במדבר
ספר במדבר[1] הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה. הספר מכיל 36 פרקים, 32 סדרים, 92 פרשיות פתוחות ו-66 סתומות.
![]() | |
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס | |
כינוי |
חומש פקודים ![]() |
---|---|
שפה |
עברית מקראית ![]() |
תקופת התרחשות | נדודי בני ישראל במדבר |
סוגה |
ספרים היסטוריים ![]() |
מספר פרקים |
36 ![]() |
מספר פסוקים | 1288 |
סדרת ספרים |
תורה ![]() |
הספר הקודם |
ויקרא ![]() |
הספר הבא |
דברים ![]() |
התרחשויות מרכזיות | מניין בני ישראל במדבר, מאורעות שעברו עליהם במדבר, נדודי בני ישראל במדבר, הכנה לכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים |
![]() ![]() |
כעדותו של הירונימוס כונה הספר בתקופתו בשם: "וַיְַדבֵּר" ושם זה מצוי גם בלשון ימי הביניים של אברהם אבן עזרא, במסורת חז"ל מצוי הוא בשם "חומש פקודים",[2] וזאת מכיוון שמופיעים בו שני מִפקדים של בני ישראל וכן עוד מפקד נפרד לשבט הלוי. מכאן גם באו השמות הלועזיים Ἀριθμοί בתרגום השבעים ו-Numeri בוולגטה (כלומר - "ספירה", וכן באנגלית–Book of Numbers). ספר במדבר עוסק בנדידת בני ישראל במדבר, תקופה של כ-40 שנה, בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ ישראל, ולמעשה מתמקד רק בתחילת התקופה הזו ובסופה.
תוכן הספרעריכה
פרקים א-יעריכה
עם הספרים שמות וויקרא מסתיים התהליך הארוך של יציאת מצרים, קבלת התורה ובניית המשכן.
העם מוכן אם כן לצאת לנדודיו.
ספר במדבר מתחיל בתיאור ההכנות למסע בארבעה חלקים: הכנת העם למסע, עבודת הלויים, דינים מיוחדים והיציאה למסע.
מחנה ישראל (פרק א' - פרק ב'): הספר מתחיל בציווי ה' לספור את עם ישראל בתחילת המסע במדבר. לאחר המפקד מתואר סדר המחנה בהפסקות שבין מסע למסע: במרכז המשכן, סביבו הכהנים והלויים, ומסביבם שאר עם ישראל חונה בארבעה דגלים בארבעת צדדי המחנה - שלשה שבטים בכל דגל.
הלויים (פרק ג' - פרק ד'): לאחר מפקד הלויים מתוארת החלפת הבכורות בלויים (הבכורות היו אמורים מלכתחילה להיות עובדי-המשכן), ואחר כך תיאור עבודת הלויים בזמן המסע: בני קהת נושאים את כלי המשכן, בני גרשון את כלי הבד שבמשכן ושמעליו, ובני מררי את קרשי המשכן וכל הקשור אליהם.
דינים מיוחדים (פרק ה' - פרק ט', פסוק י"ד): דין קרבן אשם, דין אישה סוטה, דיני הנזיר, ברכת הכהנים (הנאמרת עד היום בבתי הכנסת על ידי הכהנים), קרבנות נשיאי השבטים, טהרת הלויים ופסח שני.
היציאה למסע במדבר (פרק ט', פסוק ט"ו - פרק י'): הענן קובע את דרכם של בני ישראל - מתי יסעו ומתי יחנו, וכן תרועת החצוצרות - בימי שלום ומלחמה, והיציאה עצמה למסע כאשר הארון בראש המחנה.
החלק הזה מסתיים בשירת "ויהי בנסוע הארון", מאת משה, שמוקפת באותיות נו"ן הפוכה לפניה ולאחריה - לכך הוצעו בגמרא ובפרשנים מספר הסברים.[3]
פרקים יא-יטעריכה
בפרקים אלו מתוארים אירועים רבים שהתרחשו במהלך המסע במדבר. האירועים המרכזיים הם חטאי בני ישראל במדבר כמו חטא המתאוננים בתבערה, חטא המתאווים בקברות התאוה, חטא המרגלים וקורח ועדתו.
תלונות העם (פרק י"א): הפרק מתחיל בתיאור כעס ה' על תלונה של העם (חטא המתאוננים) בתבערה, וממשיך בתלונות העם ביחס לתנאי המסע וגעגועיהם למצרים (חטא המתאווים). בעקבות תלונה זו מתייאש משה מהעם, וה' מצרף אליו 70 זקנים כעזרה בהנהגה.
צרעת מרים (פרק י"ב): מרים מרכלת על משה יחד עם אהרן ("כי אישה כושית לקח..."). בעקבות זאת לוקה מרים בצרעת.
חטא המרגלים (פרק י"ג - פרק י"ד): משה שולח 12 נציגים לרגל את הארץ. המרגלים עוברים בחלקיה הדרומיים ולוקחים מפירותיה. בשובם מתפתח ויכוח האם הארץ ניתנת לכיבוש, כשרק כלב בן יפונה ויהושע בן נון מנסים לשכנע את העם לעלות בכל-זאת. בעקבות ההיסוס נגזר שדור יוצאי מצרים יימחה ברובו במדבר, ורק אז תותר הכניסה לארץ. בעקבות זאת מנסים כמה לפרוץ את הדרך אל הארץ אך ניסיונם נכשל (חטא המעפילים) - העם פונה להמשך מסעיו במדבר.
דינים שונים (פרק ט"ו): מנחות המוקרבות עם הקרבן: סולת, שמן ויין. קרבנות על חטאי ציבור או נציגיו. דינו של מחלל שבת - סיפור המקושש, ומצוות ציצית.
מחלוקת קורח ועדתו (פרק ט"ז - פרק י"ח, פסוק ז'): קורח ועדתו ערערו על הנהגתם של משה ואהרן. כמבחן יקטירו קורח ועדתו קטורת וגם אהרון. אש אכלה את מקטירי-הקטורת של קורח וכל אנשיו נבלעו באדמה. במבחן נוסף פרח מטהו של אהרון והעיד כי רק אהרן ובניו (שבט לוי) - ישמשו במשכן.
דינים שונים (פרק י"ח, פסוק ח' - פרק י"ט): חלקם של הכהנים בקרבנות ובתבואה, תחת לקבל נחלה בארץ, ודיני פרה אדומה.
פרקים כ-כהעריכה
חלק זה עוסק באירועים שאירעו על גבול ארץ ישראל אך לא קשורים ישירות לכניסה לארץ.
מי מריבה (פרק כ', פסוק א' - פרק כ', פסוק י"ג): לאחר מות מרים העם רב עם משה בגלל מחסור במים. ה' מצווה את משה לדבר אל הסלע שיוציא מים, ומשה מכה בסלע עד שיוצאים ממנו מים. מקרה זה מוזכר בהמשך כסיבה לעונשם של משה ואהרן שבעקבותיו לא יכנסו לארץ.
מלחמות עבר הירדן (פרק כ', פסוק י"ד - פרק כ"א): מלך אדום מונע מישראל לעבור בארצו שסובבים את ארצו במקום להילחם בו. מלך ערד נלחם בהם, ובעקבות סירוב נוסף נלחם בהם סיחון מלך האמורי (ביהץ) ואחריו עוג מלך הבשן (באדרעי). במהלך המסע מת אהרן ונקבר בהר ההר.
פרשת בלעם (פרק כ"ב - פרק כ"ה): בלק מלך מואב (אף היא ממלכה בעבר הירדן) מביא את בלעם, מכשף ונביא, לקלל את בני ישראל. בלעם מנסה את כוחו אך מפיו יוצאות ברכות במקום קללות. לאחר שבלעם עוזב, שולחים המואבים את בנותיהם להחטיא את ישראל בזנות.
פרקים כו-לועריכה
בפרקים אלו מפורטות ההכנות לכיבוש הארץ.
המפקד ומינוי יהושע (פרק כ"ו - פרק כ"ז): מפקד של עם ישראל כולל שבט לוי. בנות צלפחד מבקשות נחלה וה' משיב בחיוב. מינוי יהושע בן נון למחליפו של משה.
דינים שונים (פרק כ"ח - פרק ל'): קרבנות התמיד, המועדים, ודיני הפרת נדרים.
סיום המסע (פרק ל"א - פרק ל"ג, פסוק מ"ט): מלחמה אחרונה במדין, בני גד ובני ראובן מבקשים לנחול בעבר הירדן, משה מסכם את המסע בכותבו את רשימת תחנות-המסע.
הכנה להתנחלות (פרק ל"ג, פסוק נ' - פרק ל"ו): הגדרת גבולות הארץ, החלוקה לנחלות והפרשת ערי המקלט.
ספר במדבר המשכו של ספר שמותעריכה
אפשר לחלק את הספר לשני חלקים, החלק הראשון (פרקים א-י) מתמקדים בהכנות למסע והחלק השני (פרקים יא-לו) מתארים את המסעות במדבר. אך זה מעורר תהייה-בפרקים ז-ט מתוארים אירועים כמו חנוכת המזבח והעלאת הנרות במנורה ובפסח. ועולה השאלה המתבקשת, אם ספר במדבר בא לתאר את המסע במדבר-מה הקשר של הדברים האלה באמצע?
על כך עונה שרון רימון במאמרה [4]תשובה לשאלה הזאת היא שספר במדבר הוא המשכו של ספר שמות!
ספר שמות מסתיים בהקמת המשכן על ידי משה ולאחריו הענן שוכן על המשכן והפסוקים האחרונים מתארים את המסע על פי הענן. וכמו שאנחנו כבר יודעים, ספר במדבר מתאר את כל מסעות בני ישראל במדבר שהם היו על פי הענן
חלוקת הספר לפרשיותעריכה
בספר במדבר 10 פרשיות ואלו הן:
- במדבר
- נשא – הפרשה הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות) - יש בה 176 פסוקים.
- בהעלותך
- שלח לך
- קורח
- חוקת
- בלק
- פינחס
- מטות
- מסעי
אולם לרוב קוראים את ספר במדבר במשך 9-8 שבתות, שכן לפי נוהגים שונים יש חיבור פרשיות שונות.
- חוקת - בלק
בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת, קוראים את פרשת חוקת יחד עם פרשת בלק.
לפי מנהג התימנים, גם בארץ ישראל מחברים פרשות אלו, במקום לחבר את פרשות מטות-מסעי. לדרדעים ישנו מנהג ייחודי ולפיו במקום לחבר את פרשת חקת עם בלק, מחלקים אותה לשניים ומחברים את חציה הראשון (עד פרק כ', פסוק כ"א) לפרשת קרח, ואת חציה השני (משם ואילך) לפרשת בלק.
- מטות - מסעי
בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מסעי, רק בשנים מעוברות, בשנים מסוג בשז וגכז (רק בארץ ישראל), ובשנים השג והחא (גם בחוץ לארץ) הן נפרדות.[5] שנים בהן מטות מסעי נפרדות גם בחו"ל, הן נדירות.
ראו גםעריכה
- ספר מלחמות ה' (מקרא) - הנזכר בספר במדבר
לקריאה נוספתעריכה
- אביה הכהן, פני אדם: על תורת האדם והעם בספר במדבר, ידיעות ספרים, תל אביב, תשע"ד.
- מייקל אייזנברג ממשל וכלכלה ישראליים, מהמסע במדבר למאה ה-21 - תובנות כלכליות-מודרניות של ספר במדבר הוצאת סלע מאיר 2022.
קישורים חיצונייםעריכה
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תנ"ך |
- ספר במדבר להאזנה - בהקראת עומר פרנקל, באתר 929
- ספר במדבר, באתר מקראות גדולות הכתר
- ספר במדבר, באתר "תורת אמת"
- ספר במדבר, באתר ויקיטקסט
- ספר במדבר, באתר מכון ממרא
- ספר במדבר באתר 929 - תנ"ך ביחד
- רשימת מאמרים על במדבר באתר רמב"י
- פרופ' מרדכי כוגן, המפקד במדבר ומפקדים אחרים, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- במדבר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מלכה שנוולד, לכידות הסיפור המקראי של חומש במדבר (פרקים א–י) - עיון בפרשנות ר' אברהם אבן עזרא, ר' משה בן נחמן ודון יצחק אברבנאל, כעת, עמ' 179
- פרשות השבוע של ספר במדבר
- במדבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- George Buchanan Gray, Numbers (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1903. Online copy at the Intenet Archive
הערות שולייםעריכה
- ^ כבשאר ספרים שבתורה, שם הספר המקובל בימינו לקוח מפתיחתו: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד". בהתאם לכך, מעיקרו הוא מנוקד בְּמִדְבַּר (בנסמך); אך הצורה שנשתגרה בציבור היא בַּמִּדְבָּר.
- ^ גלעדי י. גבריהו השמות במקרא, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך מט, חוברת ד (קעט) (תמוז-אלול תשס"ד), pp. 175
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ז, עמוד א'
- ^ במדבר | העם והשכינה במדבר | תורת הר עציון, באתר www.etzion.org.il
- ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה