ינקו בובטקו

ינקו בובטקוקרואטית: Janko Bobetko;‏ 10 בינואר 191929 באפריל 2003) היה גנרל ופוליטיקאי קרואטי אשר כיהן כראש המטה הכללי בין השנים 19921995. לאחר מכן כיהן כחבר הפרלמנט הקרואטי בין השנים 1995–1999.

ינקו בובטקו
Janko Bobetko
ינקו בובטקו
ינקו בובטקו
לידה 10 בינואר 1919
סיסאק, ממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה
פטירה 29 באפריל 2003 (בגיל 84)
זגרב, קרואטיה קרואטיהקרואטיה
מקום קבורה Viktorovac Central Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית הגבוהה של צבא יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא העממי היוגוסלבי
צבא קרואטיה
תקופת הפעילות 1945
19921972
1995 (כ־27 שנים)
דרגה סטוז'רני גנרל
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות של קרואטיה
עיטורים
  • עיטור נס המלחמה
  • Order "For Merit to the People" with golden star
  • המסדר הגדול של המלך פטר קרשימיר הרביעי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 2002, הואשם בובטקו בידי בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר בפשעי מלחמה שבוצעו, לכאורה, בידי הצבא הקרואטי במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה. הוא נפטר לפי שהספיק לעמוד לדין.

ביוגרפיה

עריכה

בובטקו נולד בסיסאק ב-10 בינואר 1919. הוא למד וטרינריה באוניברסיטת זגרב, אולם בעקבות הכיבוש הגרמני של יוגוסלביה במלחמת העולם השנייה, הוא סולק מהאוניברסיטה. הוא הצטרף לפרטיזנים של טיטו, ולחם עמם עד סיום המלחמה. שלושה מאחיו נרצחו בידי האוסטאשה. לאחר המלחמה, הוא התגייס לצבא העממי היוגוסלבי. הוא למד באקדמיה הצבאית בבלגרד, והתקדם בסולם הדרגות עד שהגיע לדרגת גנרל-פולקובניק. עם זאת, במהלך האביב הקרואטי בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, בובטקו תמך בקריאות להענקת אוטונומיה גדולה יותר לקרואטיה בתוך האיחוד היוגוסלבי. בעקבות כך, הוא סולק מהצבא ב-1972.

ב-1992, לאחר שקרואטיה הכריזה על עצמאותה, בובטקו התגייס לצבא קרואטיה, והשתתף במלחמת העצמאות של קרואטיה. ב-20 בנובמבר 1992 הוא מונה לראש המטה הכללי השני של הצבא הקרואטי. במהלך תפקידו, הוא יזם את מבצע כיס מדאק, כנגד המעוזים הסרביים במחוז קראינה. חיילי הצבא הקרואטי הואשמו בביצוע פשעי מלחמה במהלך המבצע, אולם בובטקו הכחיש זאת.

ב-15 ביולי 1995 הוא הודח מהתפקיד ועזב את הצבא. בעקבות כך, הוא החל לעסוק בפוליטיקה והצטרף למפלגת האיחוד הקרואטי הדמוקרטי. בבחירות שנערכו באותה שנה, הוא נבחר לסאבור (הפרלמנט הקרואטי). הוא כיהן כחבר הפרלמנט עד 1999. בשנת 2000 הוא היה בין החותמים על מכתב שנים עשר הגנרלים, שמחה על הטיפול של ממשלת קרואטיה בתודעת מלחמת העצמאות ובוותיקי המלחמה. המכתב גרם לסערה עזה בקרואטיה.

בספטמבר 2002, בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר מצא את בובטקו אשם בפשעי מלחמה. הוא היה הקצין הקרואטי הבכיר ביותר שהואשם בידי בית הדין. ראש ממשלת קרואטיה איביץ' ראצ'אן מתח ביקורת על החלטת בית הדין והודיע שממשלת קרואטיה לא תשתף פעולה עם בית הדין. במקביל, הסאבור העביר פה אחד החלטה המגנה את בית הדין. ותיקי מלחמה אף ארגנו משמר על ביתו של בובטקו.[1] סקר שנערך באותה שנה העלה כי 84% מהאזרחים הקרואטים התנגדו להסגרתו של בובטקו, ו-71% יישארו מתנגדים גם אם האומה תאוים בסנקציות פוליטיות וכלכליות.[2]

בובטקו נפטר ב-29 באפריל 2003 לפני שבית הדין הספיק לנקוט צעדים מעשיים להסגרתו.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ינקו בובטקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה