פתיחת התפריט הראשי

יטבתה (אתר מקראי)

שמו של אזור הנזכר במקרא כאחת מתחנותיהם של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641

יָטְבָתָה הוא שמו של אזור הנזכר במקרא כאחת מתחנותיהם של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר. על פי המקורות פירוש שמה - "הארץ הטובה"

אזכוריםעריכה

יטבתה נזכרת פעמיים בתנ"ך, שתיהן בהקשר של תחנות בני ישראל במדבר. הפעם הראשונה היא בספר במדבר[1]:

"וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה. וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה."

בספר דברים ישנו תיאור מפורט מעט יותר[2]:"מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם."

זיהוי המקוםעריכה

על פי המסופר בספר דברים, "בעת ההיא" (כנראה בזמן החניה ביטבתה), הפריד אלוהים בין בני שבט לוי לשאר השבטים.[3] התיאור של יטבתה כ"ארץ נחלי מים", מקשה על החוקרים המנסים לאתר את מיקומו המודרני של האתר. הלא בכל דרכם של בני ישראל במדבר לא נמצאו נחלי מים מרובים.[4] עם זאת, בספר במדבר נאמר שלאחר שנסעו מיטבתה המשיכו לעברונה, ולאחר מכן לעציון גבר.[5] עציון גבר זוהתה בידי חלק מהחוקרים עם תל אל ח'ליפה, בין אילת לעקבה בתחומי ירדן.[6] אם הטענה נכונה, הרי שהיא מצמצמת את טווח החיפושים אחרי יטבתה.[4]

לדעת חלק מהחוקרים, הנסמכים על הטענה הנזכרת לעיל, יטבתה מזוהה עם "סבח'ת א-טאבה", הנמצאת כ-35 ק"מ מהמיקום המשוער של עציון גבר ושבה ישנו מעיין בשם "עין א-טאבה", המתאים לתיאור של "ארץ נחלי מים".[4] חפירות שנערכו באזור אכן חשפו שרידים של יישוב.[4] סברה נוספת מזהה את יטבתה עם "עין ע'צ'יאן" וסברה אחרת עם "ואדי א-טאבה", גם כן מקומות עשירים במים יחסית. עם זאת, חפירות שנערכו בשני האתרים לא חשפו שרידים המתאימים לתקופה.[4]

הערות שולייםעריכה


תחנה קודמת:
חור הגידגד
נדודי בני ישראל במדבר תחנה הבאה:
עברונה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.