ייבוש פרחים
ייבוש פרחים היא פעילות הנעשית כתחביב או באופן מסחרי, ובמסגרתה נלקחים פרחים טריים ועוברים תהליך של ייבוש, המאפשר שימור שלהם לאורך זמן, ושימוש בהם לאספנות וכן כקישוט לכרטיסי ברכה וספרים, ועיצוב בטכניקת הדקופאז'.
ייבוש פרחים ושימוש אמנותי בהם היה אופנתי במיוחד בתקופה הוויקטוריאנית.
מסוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 התקיימה בארץ ישראל ובמדינת ישראל תעשיית חפצי נוי משובצים פרחים מיובשים כמזכרות תיירותיות. לפני קום המדינה היו אלו בעיקר חוברות תמונות מנופי הארץ אשר עוצבו בצמחים מיובשים. מפעל "הצבי" בקיבוץ מעיין צבי ייצר חפצי נוי שונים משובצים פרחים מיובשים.
בשנות ה-70 נפוצה בישראל מלאכת יד בגני ילדים ובבתי הספר אשר עשתה שימוש בפרחים מיובשים, למשל ליצירת סימניות שקופות ותליונים המכילים פרחים מיובשים.
הדרך הנפוצה והוותיקה לייבוש פרח היא לשים אותו בין שני דפי נייר בתוך ספר עבה. לאחר כעשרה ימים הפרח מתייבש. דרך נוספת היא הנחת הפרח בקופס סגורה יחד עם סיליקה ג'ל - חומר סופח לחות המייבש את הפרח בלי לפגוע בצורתו. דרך שלישית היא ייבוש הפרח בתנור מיקרוגל.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- עמי זהבי, "העושר היחידי של הארץ הקדושה הענייה", עת־מול 227, פברואר 2013
קישורים חיצוניים
עריכה
- ייבוש פרחים, באתר "פורטל פרחים"
- עמי זהבי, "לתיתו במעטפה ולשלוח לפֹה", עת־מול 215, פברואר 2011
- דוד אסף, פרנסות של יהודים: פרחים מיובשים מהר סיני, בבלוג "עונג שבת", 16 באוקטובר 2013