך יתר על המידה על יבוא זול כדי לקיים את עצמה, וכתוצאה מכך לירידה ברורה בתעשייה הניגרית במסגרת הסדרים כאלה.

לוחמי הכוחות המיוחדים של צבא ניגריה

בהמשך למדיניות החוץ הממוקדת באפריקה, ניגריה הציגה את הרעיון של מטבע אחד למערב אפריקה המכונה "אקו" בהנחה שהוא יונהג על ידי הנאירה. אבל ב-21 בדצמבר 2019, נשיא חוף השנהב, אלסאן אואטרה, עמנואל מקרון ומדינות רבות אחרות של UEMOA הודיעו כי הן פשוט ישנו את שמו של פרנק ה-CFA במקום להחליף את המטבע כפי שהתכוון במקור. החל משנת 2020, המטבע האקו נדחה ל-2025.

כוחות מזוינים

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של ניגריה

הכוחות המזוינים של ניגריה הם הכוחות הצבאיים המשולבים של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה. הם מורכבים מצבא ניגריה, הצי הניגרי וחיל האוויר הניגרי. נשיא ניגריה מתפקד כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, מפעיל את סמכותו החוקתית באמצעות משרד ההגנה, האחראי על ניהול הצבא ואנשיו. הראש המבצעי של הכוחות המזוינים הוא ראש מטה ההגנה, הכפוף לשר ההגנה הניגרי. עם כוח של יותר מ-223,000 חיילים פעילים, הצבא הניגרי הוא אחד משירותי הלחימה במדים הגדולים באפריקה. לפי "Global Firepower", הכוחות המזוינים של ניגריה הם כוח הצבא הרביעי בעוצמתו באפריקה, ומדורגים במקום ה-35 בדירוג הבינלאומי.

מדינות הפדרציה

ערך מורחב – מדינות ניגריה

מפת מנהלית של הפדרציות של ניגריה

ניגריה מורכבת מ-36 מדינות ומטריטוריה פדרלית אחת: אבוג'ה (הטריטוריה הפדרלית של הבירה), אבוני, אביה, אדו, אדמווה, אוגון, אויו, אונדו, אוסון, אימו, אנמברה, אנוגו, אקווה איבום, אקיטי, באוצ'י, בורנו, ביילסה, בנו, גומבה, ג'יגווה, דלתה, זמפרה, טרבה, יובה , לאגוס, ניג'ר, נסרווה, סוקוטו, פלטו, קבי, קגן, קדונה, קוארה, קוגי, קנו, קצינה, קרוס ריוור, ריוורס.

דרום הארץ במיוחד מאופיין בעיור חזק מאוד ובמספר רב יחסית של ערים. לפי הערכה משנת 2015, יש בניגריה 20 ערים עם יותר מ-500,000 תושבים, כולל עשר ערים עם אוכלוסייה של מיליון תושבים.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת ניגריה

פחות משישים אחוזים מתושבי המדינה מחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עונייה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט.

המדינה עשירה במשאבי טבע כמו נפט, פחם, זהב, כסף, עופרת, אבץ ועוד. המדינה גם מפיקה את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסוד ניאוביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמית של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרות בדיל גדולים בדרום המדינה.

גשר יבשתי שלישי על פני לגונת לאגוס

עם זאת, כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות (כגון בגידול של כותנה, דקל, תירס, קוקוס ועוד; תושבי ניגריה עוסקים גם בגידול בקר וצאן) ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאוד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע עצמה מועטה וגם היא מתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול.

ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ נובעים מענף הנפט וכך גם 20% מהתוצר הלאומי הגולמי.

הרכבת הקלה של אבוג'ה

על פי דו"ח של אונסק"ו משנת 2009, תעשיית הקולנוע בניגריה, המכונה "נוליווד", עקפה בכמות את הוליווד האמריקאית – ואף תפסה את המקום השני בעולם (אחרי בוליווד מהודו) מבחינת מספר הסרטים המופקים מדי שנה. בניגריה בתי קולנוע ספורים בלבד, וכל 872 הסרטים שהופקו במדינה בשנת 2006, נעשו בפורמט וידאו.

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ניגריה

ניגריה שוכנת במפרץ גינאה. שכנותיה הן בנין, ניז'ר, צ'אד וקמרון.

הגדול בנהרות החוצים את ניגריה הוא נהר הניז'ר. זהו האזור הפורה ביותר בניגריה והוא גם עשיר מאוד בנפט. לרוחב חופי הדלתה יש רצועת חוף עם ביצות גדולות ובהן דגה עשירה אך גם מחלות ומגפות המפילות חללים באוכלוסיית האזור.

מן הביצות אל פנים הארץ משתרע מישור המכוסה כולו דקלים, המשמשים מרכיב חשוב בתפוקה החקלאית במדינה. מכאן נישאת רמה מיוערת רחבת ידיים, המכוסה יער גשם טרופי ובה גם הר דימלנג (Dimlang).

בצפון המדינה משתרע מדבר צחיח, מישורי ודליל אוכלוסין הקרוי גם סוואנה.

האקלים בצפון הוא חם ויבש, וביתר המדינה חם, טרופי וגשום במרבית השנה.

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של ניגריה

ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. אוכלוסיית ניגריה נאמדת ביותר מ-200 מיליון נפש והיא שביעית בעולם בגודל האוכלוסייה. שיעור הילודה במדינה גבוה ועומד על כ-40.4 לידות ל-1,000 בני אדם. על פי הערכות האו"ם אוכלוסייתה של ניגריה צפויה לגדול עד ליותר מ-700 מיליון בשנת 2100. תוחלת החיים הממוצעת היא 62.6 שנים.

תושבי צפון ניגריה הם ברובם מוסלמים, בעוד תושבי הדרום ברובם נוצרים. בתוך הצפון יש להבחין בין הצפון ה"אמיתי" שהוא מוסלמי, ובין הרצועה התיכונה, אשר חלק ניכר מתושביה אינם מוסלמים. בדרום יש להבחין בין המזרח הנוצרי ברובו המוחלט, לבין המערב שבו יש אחוז מוסלמים גבוה (כ-40 אחוז), בנוסף לרוב הנוצרי.

שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה המהוות יחד כ-60% מהאוכלוסייה הן:

• האוסה –פולאני שהיא קבוצה מוסלמית המתגוררת בעיקר באזורי ערבה ומדבר וכוללת כ-60% מהמוסלמים בצפון
• יורובה שהיא קבוצה נוצרית-אנימיסטית המקיפה כ-70% מתושבי מערב ניגריה
• איגבו – קבוצה נוצרית כפרית, הנקראת לעיתים איבו ומתגוררת בעיקר באזורים הכפריים של מזרח ניגריה

כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה, נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהן מלריה, שחפת, אבולה ואיידס. למעלה ממיליון מתושבי ניגריה הם עיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראייה קשות בשל מגפות כמו גרענת ועיוורון הנהרות. ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על מחצית האחוז מהתקציב.

בשנת 2022 דווח כי במדינה יש רקארבעה רופאים לכל 10,000 תושבים.

הגבולות בין חבלי הצפון, המזרח והמערב, כפי שנקבעו ב-1939 בידי הבריטים ניסו לקחת בחשבון את החלוקה האתנית של האוכלוסייה, אך לא תמיד חפפו במדויק את החלוקה האתנית. לדוגמה: בצפון ניגריה היו עד 1967 מאות אלפי יורובה בשטחים שהיו חלק מהאימפריה הפולאנית.

הערים הגדולות של ניגריה חישוב המבוסס על תחזית רשמי לתאריך 21 במרץ 2022
	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה
לאגוס קנו
	1	לאגוס	לאגוס	15,070,000	11	אילורין	קוארה	1,080,000	איבדאן אבוג'ה
	2	קנו	קנו	4,910,000	12	ג'וס	פלטו	1,040,000
	3	איבדאן	אויו	3,190,000	13	סוקוטו	סוקוטו	1,040,000
	4	אבוג'ה	ה הפדרלי של ניגריה	2,690,000	14	זריה	קדונה	980,000
	5	פורט הרקורט	ריברס	2,120,000	15	אנוגו	אנוגו	950,000
	6	קדונה	קדונה	1,850,000	16	וארי	דלתה	910,000
	7	בנין סיטי	אדו	1,680,000	17	אבאוקוטה	אוגון	735,000
	8	אבה	אביה	1,160,000	18	אקורה	אונדו	730,000
	9	אוניטשה	אנמברה	1,150,000	19	קאצינה	קאצינה	670,000
	10	מיידוגורי	בורנו	1,110,000	20	אושוגבו	אוסון	645,000

דתות

האוכלוסייה היא הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות הנבדלות זו מזו בדתן, בזרמי אמונתן, שפתן ותרבותן.

נכון לסקר אוכלוסין מ-2018, כ-53.5% מאוכלוסיית נינגריה הם מוסלמים, בעוד שכ-45.9% הם נוצרים. היתר מהווים כ-0.6% של בני אמונות שבטיות שונות ואחרות.

זוהי תוצאה של הקמת ניגריה על פי החלטה של מדינות אירופה בוועידת ברלין, שנערכה בשנים 1884–1885, ובה נמסר שטחה לשליטת בריטניה, תוך צירוף אזורים שונים ללא קשר עבר ביניהן.

יחסי ישראל–ניגריה

ערך מורחב – יחסי ישראל–ניגריה

בין מדינת ישראל וניגריה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2016, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים. לישראל יש שגרירות רשמית בעיר הבירה הניגרית אבוג'ה, בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בעיר תל אביב בלבד.

ראו גם

• יהודי האיגבו
• יחסי ישראל–ניגריה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ניגריה
• ניגריה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• ענבל עומר, איזו כלכלה תעקוף את ארה"ב בשנת 2050?, באתר ynet, 21 באוגוסט 2015
• מירב ארלוזורוב, הישראלים שרוצים לעשות עסקים במקום הקשה בעולם - האם הם ישרדו?, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2018
• ניגריה זוכה לעצמאות, 1960, ארכיון הסרטונים של AP
• "מדינת היהודים 2" – פרק על ההיסטוריה של ניגריה ומאבק הביאפרה בפודקאסט "מינהר הזמן", "כאן", תאגיד השידור הישראלי
• ניגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ניו יורק טיימס, ניגריה סובלת מחום ולחות. הוספת מזגנים רק תחריף את המשבר, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2024