פתיחת התפריט הראשי

ניגריה

מדינה באפריקה

הרפובליקה הפדרלית של ניגריהאנגלית: Federal Republic of Nigeria) היא מדינה ורפובליקה בחלק המערבי של יבשת אפריקה. זוהי המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה - אוכלוסייתה מונה מעל 190 מיליון בני אדם. היא גובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון. בירתה היא אבוג'ה, השוכנת במרכז המדינה.

הרפובליקה הפדרלית של ניגריה
Federal Republic of Nigeria
Flag of Nigeria.svg Coat of arms of Nigeria.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניהאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהNigeria on the globe (Africa centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי שלום ואחדות, כוח וקידמה
המנון לאומי המנון ניגריה
יבשת אפריקה
שפה רשמית אנגלית, האוסה
עיר בירה אבוג'ה
9°10′N 7°10′E / 9.167°N 7.167°E / 9.167; 7.167
העיר הגדולה ביותר לאגוס
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה
- נשיא
- סגן נשיא
נשיא
מוחמדו בוהארי
ימי אוסינבאג'ו
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מהממלכה המאוחדת
1 באוקטובר 1960
דת נצרות (51.9%)
אסלאם (47.3%)
[1]
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
923,768 קמ"ר 
32 בעולם
1.4%
אוכלוסייה[3]
(הערכה ליולי 2017)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

190,632,261 נפש 
7 בעולם
206.36 נפש לקמ"ר
62 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 42.54%
גילאי 15 - 24 19.61%
גילאי 25 - 54 30.74%
גילאי 55 - 64 3.97%
גילאי 65 ומעלה 3.13%
תמ"ג[4]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

1,118,000 מיליון $ 
23 בעולם
5,865 $
163 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2017)

- דירוג עולמי

0.532 
157 בעולם
מטבע נאירה ‏ (NGN)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .ng
קידומת בינלאומית 234

בניגריה מדברים שפות רבות, ואולם שתי השפות הנפוצות ביותר הן האוסה ואנגלית.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של ניגריה

חפירות ארכאולוגיות מגלות שניגריה הייתה מיושבת בחלקה לפני יותר מ-9000 שנה. באותה תקופה שלט בניגריה שבט האוסה. בין השנים 500 לפנה"ס ל-200 פרחה בניגריה תרבות הנוק. מאוחר יותר, בין שנת 700 עד למחצית הראשונה של המאה ה-15, האזור שמכונה היום ניגריה היה תחת שליטת ערי המדינה של שבטי היורובה איפה ואויו אימפריית קנאם בורנו ממלכת בנין ממלכת נארי וערי המדינה של שבטי האוסה קנו וקאטסינה.

במאה ה-15 הופיעו בניגריה האירופים הראשונים, מגלי ארצות וסוחרים פורטוגזים, וסחר העבדים בניגריה החל לפרוח. במאות ה-17 וה-18 הגיעו לאזור ניגריה גם האנגלים. בשנת 1807, ביטלה בריטניה את סחר העבדים בניגריה.

בשנת 1866 השתייכה ניגריה למושבת החסות הבריטית סיירה לאון. בשנת 1874, עברה לשליטתה של מושבת החסות הבריטית גאנה. בשנת 1886 הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת.

בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה התעוררות פוליטית משמעותית בניגריה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החלה דרישה בקרב תושבי ניגריה לעצמאות. בשנת 1957 העניקו הבריטים עצמאות למזרח ולמערב ניגריה וכראש ממשלה נבחר אבובכר טפאווה בלווה, וזמן קצר לאחר מכן הוענקה עצמאות גם לצפון ניגריה. ב-7 באוקטובר 1960 הצטרפה ניגריה לאו"ם כחברה ה-99, ב-1966 נרצח ראש הממשלה בלווה בהפיכה צבאית.

ב-1967 הכריז המחוז המזרחי במדינה על פרישתו, ועל הקמת מדינה חדשה בשם ביאפרה. מלחמת ביאפרה, שפרצה מיד בין השלטון המרכזי והמדינה הבדלנית, נמשכה כשנתיים וחצי, וחוללה אסון הומניטרי כבד - כמיליון מתים לפי הערכות שונות. בינואר 1970 נכנעו בני ביאפרה, ושטחיה שולבו מחדש בפדרציה הניגרית.

ב-2009 פתח ארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם במרד מזוין נגד השלטון. משמעות שמו של הארגון היא "חינוך מערבי הוא אסור". הטרוריסטים חברי הארגון תוקפים את כוחות הביטחון ופוגעים במוסדות ממשלתיים. בעבר הצהירו ראשי הארגון כי הם שואפים להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה. בדצמבר 2011 נהרגו כ-70 בני אדם במדינת יובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. הארגון תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטה האומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם.[6] ב-3 במרץ 2013, רצחו טרוריסטים מארגון "בוקו חראם" יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה.

פוליטיקהעריכה

ניגריה היא רפובליקה פדרלית נשיאותית המונה 36 מדינות וטריטוריה פדרלית אחת שבה שוכנת הבירה. נשיא המדינה נבחר בבחירות ישירות וכלליות מדי ארבע שנים, ורשאי לכהן לכל היותר שתי קדנציות. הפרלמנט, "האספה הלאומית", מורכב משני בתים: בית הנבחרים והסנאט. הסנאט כולל 109 צירים: שלושה מכל אחת מהמדינות ואחד נוסף מהטריטוריה הפדרלית, והם נבחרים לכהונה בת ארבע שנים. בית הנבחרים מונה 360 צירים, ובו מקבלת כל מדינה מספר צירים פרופורציונלי לגודל אוכלוסייתה.

מדינות הפדרציהעריכה

כלכלהעריכה

  ערך מורחב – כלכלת ניגריה

פחות משישים אחוזים מתושבי המדינה מחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עוניה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט.

למרות העוני של האוכלוסייה, המדינה עשירה במשאבי טבע כמו נפט, פחם, זהב, כסף, עופרת, אבץ ועוד. המדינה גם מפיקה את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסוד ניאוביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמים של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרות בדיל גדולים בדרום המדינה.

עם זאת, כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות (כגון בגידול של כותנה, דקל, תירס, קוקוס ועוד; תושבי ניגריה עוסקים גם בגידול בקר וצאן) ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאוד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע עצמה מועטה וגם היא מתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול.

ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ נובעים מענף הנפט וכך גם 20% מהתוצר הלאומי הגולמי.

על פי דו"ח של אונסק"ו משנת 2009, תעשיית הסרטים של ניגריה, המכונה נוליווד, עקפה את הוליווד ותפסה את המקום השני בעולם (אחרי בוליווד) מבחינת מספר הסרטים המופקים מדי שנה. בניגריה בתי קולנוע ספורים בלבד, וכל 872 הסרטים שהופקו במדינה בשנת 2006, נעשו בפורמט וידאו.[7][8]

גאוגרפיהעריכה

  ערך מורחב – גאוגרפיה של ניגריה

ניגריה שוכנת במפרץ גינאה. שכנותיה הן בנין, ניז'ר, צ'אד וקמרון.

הגדול בנהרות החוצים את ניגריה הוא נהר הניז'ר. זהו האזור הפורה ביותר בניגריה והוא גם עשיר מאוד בנפט. לרוחב חופי הדלתה יש רצועת חוף עם ביצות גדולות ובהן דגה עשירה אך גם מחלות ומגפות המפילות חללים באוכלוסיית האזור.

מן הביצות אל פנים הארץ משתרע מישור המכוסה כולו דקלים, המשמשים מרכיב חשוב בתפוקה החקלאית במדינה. מכאן נישאת רמה מיוערת רחבת ידיים, המכוסה יער גשם טרופי ובה גם הר דימלנג (Dimlang).

בצפון המדינה משתרע מדבר צחיח, מישורי ודליל אוכלוסין הקרוי גם סוואנה.

האקלים בצפון הוא חם ויבש, וביתר המדינה חם, טרופי וגשום במרבית השנה.

דמוגרפיהעריכה

  ערך מורחב – דמוגרפיה של ניגריה

ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. אוכלוסיית ניגריה נאמדת ביותר מ-186 מיליון נפש והיא שביעית בעולם בגודל האוכלוסייה. שיעור הילודה במדינה גבוה ועומד על כ-40.4 לידות ל-1000 בני אדם. על פי הערכות האו"ם אוכלוסייתה של ניגריה צפויה לגדול עד ליותר מ-700 מיליון בשנת 2100.[9] תוחלת החיים הממוצעת היא 47 שנים בלבד. האוכלוסייה היא הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות הנבדלות זו מזו בדתן, שפתן ותרבותן. 50 אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים וכ-48 אחוזים הם נוצרים. היתר מאמינים בדתות פגניות שונות. זוהי תוצאה של הקמת ניגריה על פי החלטה של מדינות אירופה בועידת ברלין, שנערכה בשנים 18841885, בה נמסרה שטחה לשליטת בריטניה, תוך צירוף אזורים שונים ללא קשר עבר ביניהן.

תושבי צפון ניגריה הם ברובם מוסלמים, בעוד תושבי הדרום ברובם נוצרים. בתוך הצפון יש להבחין בין הצפון ה"אמיתי" שהוא מוסלמי, ובין הרצועה התיכונה, אשר חלק ניכר מתושביה אינם מוסלמים. בדרום יש להבחין בין המזרח הנוצרי ברובו המוחלט, לבין המערב בו יש אחוז מוסלמים גבוה (כ-40 אחוז), בנוסף לרוב הנוצרי.

שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה המהוות יחד כ-60% מהאוכלוסייה הן:

  • האוסה-פולאני שהיא קבוצה מוסלמית המתגוררת בעיקר באזורי ערבה ומדבר וכוללת כ-60% מהמוסלמים בצפון
  • יורובה שהיא קבוצה נוצרית-אנימיסטית המקיפה כ-70% מתושבי מערב ניגריה
  • איגבו קבוצה נוצרית כפרית, הנקראת לעיתים איבו ומתגוררת בעיקר באזורים הכפריים של מזרח ניגריה

כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה, נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהן מלריה, שחפת, אבולה ואיידס. למעלה ממיליון מתושבי ניגריה הם עיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראייה קשות בשל מגפות כמו טראוכומה ועיוורון הנהרות. ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על מחצית האחוז מהתקציב.

הגבולות בין חבלי הצפון, המזרח והמערב, כפי שנקבעו ב-1939 בידי הבריטים ניסו לקחת בחשבון את החלוקה האתנית של האוכלוסייה, אך לא תמיד חפפו במדויק את החלוקה האתנית. לדוגמה: בצפון ניגריה היו עד 1967 מאות אלפי יורובה בשטחים שהיו חלק מהאימפריה הפולאנית.

יחסי ישראל-ניגריהעריכה

  ערך מורחב – יחסי ישראל-ניגריה

בין מדינת ישראל וניגריה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2016, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים. לישראל יש שגרירות רשמית באבוג'ה, בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בתל אביב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Spring 2016 Survey Data | Pew Research Center". www.pewglobal.org (באנגלית). עמ' Questions Q109NIG and Q109NIGb. בדיקה אחרונה ב-9 באוקטובר 2017. 
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-18 ביולי 2016
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 בספטמבר 2017
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-19 במאי 2018
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  6. ^ אלי לאון ושלמה צזנה, 39 הרוגים ועשרות פצועים בשרשרת פיגועים במדינה - בעיקר נגד נוצרים, ישראל היום, 26 בדצמבר 2011.
  7. ^ ידיעה באתר האו"ם, 5.5.2009
  8. ^ הת'ר מרדוק, הוליווד, בוליווד, מאחוריכם: הכירו את נוליווד, באתר ynet, 4 באפריל 2014
  9. ^ אקונומיסטמתי תעבור אוכלוסיית ניגריה את אוכלוסיית ארה"ב?, באתר TheMarker‏, 8 במאי 2011